חישוב פיננסי חיסכון פנסיה
צילום: Istock
בדיקה

איזו קרן מחקה השיגה עבורכם את התוצאות הטובות ביותר, ומי פיספסה?

פער עקיבה בקרנות מחקות מציין את הפער בין תשואת המדד וביצועי הקרן בפועל. אלו הקרנות המחקות שהניבו למשקיעים את התוצאות הטובות ביותר
ערן סוקול |

קרנות נאמנות מחקות מנהלות בישראל סכום של 33.7 מיליארד שקל, כאשר מדדי המניות הישראליים הפופולאריים בקרב המשקיעים הם מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125, אשר רשמו תשואה שלילית של כ-1.1% ותשואה חיובית של כ-3.5% בהתאמה במהלך 12 החודשים האחרונים. מדד האג"ח הפופולארי ביותר בקרב המשקיעים הינו מדד תל בונד שקלי אשר רשם תשואה של כ-4.3% במהלך התקופה.

קרנות מחקות לא תמיד משיגות את תשואת המדד, לעיתים בשל טעויות של מנהל הקרן ולעיתים בשל דמי ניהול גבוהים. Bizportal בדק עבורכם מהי התשואה בקרנות המחקות את המדדים, והאם קיים יחס ישר בין דמי הניהול של הקרן לבין "פער העקיבה".

הפער שיוצר את ההבדל

פער עקיבה (Tracking Error) הינו הפער בין תשואת מדד נכס הבסיס ביחס לתשואת הקרן. אמנם קרנות מחקות אמורות לעקוב אחרי נכס הבסיס, אולם לעיתים קרנות אלו גובות דמי ניהול, ובנוסף הקרן המחקה לא מבטיחה הצמדה מלאה לנכס הבסיס שכן היא מנוהלת על פי הערכותיו של מנהל ההשקעות בקרן, אשר רשאי להחליט על הענקת משקלים שונים למניות השונות במדד נכס הבסיס. כתוצאה מכך, בחלק מהמקרים מושג פער עקיבה חיובי, כלומר הקרן השיגה תשואה עודפת על נכס הבסיס, או לחילופין, כאשר פער העקיבה שלילי - משמע, הקרן השיגה תשואה נמוכה יותר מנכס הבסיס.

אי.בי.אי הובילה בקרנות המחקות על מדד ת"א 35

בדיקת Bizportal העלתה כי בקרב הקרנות המחקות את מדד ת"א 35, המנהלות כ-452 מיליון שקל, העלתה כי הקרן המחקה של אי.בי.אי הובילה עם ביצועים יוצאי דופן. יש לציין, כי מדובר בנתון חריג, שכן בדר"כ (בחודשים קודמים) הנתונים הצביעו על קורלציה גבוהה בין פער העקיבה (הפער בין תשואת הקרן לבין תשואת המדד), לבין דמי הניהול של הקרן, כאשר ככל שדמי הניהול נמוכים יותר, כך תשואת הקרן היתה גבוהה יותר. בהתאמה, הקרן המחקה של קסם אשר גובה דמי ניהול אפסיים, הציגה פער עקיבה אפסי ומוקמה במקום השני.

 

פסגות הובילה בקרנות על ת"א 125

בדומה לחודשים קודמים, בחינת הקרנות המחקות על מדד ת"א 125 בהן מנוהלים כ-1.02 מיליארד שקל, העלתה תמונה פחות חד ערכית, כאשר במקום הראשון מוקמה הקרן של פסגות, אשר גובה דמי ניהול מהגבוהים ביותר, ואילו הקרן של הראל, אשר גובה את דמי הניהול הנמוכים ביותר ממוקמת במקום השלישי.

תל בונד שקלי - הראל וקסם בראש

למרות שמדדי האג"ח מקבלים פחות חשיפה בעיתונות הכלכלית, מדדים אלו מרכזים סכומי כסף גדולים יותר, ביחס למדדי המניות, כאשר המדד שמרכז את הסכום הגדול ביותר בקרב הקרנות המחקות הינו מדד תל בונד שקלי, אשר רשם תשואה של כ-4.3% ב-12 החודשים האחרונים ואחריו עוקבים כ-1.35 מיליארד שקל.

בחינת ביצועי הקרנות המחקות את המדד, העלתה כי הקרן של הראל, אשר גובה את דמי ניהול בשיעור של 0.2%, הציגה את התשואה הגבוהה ביותר מבין הקרנות המחקות את המדד, כאשר הפער הגבוה ביותר נרשם בקרן של מיטב תכלית, אשר גובה דמי ניהול זהים והציגה תשואה נמוכה בכ-0.31% מהמדד.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

קסם השיגה פער של יותר מ-0.3% על תשואת ה-S&P500 והדולר

המדד המוביל בארה"ב הינו ה-S&P500, כאשר מרבית הכספים בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל, מנוהלים בקרנות המחקות את המדד כולל החשיפה לדולר. בעוד המדד השיג תשואה של כ-5.7% במהלך 12 החודשים האחרונים (כולל תשלומי דיבידנד), הדולר נחלש במהלך התקופה בכ-1.3% (נכון ליום המסחר האחרון בקרנות - 12 בספטמבר) - כלומר תשואת נכס הבסיס הסתכמה בכ-4.3%. 

