הקרנות הכספיות מעלות דמי ניהול: איך זה משפיע עליכם? והאם הן עדיין עדיפות על פיקדונות?

הקרנות הכספיות, שמנהלות כ-150 מיליארד שקל, הפכו לאטרקציה בשנת 2024. הן סיפקו כפי שהערכנו כבר לפני שנה תשואה טובה יותר למשקיעים סולידים. הם ניצחו את הםיקדונות. אלא שכעת הן מעלות את דמי הניהול. כמעט באופן גורף הן מעלות את דמי הניהול שלהן באופן דרמטי, עד פי שלושה. בין המעלות את דמי הניהול הקרן החדשה יחסית של אלטשולר שחם - אלטשולר שחם כספית שהיתה עם 0.06% והעלתה את דמי הניהול ל-0.18%.

• בנק ישראל מגביר את התחרות בין הקרנות הכספיות לפקדונות
• הריבית בארה"ב יורדת: מה יהיה גורל הר המזומנים שהצטבר בקרנות הכספיות האמריקאיות?

באי.בי.אי הכפילו את דמי הניהול מ-0.09% ל-0.17%. במיטב השאירו אותן על 0.25%, אבל אלו דמי הניהול הגבוהים ביותר בקרב הקרנות הכספיות. הנה יתר דמי הניהול אצל הגופים השונים:

מור: דמי ניהול קודמים: 0.19%, דמי ניהול חדשים: 0.22%.

מגדל: דמי ניהול קודמים: 0.179%, דמי ניהול חדשים: 0.199%.

ילין לפידות: דמי ניהול קודמים: 0.12%, דמי ניהול חדשים: 0.19%.

קסם אקטיב כספית: דמי ניהול קודמים: 0.12%, דמי ניהול חדשים: 0.19%.

• קרנות אג"ח אסטרטגיות: התשואות לא מצדיקות את דמי הניהול החריגים
• למשקיעים הסולידיים - דירוג קרנות 80-20
• תוכן שיווקי כמה מצבים בהם עו"ד ירושות וצוואות הוא הכתובת עבורכם

אנליסט: דמי ניהול קודמים: 0.149%, דמי ניהול חדשים: 0.185%.

הראל: דמי ניהול קודמים: 0.18%, דמי ניהול חדשים: 0.18%.

איילון: דמי ניהול קודמים: 0.17%, דמי ניהול חדשים: 0.18%.

מנהלי קרנות הנאמנות העלו את דמי הניהול בקרנות הכספיות ויגרפו 130 מיליון שקל

הקרנות מתיישרות לאותה סביבה של דמי ניהול - הן רואות מה עושות המובילות, יש סוג של סמן ימני וחלק  גדול מהגופים מתכנס לסביבה. ההכנסות של מנהלי קרנות הנאמנות רק מהגידול בדמי הניהול בתחום הקרנות הכספיות הוא 130 מיליון שקל בשנה. 

והם העלו גם בקרנות נוספות. מחר נפרסם את ההשפעה על דמי הניהול המצרפים ואת ההשפעה על כל אחד מהגופים. אגב, בעוד בעשרות רבות של קרנות נרשמו עליות בדמי ניהול, בבודדות בלבד נרשמו ירידות בדמי הניהול. הבעיה במצב הזה היא שגברת כהן מחדרה לא יודעת שדמי הניהול שלה בקרן עלו. היא לא באמת מקבלת עדכון והיא תקועה בקרן שיכול להיות שהיא לא אטרקטיבית. 

נזכיר כי הפרמטר החשוב ביותר בקרנות כספיות הוא דמי הניהול, כי הקרנות האלו משקיעות בערך באותם פיקדונות, מק"מים ומכשירים פיננסים והיכולת לייצר תשואה עודפת היא דרך הפחתת דמי הניהול. ברגע שדמי הניהול הם בערך אותו דבר, נגמרה התחרות בין הגופים בתחום הזה, אבל צריך להזכיר שהקרנות לא עובדות בחינם. הן רוצות להרוויח ובהינתן דמי ההפצה בשיעור של 0.1%, היו קרנות שהעדיפו להיכנס ב"מחירי הפסד" ובהמשך ךהעלות את דמי הניהול שהקרן כבר גדולה ולהתחיל להרוויח. טריק ידוע, לגיטימי, אבל מעט לא הוגן.

קרנות כספיות מול פיקדונות בנקאיים – מי מנצח?

קרנות כספיות הן אלטרנטיבה לפיקדונות הבנקאיים, במיוחד בזכות נזילות גבוהה ותשואה שמתקרבת לריבית בנק ישראל. בעוד הפיקדונות בבנקים הגדולים מציעים ריבית תעריפית של 3%-3.5% לשנה (במקרה הטוב), הקרנות הכספיות צפויות להניב תשואה של 4.2%-4.3% ובהינתן דמי הניהול כ-4.1%-4%. אבל בעוד בפיקדון אפשר והאמת חובה להתמקח עם הבנק כדי לקבל תשואה גבוה יותר וזה אפשרי - כמה שיחות טלפון ואתם במעל 4% (כנראה שעד 4.3%-4.4%), בקרנות הכספיות התשואה בדרך למטה.

