"ההייטק אינו כלכלה נפרדת"; "השכר לא יעלה בלי גבול, יגייסו מחו"ל"

יש הרבה אמירות על כך שבישראל יש שתי כלכלות, ההייטק וכל השאר - זה לא נכון", כך גורס אסף קובו, מנהל אגף הכלכלה של רשות החדשנות כשאנחנו מדברים איתו על הנעשה בהייטק המקומי בתקופה האחרונה. הכסף של המוסדיים וקרנות ההון סיכון רק מחפש מטרה, רמות השווי קופצות הן בגיוסים הפרטיים והן בגל ההנפקות בוול סטריט של הסטארט-אפים המקומיים. אך האם לחגיגה הזאת הוזמן מעגל סגור בלבד או שזו שמחה מרובת משתתפים, שכוללת גם את מי מאיתנו גם כאלה שלא אוכלים קוד לארוחת בוקר? לפי קובו האופציה השנייה היא הנכונה.

>>> המסים מההייטק מצילים את הגירעון
>>> הישראליות שמנפיקות בוול סטריט - הדבר הכי טוב שקורה בכלכלה הישראלית

"אנחנו כלכלה אחת וההייטק הוא לא כלכלה נפרדת. הוא פשוט נמצא כמה שנים קדימה לעומת סקטורים אחרים ומאמץ טרנדים הרבה יותר מהר. אבל זה שהוא הראשון לא אומר שהוא היחיד שמסוגל. למשל, רק לאחרונה ראינו לדוגמה טפטופים במגזר הציבורי, כשהממונה על השכר ונציבות שירות המדינה הוציאו חוזר על יום בשבוע של עבודה מהבית. כלומר, ההייטק יוצר סטנדרטים של פריון שיכולים למשוך גם סקטורים נוספים למעלה והחשיבות שלו היא גם בעצם זה שהוא מראה לנו איך שאר ענפי המשק יכולים להיראות".

כותרת ראשית

מניות לפי ענפים: האם הקרנות הענפיות מצליחות להתמודד עם המדדים?

קרנות נאמנות | גיא טל | 09:46

- כל הכותרות

פועלים יורדת 1% לאחר הדוחות; המדדים יורדים עד 0.5%

מניות לפי ענפים: האם הקרנות הענפיות מצליחות להתמודד עם המדדים?

הפערים בין חדשות 12 למתחרים גדולים, אבל מצטמצמים

קבוצת גאון מציגה עליה ברווח הנקי בעקבות איחוד פעילות חדשה

אלביט זכתה בחוזים בסך 335 מיליון דולר ממדינה באירופה

אנרג'יקס: ההכנסות עלו ב-38% ל-216 מ' שקל, ה-EBITDA צמח ב-25%

קוצרת את פירות ההתייעלות: גולף עברה לרווח של 11.5 מיליון שקל

רון אבידן מסיים את תפקידו כמנכ"ל אזורים ויעבור לעזריאלי

ההכנסות של דלתא צמחו ב-290 מיליון שקל; זינוק ברווח הנקי

הרכישות של תורפז השתלמו: ההכנסות צמחו ב-50% ל-48 מיליון דולר

דיסקונט: תשואה על ההון של 14.9% ורווח של 1.14 מיליארד שקל ברבעון הש...

הרווח הנקי של פועלים עלה ל-1.9 מיליארד שקל; התשואה להון: 13.6%

מנכ"ל פיסיבי: "אין ספק שהתחום הביטחוני יגדל - זו מגמה עולמית"

האם ה-AI הגיע לתקרת הזכוכית: איך יראו השדרוגים הבאים בצ'אטים?

מחירי הטיסות שומרים על גובה גם בחורף: הישראלים ממשיכים לשלם ביוקר

מויניאן מבטלת גיוס האג"ח בת"א ברגע האחרון לטובת מימון זול בארה"ב

מגמה מעורבת בבורסות אסיה: סמסונג קופצת ב-5.8%; החוזים על וול סטריט...

