ועדת החוקה אישרה פה אחד את חוק "פרי העץ המורעל" לקריאות 3-2
החוק קובע כי בית משפט רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין אם שוכנע שקבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן
ועדת החוקה אישרה היום לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית, לתיקון פקודת הראיות שנועדה לעגן בחקיקה את סמכותו של בית המשפט לפסול ראיה שהושגה שלא כדין. להצ"ח מוזגו הצעות פרטיות של הח"כים שרן השכל ואופיר כץ.
תמכו בהצעת החוק: היו"ר ח"כ גלעד קריב (העבודה) והח"כים בני בגין, (תקווה חדשה), גבי לסקי (מרצ), ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה)
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב אמר בפתח הדיון בחוק נוכח פרשת NSO: "הקוראים לחוקק מסלול בדיקה אחר מהקיים בחוק ועדות חקירה, ומתנגדים להקמת הוועדה לביקורת המדינה- ממשיכים מגמה מסוכנת המערערת את יכולת תפקוד רשויות האכיפה והמשפט. אמירות לא ראויות, הדורשות תעוזת נפש"
- כל הכותרות
המועצה לשלום הילד: במשך שנים נפגע העבירה הוא נוכח נפקד בהליך, יש לו זכויות שקופות. אי אפשר להתייחס לעבירה שאין בה נפגע עבירה כמו לתיק של פדופיל שפגע ועלול להמשיך לפגוע; בפסילת ראיה יש לתת לנפגע את זכות הטיעון.
הוועדה אישרה נוסח המעגן את שיקול הדעת השיפוטי לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין בהתאם לשלושת קבוצות השיקולים העיקריות שהוכרו בפסיקה: "בימ"ש במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין (להלן ההפרה), ובכלל זה הודעת נאשם או עד, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שקבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן, בשים לב לאופייה וחומרתה של ההפרה, מידת ההשפעה של ההפרה על הראיה, והעניין הציבורי שבקבלת הראיה או בפסילתה".
סמכות בימ"ש עוגנה לראשונה במשפט הישראלי בפס"ד יששכרוב בו נקבע כלל פסילה "יחסי" הקובע כי לבית המשפט יש סמכות שבשיקול דעת לפסול ראיה שהושגה שלא כדין. מאז התחדד והתפתח הכלל בפסיקה.
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה): "הפרסומים האחרונים מסעירים ובצדק את הציבור הישראלי. הדברים מחייבים בדק בית רציני מאוד במשטרה, ביתר הרשויות החוקרות וביתר הרשויות שאמורות לאשר ולפקח. לפי הדברים שעלו בדיון, כלל הרשויות - כולל הרשות השופטת - לא יכולות לנער עצמן מבדק בית, זה נכון גם לבית הזה, גם לביהמ"ש, גם לפרקליטות המדינה ובראש ובראשונה המשטרה והמשרד הממשלתי המפקח עליה. ברור לכולם שהבדיקה לא יכולה להיות פנימית - לא ניתן להסתפק בפחות מגוף חוקר בראשות שופט, ואני מקווה שהממשלה תקבל בהקדם האפשרי את ההחלטה המתבקשת. לא נעבור על סדר היום למצב בו יש פרשנות שונה לסמכויות האזנה ובמקרה הזה החיפוש. זו רעידת אדמה שאי אפשר להקל בהשלכותיה".
"חייבים להדגיש כי אמנם הנגע מחייב ביאור, אבל אי אפשר לצאת מנקודת הנחה שהוא פשה בכל הבית. גם הבוקר קמים עשרות אלפי לובשי מדים כחולים לטובת עשייה למען הציבור והסדר הציבורי".
"טוב שהפרשה נחשפת בשעה שהממשלה הנוכחית היא המכהנת ואני בטוח שהשר לבט"פ ושר המשפטים והממשלה כולה וכן הכנסת על כל ועדותיה יצליחו לשמור על הניקוי ועל המשך הרצף התפקודי של גופי אכיפה החוק במאבק בפשיעה שהאיום האסטרטגי לא פחות חמור ממה שהתגלה בתחקירים ואני מאמין שכך יהיה".