התשואה של הקרנות הכספיות תרד במקביל להפחתת הריבית ויש סימנים חיוביים במשק שיגרמו לנגיד ככל הנראה להפחית את הריבית השנה מוקדם מהצפוי. זה אומר שההריבית בהתאמה בקרנות הכספיות תרד כי הנכסים של הקרנות הן לטווח מאוד קצר - כ-3 חודשים. זה תלוי כמובן בעיתוי הפחתת הריבית, אבל אם ניקח הפחתה אחת בעוד כשלושה חודשים ושנייה בעוד חצי שנה, הרי שהריבית האפקטיבית בקרנות הכספיות יכולה לרדת מתחת ל-4% כלומר מי שמשקיע כעת יראה ריבית שנתית כזו, וזה כבר  במקרה הטוב שיוויון עם הפיקדונות ובמקרים רבים הפיקדונות בריבית שקלית קבועה מנצחים.

סיכום ביניים: אם אתם מקבלים בבנק מעל 4% בריבית קבועה שקלית אז יש לכם ביטחון בריבית הזו, היא לא תשתנה והיא ככל הנראה עדיפה על קרנות כספיות. בקרן כספית אתם צפויים לקבל מתחת ל-4%, אך אם קצב הפחתת הריבית יהיה נמוך יותר תקבלו יותר, אם הקצב יהיה גבוה הריבית תהיה נמוכה יותר. רוב המשקיעים הסולידים מעדיפים ביטחון, אחרי הכל זו הסיבה שהם משקיעים סולידיים, והם יעדיפו את הפיקדונות השקליים. 

נזכיר כי זה מצב מיוחד ונדיר שהפיקדונות מגיעים לשוויון והעדפה וזה נובע מכך שבשוק לא מגולמות באופן מלא הורדות הריבית, ושריבית בנק ישראל הצפויה שונה מאוד בין ההערכות בנק ישראל (הפחתה באזור ספטמבר-אוקטובר) לבין הערכות השוק - הפחתה במץ-מאי.

כך או אחרת, זה עוד לא סוף החישוב וההשוואה בין קרנות כספיות לפיקדונות. צריך לזכור את המיסוי השונה בין פיקדונות וקרנות כספיות ואת הנזילות של הקרנות הכספיות בעוד שהפיקדונות לא נזילים במשך שנה. המס על הפיקדונות הוא 15% על הריבית, המס על קרנות כספיות הוא 25% על הרווח הריאלי (ולא על כל הריבית). רווח ריאלי תלוי באינפלציה השנתית. אם צפוי שהריבית תהיה 4% והאינפלציה תהיה 2.7%, אז יהיה מס של 25% על הפער -רווח ריאלי שעומד על 1.3%. המס יהיה 0.325%. המס בפיקדונות הוא מעל 0.6%. זה יתרון לקרנות הכספיות, אפילו יתרון גדול. אך אם המדד יהיה נמוך יותר הפער כמובן יהיה נמוך יותר. 

תחת הנחת מדד של 2.7% ובהינתן התשואה נטו בקרנות כספיות צפויה להיות כ-3.6%, אבל אם אפשרות סטייה של עשירית למעלה או למטה (אולי אפילו יותר). בפיקדונות זה תלוי בכוח המיקוח שלכם - אם תקבלו 4.2% אז אחרי מס יישאר לכם 3.57%. זה שוויון. אם תקבלו 4.3%, נראה שעדיף לכם פיקדון על פני קרן כספית. זה מהפך, עד לפני 3 חודשים הקרנות היו עדיפות בפער. עם זאת, למי שיש הפסדים מניירות ערך (למרות שבשנים האחרונות יש בעיקר עליות), יש לקרנות הכספיות יתרון נוסף - ניתן לקזז את הרווח מקרנות כספיות מול הפסדים בשוק ההון. הרווח מפיקדונות לא מתקזז. 

השוואה שקופה יותר בין קרנות כפסיות לפיקדונות – מתי זה יקרה?

בפיקוח על הבנקים ובשיתוף רשות ניירות ערך מקדמים יוזמה שתאפשר השוואה קלה יותר בין פיקדונות לקרנות כספיות. היוזמה תחייב את הבנקים לפרסם מידע אחיד וברור על הקרנות הכספיות לצד הפיקדונות, מה שיגביר את השקיפות וישפר את יכולת ההשוואה של החוסכים. 

במקביל יהיה בעצם מוצר חדש מבחינת הצרכנים שיתחייב לתשואה וכך הם ידעו מה הם יקבלו עוד שנה מהיום. הבעיה הגדולה היא שזה יהיה מוצר שהבנקים ישווקו וייעצו ואין להם סיבה לעשותז את. הם מקבלים על הקרנות הכספיות דמי הפצה ועל הפיקדונות הם זוכים בכסף הגדול - זה הרבה יורת רווחי להם הם עושים מהפיקדונות כסף גדול כי הם מלווים את הכסף בפער ריבית של 4%-5% לפחות. הם לא מקבלים על המוצר החדש שרשות ניירות ערך ובנק ישראל מתכננים תרומה ששקולה או קרובה לפיקדונות ולכן הסיכוי שלו להצליח נראה מוגבל.