הריבית עשויה לעלות ל-0.5% וזו רק ההתחלה; "בסוף השנה אולי תעמוד על 1%"

האבטלה ברמת שפל ונמוכה אף מלפני הקורונה, התעסוקה מהודקת – ובכל זאת יש מחסור בעובדים מוכשרים, מה שמביא להמשך עליות שכר שאמורות לתרום לאינפלציה. זו, בהשפעת שיבושי שרשראות האספקה, צריכה מוגברת והתייקרות חומרי גלם, כבר מעבר לטווח היעד של בנק ישראל (1-3%), וגם ציפיות האינפלציה להמשך חצו את היעד. ברקע כלל התנאים הללו הקונצנזוס בקרב הכלכלנים הוא כי מחר יחליט בנק ישראל להעלות את הריבית, שכיום נמצאת ברמה של 0.1%. לכל הפחות ההעלאה תהיה לרמה של 0.25 – ולפי חלק מההערכות ייתכן כי יותר מכך.

במיטב דש למשל, הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי לא מתיימר לנבא את מידת ההעלאה המדויקת, שתלויה בגישת הבנק המרכזי, אך הוא כן כותב איזו העלאה לשיטתו תהיה הולמת, והיא לרמה של 0.5% (העלאה של 0.4 נקודות אחוז, שהן 40 נקודות בסיס). "ההתפתחויות האחרונות והנתונים תומכים בעליית ריבית ל-0.5%", זבז'ינסקי כותב.

וגם אם הריבית תעלה כבר בפעימה הקרובה ברמה "נדיבה" של 0.4 נקודות, אין המשמעות שבכך הסתיימה הסאגה. על אף שהאינפלציה בישראל נמוכה מבארצות הברית, וגם בהנחה שכאן תהיה פחות העלאות מאשר שם, עוד העלאה אחת השנה לבטח תהיה – כפי שהדברים נראים כעת. לכן בלידר שוקי הון, הכלכלן הראשי יונתן כץ מפנה זרקור לדברים שיאמרו בבנק ישראל בהחלטת הריבית מחר. "חשובה לא פחות תהיה תחזית הריבית קדימה", הוא מדגיש. "אנו צופים טווח תחזית ריבית של 0.75-1% בסוף 2022 ו-1.5-1.75% בסוף 2023".

הדבר מתבטא גם בציפיות האינפלציה, כפי שמסבירים בסקירה של מיטב דש: "ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח עלו מאז החלטת הריבית האחרונה בכ-1% בטווחים הקצרים ובכ-0.5% בטווחים הארוכים. הציפיות חורגות מהגבול העליון של יעד האינפלציה עד לטווחים של כ-5-6 שנים. הציפיות לעליית ריבית  התחזקו מאוד. שוק המק"מ ועקום ריביות ה-IRS מגלמים עליית ריבית לכ-1.6% בעוד שנה", מרחיב זבז'ינסקי.

• פאוול מזהיר - האינפלציה עלולה לעלות, הצמיחה תרד; הירידות מתחזקות
• מדד המחירים במרץ עלה ב-0.5% - מעל הציפיות

עוד ציין כי "סיכוני האינפלציה עלו משמעותית עם פרוץ המלחמה באוקראינה והחרפת המגפה בסין. סקר המגמות בעסקים הצביע על ציפיות יחסית גבוהות לפעילות הכלכלית במשק ועל ציפיות גבוהות של העסקים לעליית מחירים".

בלידר מפרטים כי "הסקר מצביע על שיפור משמעותי בענף המלונאות. הרכיבים 'המובילים' (indicators leading) מצביעים על ציפייה לגידו ל בהזמנות בתעשייה ובענפי השירותים (גם לייצוא וגם לשוק המקומי) וציפייה לגידול מהיר בענף המסחר (גם בהשפעת החגים המתקרבים)".

זבז'ינסקי בסקירתו הזכיר מעבר לכך כי "הבנקים המרכזיים בעולם הפכו להרבה יותר 'נציים' בצעדיהם ובכוונותיהם". יאמר כי על אף ציפייה ראשונית עם תחילת המלחמה באוקראינה כי הפדרל ריזרב יפעל במתינות בתקופה כזו של אי וודאות, הוא נותר בעמדתו. הפרוטוקולים מישיבת הפד הקודמת בהם דובר על צמצום המאזן בקצב גבוה של 95 מיליארד דולר בחודש הורידו את מדדי המניות בוול סטריט בשבוע שעבר. נראה בכל זאת שבפד יבחרו לתמוך בכלכלה הריאלית ופחות לשמור על שוק המניות.

ובחזרה ללידר, שם מעריכים שההעלאה של הריבית הארץ תהיה ב-0.15 נקודות, ל-0.25%, אך ישנה סבירות לפיו של 35% שתהיה העלאה של 0.4 נקודות ל-0.5%. בהתייחסו למצב התעסוקה והשכר במשק פירט כי "בחודש ינואר השכר הממוצע עלה ב-0.3% בלבד (בניכוי עונתיות) לעומת דצמבר. השכר הממוצע בענף מידע ותקשורת עלה ב-1.6%".

ועל כך הוא כותב כי לפי החישוב של לידר, "הקצב השנתי הממוצע בשנתיים האחרונות (מינואר 20 – ערב הקורונה, ועד ינואר 22'), השכר הממוצע עלה ב-4.3% לשנה עם עלייה חדה בענפי המידע והתקשורת (7.4%) ופיננסים (6.9%). בנק ישראל גם מציין זאת בדו"ח שלו ('לא נוצרו לחצים להעלאת שכר'). במאי שכר המינימום אמור לעלות ב-1.9% ואנו מניחים האצה הדרגתית בשכר העסקי לקצב של 5.5% עד סוף 2023.

"בענפי התעשייה והשירותים עוצמת המגבלה של מחסור בעובדים התייצבה על רמה היסטורית גבוהה, כאשר בענף המסחר מסתמנת עלייה בעוצמת המחסור בעובדים. מחסור בעובדים תומך בלחצי שכר ולכן, גם בלחצי אינפלציה".

העלאות השכר מקלות על המועסקים בתקופות בהן כח הקנייה שלהם נשחק בשל האינפלציה, ואולם ככל שהאינפלציה תתמתן אך הריבית במשק תשאר ברמה נמוכה המעודדת צריכה, המשמעות היא שההכנסה הפנויה תגדל באופן שרק יתמוך בביקושים, מה שיוסיף לאינפלציה. ועל כן הקשר בין הצפי להעלאות השכר שמתארים בלידר לבין הצורך בהעלאת הריבית. לו השכר היה עולה בקצב נמוך יותר, גם הלחצים על הבנק המרכזי להעלות את הריבית היו פחותים יותר.

ואולם כפי שצוין העלאות השכר נעשות בעיקרן מתוך צורן בעובדים מוכשרים והתחרות עליהם, ולא ככלי לתמיכה בעובדים בכלל המשק בסביבה אינפלציונית. המחסור הזה בעובדים המוכשרים אינו לחץ זמני שיפתר תוך כמה חודשים, וזאת גם אם ההתייקרות בחלק ממרכיבי מדד המחירים לצרכן כן תרגע.