"אתמול נשמעו בבית הזה אמירות מופרכות כאילו יש צורך להתקין בחקיקה מסלול בדיקה וחקירה אחר ממה שקיים היום בחוק ועדות חקירה או בחוק הממשלה. אמירות אלה מערערות את יכולת רשויות אכיפת החוק ורשויות המשפט לתפקד. אלה אמירות לא ראויות הממשיכות מגמה מסוכנת מאוד".
"לאור הודעת מבקר המדינה על כך שהוא מקיים בדיקה בנושא, אם הייתה ועדת ביקורת המדינה היא יכלה להקים בעצמה ועדת חקירה ממלכתית, אך משעה שגורמים בבית הזה החליטו לא להקימה, זה דורש תעוזת נפש להשמיע אמירה כמו זו".
ח"כ מוסי רז (מרצ): "הצעת התיקון חשובה ובכיוון הנכון. חשוב לי לתמוך בדברי היו"ר בעניין הפרסומים על הרוגלה. יכול להיות שכבר בהצעה הזו יהיה נכון לוודא שדברים שאפשר לומר כבר בוודאות שנעשו, לא יוכלו לקרות. קודם כל כלפי מי שמבקשים צווים כאלו ולמי שנותנים צווים כאלו. מאוד ברור מהשמות שפורסמו, שאלו לא בדיוק האנשים שצריך לרגל אחריהם באמצעים מתקדמים מתוחכמים ופולשניים שמדובר בהם, לא כל שכן כאלו שלא נחשדו בעבירות פליליות וגם אלו שכן, זהו שימוש לא מוצדק. צריך להיות ברור שחומר שהושג בצורה כזו לא ישמש במשפט. אני מקווה שתקום ועדת חקירה ממלכתית שיפוטית".
ח"כ בני בגין (תקווה חדשה): "דנו בשאלה העקרונית וחיפשנו את הניסוחים הראויים המחזיקים לטווח הארוך ולכן הייתי מציע להיזהר מההשפעה של הפרסומים הנוכחיים. אם הדברים נכונים הם מאוד נכונים. אני מציע להתמיד בעבודת הוועדה כאילו לא היו הפרסומים של הימים האחרונים, כמו האמירה "מקרים קשים יוצרים דין רע"."
הדיון התמקד בנוסח הקובע כי בימ"ש במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין, בין היתר בשים לב ל"מידת ההשפעה של ההפרה על הראיה":
היו"ר ח"כ קריב: "יש שתי אפשרויות השפעה. האחת היא על מהימנות הראיה, איכותה, והשניה על עצם השגתה. במקרה של ראיה חפצית, השאלה האם רק בגלל ההפרה יש בידינו את הראיה או שהיינו מגיעים אליה גם בדרך אחרת. אין בניסוח הקיים משום צמצום יכולת בימ"ש לפרש את קבוצת השיקולים הזו. בימ"ש צריך לשאול אם יש השפעה מכרעת על השגת הראיה ואיכותה, הנוסח היום לא מוציא משיקול הדעת השיפוטי את השגת הראיה.
המהלך כאן מטרתו לעגן את הכלל שכבר נקלט בפסיקה, בספר החוקים. אתה לא יכול לומר שמכיוון שאנחנו בגל פשיעה אלימה מאוד קשה, מתעלמים משיקול הדעת. בדומה להרבה מדינות בעולם המערבי, גם עמדת הממשלה היא כלל פסלות יחסי ולא מוחלט. יש לשאול האם לייצר בתוך השיקולים חריגים שמטרתם להגן על ציבורים מוחלשים כמו קטינים. ח"כ כץ העלה את השאלה אם הקלטת גננת מתעללת היא האזנת סתר שלא כדין".
ח"כ אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): "מה יהיה במקרה שבו לא ישתמשו בהפרת זכויות כדי להכניס לכלא. ברגע שאתה מאשר חלק אתה מראש מאפשר. אם אנחנו מקבעים את מה שנקבע בפסיקה, את שיקול הדעת אז נחיה באותה מציאות רק שהפרקטיקה תהיה חקוקה. הפסיקה היא זו שגוברת.
המעמד של נפגעי עבירה שונה. גם באירועים פליליים בתחום המיני, נפגעי עב
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