בחינת פערי העקיבה בתחום זה העלתה כי הקרן של קסם השיגה את התשואה העודפת הגבוהה ביותר של כ-0.3%, כאשר במקום האחרון ממוקמת הקרן של איביאי, עם תשואת חסר של כ-0.3%.

הקרנות המחקות על ה-DAX - שימו לב לדמי הניהול

לבסוף, בדקנו את הקרנות המחקות את מדד הדגל של גרמניה DAX30 אשר נחשב בעיני רבים כמדד המשמעותי ביותר באירופה. בשל היקף הנכסים המנוהל בקרנות אלו, אשר הסתכם בכ-76 מיליון שקל בלבד, גם היצע הקרנות המחקות בו קטן יחסית, כאשר שלושת הקרנות הבודדות שנכללו בבדיקה, הינן קרנות מנוטרלות השפעת שערי חליפין, אשר השיגו תשואות גבוהות יותר ביחס למדד ה-DAX30 שהציג תשואה של כ-2.4% במהלך 12 החודשים האחרונים (כולל תשלומי דיבידנד).

מהבדיקה עולה כי גם במקרה זה, הקרן של הראל אשר גובה דמי ניהול אפסיים, השיגה תשואה גבוהה משמעותית ביחס לקרן של איביאי אשר גובה דמי ניהול של כ-0.4%.

הבהרה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי שגבקובי שגב
קרנות נאמנות

בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד

בית ההשקעות אקורד הצליח לצבור מאות מיליוני שקלים בקרנות המעורובת - מהם הביצועים של הקרנות הללו ואיך הן ביחס לשוק וביחס למדדים? 

גיא טל |

בשני השבועות האחרונים התמקדנו בקרנות המובילות בקטגוריות הגמישות והמנייתיות בישראל. השבוע נתמקד בבית השקעות קטן יחסית, אקורד, המנהל 7 קרנות בלבד, מתוכן רק 5 עם ותק של יותר מ-4 שנים.

בית ההשקעות אקורד הוקם על ידי שלושה שותפים: קובי שגב, דקל קוטלר ואודי לוין. קבוצת הקרנות הראשונה הוקמה באוגוסט 2020, ומאז נוספו קרנות נוספות בניהול החברה. לאורך השנים, החברה חוותה עליות ומורדות מבחינת ביצועי הקרנות, עם תקופות של ביצועים בינוניים לעומת תקופות עם תשואות מעולות שהובילו את השוק בתל אביב. השבוע נבחן את ביצועי הקרנות המעורבות של אקורד לאורך השנים האחרונות, ביחס למדדים וביחס לקרנות המתחרות.

לאקורד 7 קרנות, כאשר "אקורד מניות" היא קרן חדשה יחסית שפעילה כחצי שנה בלבד. "אקורד אג"ח פלוס" היא קרן מעורבת עם עד 10% מניות, אך גם היא חדשה יחסית ולא נתייחס אליה בהמשך. בנוסף, ישנן שתי קרנות אג"ח: "אקורד אג"ח" (ללא מניות) ו"אקורד אג"ח מדורגות", המתמקדת באג"ח חברות והמרה.

כך נשארנו עם שלוש קרנות בקטגוריות המעורבות המרכזיות: 70/30, 80/20 ו-90/10. כידוע, ישראלים אוהבים קרנות מעורבות, והתחרות בקטגוריות אלו קשה במיוחד. ישנן עשרות קרנות בכל אחת מהקטגוריות השונות, במיוחד אלו עם עד 10%, 20% ו-30% מניות. סך הכל, יש 123 קרנות עם עד 10% מניות, 75 קרנות עד 20% מניות ו-70 קרנות עד 30% מניות. כדי למקד את הבדיקה, נתמקד בקטגוריית "אג"ח כללי בארץ". בקטגוריה זו יש 51 קרנות עם עד 10% מניות, 55 קרנות עם עד 20% מניות ו-58 עם עד 30% מניות. 13 מהן מנהלות נכסים בשווי של יותר ממיליארד שקל, ועוד רבות מנהלות מאות מיליוני שקלים. עם זאת, יש גם לא מעט קרנות קטנות עם כמה מיליוני שקלים בודדים. זוהי ככל הנראה הזירה התוססת ביותר בשוק הקרנות הישראלי, עם תחרות ערה.

שלוש הקרנות המעורבות של אקורד מנהלות כמה מאות מיליוני שקלים, ונראה שהצליחו לתפוס את תשומת לב המשקיעים בתוך שפע ההיצע. הן אינן הקרנות הגדולות ביותר בקטגוריות שלהן, אך גם לא מדובר בקרנות זעירות.