חישוב פיננסי חיסכון פנסיה
צילום: Istock
בדיקה

איזו קרן מחקה השיגה עבורכם את התוצאות הטובות ביותר, ומי פיספסה?

פער עקיבה בקרנות מחקות מציין את הפער בין תשואת המדד וביצועי הקרן בפועל. אלו הקרנות המחקות שהניבו למשקיעים את התוצאות הטובות ביותר
ערן סוקול |

קרנות נאמנות מחקות מנהלות בישראל סכום של 33.7 מיליארד שקל, כאשר מדדי המניות הישראליים הפופולאריים בקרב המשקיעים הם מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125, אשר רשמו תשואה שלילית של כ-1.1% ותשואה חיובית של כ-3.5% בהתאמה במהלך 12 החודשים האחרונים. מדד האג"ח הפופולארי ביותר בקרב המשקיעים הינו מדד תל בונד שקלי אשר רשם תשואה של כ-4.3% במהלך התקופה.

קרנות מחקות לא תמיד משיגות את תשואת המדד, לעיתים בשל טעויות של מנהל הקרן ולעיתים בשל דמי ניהול גבוהים. Bizportal בדק עבורכם מהי התשואה בקרנות המחקות את המדדים, והאם קיים יחס ישר בין דמי הניהול של הקרן לבין "פער העקיבה".

הפער שיוצר את ההבדל

פער עקיבה (Tracking Error) הינו הפער בין תשואת מדד נכס הבסיס ביחס לתשואת הקרן. אמנם קרנות מחקות אמורות לעקוב אחרי נכס הבסיס, אולם לעיתים קרנות אלו גובות דמי ניהול, ובנוסף הקרן המחקה לא מבטיחה הצמדה מלאה לנכס הבסיס שכן היא מנוהלת על פי הערכותיו של מנהל ההשקעות בקרן, אשר רשאי להחליט על הענקת משקלים שונים למניות השונות במדד נכס הבסיס. כתוצאה מכך, בחלק מהמקרים מושג פער עקיבה חיובי, כלומר הקרן השיגה תשואה עודפת על נכס הבסיס, או לחילופין, כאשר פער העקיבה שלילי - משמע, הקרן השיגה תשואה נמוכה יותר מנכס הבסיס.

אי.בי.אי הובילה בקרנות המחקות על מדד ת"א 35

בדיקת Bizportal העלתה כי בקרב הקרנות המחקות את מדד ת"א 35, המנהלות כ-452 מיליון שקל, העלתה כי הקרן המחקה של אי.בי.אי הובילה עם ביצועים יוצאי דופן. יש לציין, כי מדובר בנתון חריג, שכן בדר"כ (בחודשים קודמים) הנתונים הצביעו על קורלציה גבוהה בין פער העקיבה (הפער בין תשואת הקרן לבין תשואת המדד), לבין דמי הניהול של הקרן, כאשר ככל שדמי הניהול נמוכים יותר, כך תשואת הקרן היתה גבוהה יותר. בהתאמה, הקרן המחקה של קסם אשר גובה דמי ניהול אפסיים, הציגה פער עקיבה אפסי ומוקמה במקום השני.

 

פסגות הובילה בקרנות על ת"א 125

בדומה לחודשים קודמים, בחינת הקרנות המחקות על מדד ת"א 125 בהן מנוהלים כ-1.02 מיליארד שקל, העלתה תמונה פחות חד ערכית, כאשר במקום הראשון מוקמה הקרן של פסגות, אשר גובה דמי ניהול מהגבוהים ביותר, ואילו הקרן של הראל, אשר גובה את דמי הניהול הנמוכים ביותר ממוקמת במקום השלישי.

תל בונד שקלי - הראל וקסם בראש

למרות שמדדי האג"ח מקבלים פחות חשיפה בעיתונות הכלכלית, מדדים אלו מרכזים סכומי כסף גדולים יותר, ביחס למדדי המניות, כאשר המדד שמרכז את הסכום הגדול ביותר בקרב הקרנות המחקות הינו מדד תל בונד שקלי, אשר רשם תשואה של כ-4.3% ב-12 החודשים האחרונים ואחריו עוקבים כ-1.35 מיליארד שקל.

בחינת ביצועי הקרנות המחקות את המדד, העלתה כי הקרן של הראל, אשר גובה את דמי ניהול בשיעור של 0.2%, הציגה את התשואה הגבוהה ביותר מבין הקרנות המחקות את המדד, כאשר הפער הגבוה ביותר נרשם בקרן של מיטב תכלית, אשר גובה דמי ניהול זהים והציגה תשואה נמוכה בכ-0.31% מהמדד.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

קסם השיגה פער של יותר מ-0.3% על תשואת ה-S&P500 והדולר

המדד המוביל בארה"ב הינו ה-S&P500, כאשר מרבית הכספים בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל, מנוהלים בקרנות המחקות את המדד כולל החשיפה לדולר. בעוד המדד השיג תשואה של כ-5.7% במהלך 12 החודשים האחרונים (כולל תשלומי דיבידנד), הדולר נחלש במהלך התקופה בכ-1.3% (נכון ליום המסחר האחרון בקרנות - 12 בספטמבר) - כלומר תשואת נכס הבסיס הסתכמה בכ-4.3%. 

בחינת פערי העקיבה בתחום זה העלתה כי הקרן של קסם השיגה את התשואה העודפת הגבוהה ביותר של כ-0.3%, כאשר במקום האחרון ממוקמת הקרן של איביאי, עם תשואת חסר של כ-0.3%.

הקרנות המחקות על ה-DAX - שימו לב לדמי הניהול

לבסוף, בדקנו את הקרנות המחקות את מדד הדגל של גרמניה DAX30 אשר נחשב בעיני רבים כמדד המשמעותי ביותר באירופה. בשל היקף הנכסים המנוהל בקרנות אלו, אשר הסתכם בכ-76 מיליון שקל בלבד, גם היצע הקרנות המחקות בו קטן יחסית, כאשר שלושת הקרנות הבודדות שנכללו בבדיקה, הינן קרנות מנוטרלות השפעת שערי חליפין, אשר השיגו תשואות גבוהות יותר ביחס למדד ה-DAX30 שהציג תשואה של כ-2.4% במהלך 12 החודשים האחרונים (כולל תשלומי דיבידנד).

מהבדיקה עולה כי גם במקרה זה, הקרן של הראל אשר גובה דמי ניהול אפסיים, השיגה תשואה גבוהה משמעותית ביחס לקרן של איביאי אשר גובה דמי ניהול של כ-0.4%.

הבהרה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עוני כסף
צילום: ISTOCK
קרנות נאמנות

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים

בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים

גיא טל |

נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.

אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.

קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות.​ בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות. 

קרנות מנייתיות

בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:


במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות. 

עוני כסף
צילום: ISTOCK
קרנות נאמנות

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים

בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים

גיא טל |

נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.

אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.

קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות.​ בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות. 

קרנות מנייתיות

בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:


במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.