חישוב פיננסי חיסכון פנסיה
צילום: Istock
בדיקה

איזו קרן מחקה השיגה עבורכם את התוצאות הטובות ביותר, ומי פיספסה?

פער עקיבה בקרנות מחקות מציין את הפער בין תשואת המדד וביצועי הקרן בפועל. אלו הקרנות המחקות שהניבו למשקיעים את התוצאות הטובות ביותר
ערן סוקול |

קרנות נאמנות מחקות מנהלות בישראל סכום של 33.7 מיליארד שקל, כאשר מדדי המניות הישראליים הפופולאריים בקרב המשקיעים הם מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125, אשר רשמו תשואה שלילית של כ-1.1% ותשואה חיובית של כ-3.5% בהתאמה במהלך 12 החודשים האחרונים. מדד האג"ח הפופולארי ביותר בקרב המשקיעים הינו מדד תל בונד שקלי אשר רשם תשואה של כ-4.3% במהלך התקופה.

קרנות מחקות לא תמיד משיגות את תשואת המדד, לעיתים בשל טעויות של מנהל הקרן ולעיתים בשל דמי ניהול גבוהים. Bizportal בדק עבורכם מהי התשואה בקרנות המחקות את המדדים, והאם קיים יחס ישר בין דמי הניהול של הקרן לבין "פער העקיבה".

הפער שיוצר את ההבדל

פער עקיבה (Tracking Error) הינו הפער בין תשואת מדד נכס הבסיס ביחס לתשואת הקרן. אמנם קרנות מחקות אמורות לעקוב אחרי נכס הבסיס, אולם לעיתים קרנות אלו גובות דמי ניהול, ובנוסף הקרן המחקה לא מבטיחה הצמדה מלאה לנכס הבסיס שכן היא מנוהלת על פי הערכותיו של מנהל ההשקעות בקרן, אשר רשאי להחליט על הענקת משקלים שונים למניות השונות במדד נכס הבסיס. כתוצאה מכך, בחלק מהמקרים מושג פער עקיבה חיובי, כלומר הקרן השיגה תשואה עודפת על נכס הבסיס, או לחילופין, כאשר פער העקיבה שלילי - משמע, הקרן השיגה תשואה נמוכה יותר מנכס הבסיס.

אי.בי.אי הובילה בקרנות המחקות על מדד ת"א 35

בדיקת Bizportal העלתה כי בקרב הקרנות המחקות את מדד ת"א 35, המנהלות כ-452 מיליון שקל, העלתה כי הקרן המחקה של אי.בי.אי הובילה עם ביצועים יוצאי דופן. יש לציין, כי מדובר בנתון חריג, שכן בדר"כ (בחודשים קודמים) הנתונים הצביעו על קורלציה גבוהה בין פער העקיבה (הפער בין תשואת הקרן לבין תשואת המדד), לבין דמי הניהול של הקרן, כאשר ככל שדמי הניהול נמוכים יותר, כך תשואת הקרן היתה גבוהה יותר. בהתאמה, הקרן המחקה של קסם אשר גובה דמי ניהול אפסיים, הציגה פער עקיבה אפסי ומוקמה במקום השני.

 

פסגות הובילה בקרנות על ת"א 125

בדומה לחודשים קודמים, בחינת הקרנות המחקות על מדד ת"א 125 בהן מנוהלים כ-1.02 מיליארד שקל, העלתה תמונה פחות חד ערכית, כאשר במקום הראשון מוקמה הקרן של פסגות, אשר גובה דמי ניהול מהגבוהים ביותר, ואילו הקרן של הראל, אשר גובה את דמי הניהול הנמוכים ביותר ממוקמת במקום השלישי.

תל בונד שקלי - הראל וקסם בראש

למרות שמדדי האג"ח מקבלים פחות חשיפה בעיתונות הכלכלית, מדדים אלו מרכזים סכומי כסף גדולים יותר, ביחס למדדי המניות, כאשר המדד שמרכז את הסכום הגדול ביותר בקרב הקרנות המחקות הינו מדד תל בונד שקלי, אשר רשם תשואה של כ-4.3% ב-12 החודשים האחרונים ואחריו עוקבים כ-1.35 מיליארד שקל.

בחינת ביצועי הקרנות המחקות את המדד, העלתה כי הקרן של הראל, אשר גובה את דמי ניהול בשיעור של 0.2%, הציגה את התשואה הגבוהה ביותר מבין הקרנות המחקות את המדד, כאשר הפער הגבוה ביותר נרשם בקרן של מיטב תכלית, אשר גובה דמי ניהול זהים והציגה תשואה נמוכה בכ-0.31% מהמדד.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

קסם השיגה פער של יותר מ-0.3% על תשואת ה-S&P500 והדולר

המדד המוביל בארה"ב הינו ה-S&P500, כאשר מרבית הכספים בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל, מנוהלים בקרנות המחקות את המדד כולל החשיפה לדולר. בעוד המדד השיג תשואה של כ-5.7% במהלך 12 החודשים האחרונים (כולל תשלומי דיבידנד), הדולר נחלש במהלך התקופה בכ-1.3% (נכון ליום המסחר האחרון בקרנות - 12 בספטמבר) - כלומר תשואת נכס הבסיס הסתכמה בכ-4.3%. 

בחינת פערי העקיבה בתחום זה העלתה כי הקרן של קסם השיגה את התשואה העודפת הגבוהה ביותר של כ-0.3%, כאשר במקום האחרון ממוקמת הקרן של איביאי, עם תשואת חסר של כ-0.3%.

הקרנות המחקות על ה-DAX - שימו לב לדמי הניהול

לבסוף, בדקנו את הקרנות המחקות את מדד הדגל של גרמניה DAX30 אשר נחשב בעיני רבים כמדד המשמעותי ביותר באירופה. בשל היקף הנכסים המנוהל בקרנות אלו, אשר הסתכם בכ-76 מיליון שקל בלבד, גם היצע הקרנות המחקות בו קטן יחסית, כאשר שלושת הקרנות הבודדות שנכללו בבדיקה, הינן קרנות מנוטרלות השפעת שערי חליפין, אשר השיגו תשואות גבוהות יותר ביחס למדד ה-DAX30 שהציג תשואה של כ-2.4% במהלך 12 החודשים האחרונים (כולל תשלומי דיבידנד).

מהבדיקה עולה כי גם במקרה זה, הקרן של הראל אשר גובה דמי ניהול אפסיים, השיגה תשואה גבוהה משמעותית ביחס לקרן של איביאי אשר גובה דמי ניהול של כ-0.4%.

הבהרה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
השקעה
צילום: George Drachas on Unsplash
קרנות נאמנות

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר

על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה

גיא טל |

הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון. 

תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת. 

ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.

כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.

מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.