משקיע הצמיחה רון בארון: האינפלציה האמיתית כפולה מהנתונים הרשמיים

לאומי עוצר את חגיגת הלוואות הקבלן: מהלך חכם או אצבע בעין של רוכשי ה...

הקרב הענק של ג'ייק פול ומייק טייסון: שבר שיאים אך מטיל ספק על יכולו...

עוד תכניות

קובו מדבר איתנו גם על החשיבות של הענף למשק כולו. "בסוף ההייטק לא מייצר איכות חיים רק לעובדים שלו אלא תורם לכל הכלכלה – כרבע מגביית מס ההכנסה בישראל מגיעה מהענף. בדוח האחרון שלנו פרסמנו שקול ל-15% מהתוצר המקומי בעוד ש-10% מכח האדם מועסק בו, והוא מהווה 43% מהייצוא של מדינת ישראל".

דברים ברוח דומה אנחנו שומעים גם משלי הוד מויאל וממור אסיא, מייסדות פלטפורמת ההון סיכון iAngels המחברת בין משקיעים לבין סטארט אפים פרטיים שיוצאים לסבבי גיוס. "ההייטק כידוע הוא מנוע צמיחה מאד משמעותי עבור המשק", אומרת הוד מויאל, "ובאופן יחסי הוא גם מייצר את השגשוג הרב ביותר בהיבטים של התגמול והתעסוקה". "ההייטק גם מושך אליו המון דיסציפלינות שבעבר לא היה חלק מהענף", מוסיף אסיא.

בעוד שבגל ההנפקות הנוכחי של חברות ישראליות בוול סטריט אנו עוסקים לא פעם ברמות השווי של החברות, בחלקן מנותקות מביצועים בשטח או מנופחות, להצלחתן לגדול באמצעות ההון המגויס מעבר לים גם כן יש משמעות משקית עליה נותנים המרואיינים בכתבה זו את הדעת.

"ההנפקות האלה מבחינתנו זה הדבר שחיכינו לו הרבה זמן", אומר קובו. "ההסתכלות על ישראל הייתה הסטארט אפ ניישן שהמודל שלה היה להרים חברה ואז למכור אותה לחברה זרה. עכשיו המטרה היא להצמיח חברות שלמות. אנחנו רואים את זה באור חיובי כי חברה 'שלמה' מגדילה את היחס בין עובדי הליבה לעובדי המעטפת, כלומר, כמה משרות נוספות סביב כל מהנדס – בין אם יהיו אלה אנשי שיווק ומכירות, משאבי אנוש וכו'. גם החלקים האלה מאוישים על ידי עובדים ישראלים, כי לא כולם יודעים לתכנת קוד. כיוון שכאמור ההייטק הוא ענף עם פריון גבוה, ככל שהוא יעסיק יותר אנשים פער הפריון ביננו לעולם ילך ויצטמצם ורמת החיים תעלה".

אסיא מספרת כי "היום אנחנו רואים מגמה של הרבה יזמים שבאים במטרה להקים עסק שמכניס מאות מיליוני דולרים - בפעם הראשונה הגענו לשיא שיש מעל ל-50 חברות ישראליות שיש להן הכנסות של מעל מאה מיליון דולר. הגופים האלה לא דורשים רק כוח אדם פיתוחי – הם דורשים מזכירות, טבחים, אנשי מכירות, אנשי שיווק, הדרכה, סושיאל, יח"צ וכו' הם למעשה דורשים את מגוון המקצועות כדי לתפעל את העסק".

לפי נתונים עדכניים השכר הממוצע בהייטק בישראל עומד על כ-23 אלף שקל בחודש למשרת שכיר, כפול מהממוצע במשק. חברות רבות מדווחות על מחסור בכח אדם, בעיקר בכזה מימון שיאייש משרות מפתח בתחום הפיתוח וזו הסיבה למלחמה על הטאלנטים שמושכת את רמות השכר מעלה – אותם עובדי ליבה שהזכיר קובו. "לחברות הגלובליות יש יכולת להציע משכורות מאוד גבוהות אפילו יותר גבוהות מאלה שמציעים הסטארט אפים", מציינת אסיא. "האם הפער יצטמצם? ברמה כלכלית כל א-סימטריה בין היצע לביקוש עתידו להצטמצם ולהגיע בשלב מסוים לאיזון.

"העניין הספציפי פה, או מה שמקשה עוד יותר ומה שגורם לנו לחשוב שהדבר ייקח הרבה יותר זמן, הוא שאין הלימה בין כמות הכסף שנכנסת לארץ לבין מספר הטאלנטים שמוכשרים לאייש את המשרות החשובות. סטארט אפ שמגייס 50 מיליון דולר בעיקר צריך אותו עבור כוח אדם. אם לפני שמונה שנים תעשיית ההייטק גייסה 2 מיליארד דולר בשנה, היום זה מגיעה לעשרה מיליארד דולר בשנה".

קובו אומר גם כן מצדו כי "ברור שיש משרות ספציפיות שמרוויחים בהן הרבה יותר. הצבענו גם כן על פערי שכר בין עובדי חברות רב לאומיות לכאלה ישראליות. בסופו של דבר זה שוק משוכלל של היצע וביקוש. נכון להיום, כפי שכתבנו גם בדוח ההון האנושי שלנו ושל סטארט אפ ניישן סנטרל וכפי שגם אמר מבקר המדינה, יש מחסור כרוני בעובדי ליבה בהייטק, וכשיש מוצר במחסור מחירו עולה".

סימן האזהרה מצוי בתמימות הדעים שמציגים לנו אסיא וקובו באשר לשאלה האם ועד מתי רמות השכר במגזר תמשכנה לעלות. "אנחנו מאמינות שיותר ויותר אנשים ילכו ללמוד את המקצועות המבוקשים ועם הזמן הפער אמור להצטמצם", הראשונה אומרת תחילה, אך מציינת כי "נראה שישראל תצטרך להתמודד עם זה באמצעות גיוס של עובדים מחו"ל". "אי אפשר יהיה לדעתי להשביע את החיה", היא ממשיכה, "כלומר, כל הזמן גם התעשייה גדלה וגם אנחנו לא מייצרים מספיק מהנדסים כדי להניע אותה. לא נראה את המשכורות עולות פי שלושה או פי ארבעה, במקום זה חברות תחפנה על המחסור באמצעות עובדים ממקומות אחרים".

לפי קובו, "קצב הצמיחה של השכר כמו שרואים אותו לא יכול להמשיך כך לנצח. ההייטק, לטוב ולרע, הוא שוק גלובאלי. המהנדס הישראלי מתחרה ברמות השכר שלו באלה הגרמנים והבריטים שזולים ממנו, אבל התקרה למעלה היא השכר של זה האמריקאי. לקרן הון סיכון אמריקאית או לחברי דירקטוריון של סטארט אפ יהיה קשה להסביר למה משלמים למהנדס ישראלי 100 אלף דולר ולאמריקאי 90 אלף, אלא אם מדובר ספציפית בעובד ייחודי".

התחזית שלו היא ש"נגיע למצב שבו לא רק מחלקות התמיכה עוברות למקומות אחרים בעקבות יתרונות כמו המחירים או היכולת לעבוד בשבת, אלא גם הקצה הנמוך לפחות של שכבת המהנדסים. כשנתחיל לראות מרכזי פיתוח עוברים לחו"ל אז כבר נהיה בבעיה. הדרך לפתור אותה תהיה להכשיר יותר אנשי ליבה, וזה מאמץ משותף של גם של הממשלה, שתרצה להגדיל את מספר בוגרי האקדמיה בתחומים הרלוונטיים, וגם של החברות עצמן. אנחנו רואים כבר חברות שמתחילות להפעיל מערכי הכשרה משלהן, כי הן מבינות שלהתחרות אחת עם השנייה על אותו כחו אדם רק מוביל להגדלת הוצאות השכר, ולא פותר את בעיית התקנים הלא מאויישים. מאנדיי למשל עושה הכשרה לעובדים – מעין בית ספר בלי התחייבות לעבודה אבל בלי גם בלי תשלום במהלכה. מי שטוב יקבל הצעת עבודה, ואם לא – לפחות הוא הגדיל את תיק העבודות שיוכל להציג למעסיק פוטנציאלי אחר".

על השאלה האם כוח האדם החדש שיזרום לתעשייה הזו יוסיף להגיע מאותם חלקים באוכלוסייה אומרת הוד מויאל כשהיא מתייחסת תחילה למקום מגוריו של העובד כי "בעקבות הקורונה אנשים הבינו שהם יכולים לעבוד כמעט מכל מקום בעולם, כמעט עבור כל ארגון. אם פעם חברה הייתה רוצה להעסיק מישהי עם היכולות שלי, אבל הייתי צריכה לוותר על המשרה כי המשרד ממוקם רחוק מדי ממני, היום יש לי עוד יותר אפשרות לעבוד מרחוק".

בצד זאת היא מעידה כי "יש המון הזדמנויות – לגברים, לנשים, לקבוצות עם צרכים שונים בתעשייה ועוד. אם אתה מייצר משהו שתורם לחברה אז זה כמעט לא משנה מי אתה, מאיפה אתה, בן כמה אתה או אם אתה מגיע למשרד או לא יש כבר המון גמישות סביב הדבר הזה ובשנתיים האחרונות נפתחו רק  עוד יותר הזדמנות לאנשים".

"הצלחת ההייטק מקדמת את שוויון ההזדמנויות כמעט בהגדרה", משיב קובו בתשובה לשאלתנו. "הרי מהי הצלחת ההייטק? מבחינתנו זה קורה כשחברה קולטת יותר אנשים. היום ההייטק הוא די הומוגני ומורכב בעיקר מגברים יהודים לא חרדים שגרים במרכז הארץ. ככל שהתחום ימשיך להתרחב, כוח האדם ככל הנראה יגיע בהיקפים גדולים יותר מהקבוצות האחרות באוכלוסייה. הענף גדל בכ-6% בשנה מבחינת כמות המועסקים בזמן שממוצע גידול האוכלוסייה הוא 2% בשנה. ובעוד שקצב הילודה של השכבה העיקרית בהייטק כיום הוא מהנמוכים במדינה, מי שגדלות יותר הן הקבוצות האחרות – מה גם שיש גבול לכמה גברים יהודים לא חרדים רוצים לעבוד בהייטק. יש מי שמעניין אותו שיווק, עריכת דין, הוראה למשל. זה לא שכולם הולכים לשם".

הממשלה מובילה קביעת יעד להעסקה של 15% מכח העבודה בענף ההייטק עד 2026. מי ערב לכך שהמעסיקים באמת יקלטו בעתיד את אותן קבוצות שלא ממלאות כיום את הענף ועליהן דיבר קובו? אף אחד, אבל הוא מחזיר אותנו בתשובתו לסוגיית המאמץ המשותף שתצטרך לעשות המדינה לצד היד שעל המגזר הפרטי להושיט יד – "לא מפילנתרופה, זה אמור להיות חשוב להן כי זה מעגל כח אדם שאינו מנוצל. לגבי המדינה, היא רוצה לדאוג לכך שאוכלוסיות בתת ייצוג בענף ישתלבו בו בעתיד".

ועוד לפני אותם מועסקים חדשים, כבר כיום בשטח יש בעיה של ג'וניורים, קרי בוגרי האקדמיה, קורסים או בוטקאמפים למיניהם שיש להם כישורים התחלתיים אך נעדרי ניסיון משמעותי. רבים מהם מתקשים למצוא עבודה, גם בשוק ההייטק שמתואר לא פעם כ"רותח". צריך עובדים – אבל מאד מסוימים. "אני חושבת שיהיו יותר ויותר קורסים בשביל לשלב אותם", מעריכה הוד מויאל. "החברות הגדולות או אפילו הסטרטאפים שגייסו סכומים גדולים שמרגישים את הצורך בעובדים, אז יהיו עוד מחנות למידה כאלה, שינסו להכשיר אותן ולשלב את הבוגרים.