קרנות נאמנות - פדיונות וגיוסים בפברואר ודירוג המנהלים הגדולים

פדיונות של 3.5 מיליארד שקל בחודש פברואר בקרנות הנאמנות (כולל קרנות הסל), לעומת יצירות של כ-3.2 מיליארד שקל בחודש ינואר, הביאו לפדיונות של כשלוש מאות מיליון שקלים מתחילת השנה. הפדיונות התרכזו בסוף חודש פברואר בעקבות המלחמה באוקראינה כשבמקביל לפדיונות נרשמו ירידות שערים בשווקים. למעשה, בחודש פברואר איבדה תעשיית הקרנות כ-8 מיליארד שקל - 3.5 מיליארד של פדיונות וכ-4.5 מיליארד שקל של הפסדים שמבטאים למעשה הפסד משוקלל של כ-1.2%.

אבל אי אפשר להאשים רק את המלחמה. הפדיונות בקרנות הנאמנות היו בקרנות מניתיות וגם אג"חיות. קרנות אלו כפי שכבר הצגנו בעבר מבטאות במקרים רבים סיכון גדול על רקע עליית הריבית הצפויה שכבר מחלחלת לשערים. הציבור בהדרגה מפנים את הסיכון בהן לצד התשואה האפקטיבית הנמוכה שגלומה בהן. פדיונות גדולים נרשמו גם בקרנות מנייתיות שמשקיעות בחו"ל - כשהפדיונות הגדולים ביותר היו בחברת ניהול הקרנות של אלטשולר שחם. 
--
המנהלים הגדולים
הגוף הגדול בהיקף הכספים המנוהלים בתעשיית הקרנות הוא מיטב שמנהל 62.4 מיליארד שקל. שני בדירוג - קסם של אקסלנס עם 54.1 מיליארד שקל ושלישי מגדל שוקי הון עם 49 מיליארד שקל. לשלוש המובילים יש את כל סוגי הקרנות - מסורתיות (ניהול אקטיבי) לצד קרנות מחקות וקרנות סל:

שלושת המובילים, בדומה כאמור לתעשייה כולה, סבלו מפדיונות בפברואר כאשר במגדל נרשמו פדיונות גדולים של 585 מיליון שקל, במיטב 441 מיליון שקל ובקסם 364 מיליון שקל. עם זאת, מתחילת השנה השלישיה ביצירות (גיוסים חיוביים) כאשר  מיטב גייס 279 מיליון, קסם 204 מיליון ומגדל 108 מיליון שקל. 

למעשה, אם מנטרלים את הפדיונות באלטשולר שחם, התמונה מתחילת השנה בתעשייה כולה חיובית - גיוסים של כ-1.7 מיליארד שקל, כך שאומנם בשקלול יש פדיונות, אבל בעיקר בגלל פדיונות הענק באלטשולר שהגיעו למעל 2 מיליארד של מתחילת השנה (1.2 מיליארד בפברואר), כשהיקף הנכסים המנוהל יורד ל-23.1 מיליארד שקל.
--
קרנות אקטיביות - ילין לפידות מוביל 
תעשיית קרנות הנאמנות מחולקת באופן גס לשתיים - קרנות אקטיביות וקרנות פסיביות. קרנות אקטיביות הן קרנות מנוהלות שאמורות לייצר למחזיקים בהן תשואה עודפת. לא תמיד זה מצליח כשבקרנות האלו בהגדרה דמי הניהול שלכם יהיו גבוהים יותר מהסיבה הפשוטה שיש ניהול. מנהל הקרן ומנהלי השקעות בודקים באופן שוטף השקעות כדי להשיא תשואה בקרן. מנגד יש את התעשייה הפסיבית, תעשיית עוקבי המדדים. מדובר על קרנות מחקות וקרנות סל שעוקבות אחרי מדדים שונים בלי צורך בניהול. דמי הניהול בקרנות האלו נמוכים הקרנות האקטיביות. 

בתחום הניהול האקטיבי נרשמו כמעט אצל כל השחקנים פדיונות, למעט באפסילון ובאילים (90 ו-60 מיליון שקל בהתאמה).מתחילת השנה מוביל בגיוסים ילין לפידות עם 380 מיליון שקל והוא גם המוביל בהיקף הכספים המנוהל עם 28.1 מיליארד שקל.  

לצד הקרנות המנהלות יש את הקרנות הפסיביות שהיקפם בתעשיית הקרנות הולך ועולה בהדרגה. בתחום הזה מובילה בהיקף הכספים המנוהל קסם, מיטב שנייה לה. בגיוסים בתחום מתחילת השנה מובילה פסגות עם 669 מיליון שקל.

קרנות מחקות לעומת קרנות סל
הקרנות הפסיביות כוללות כאמור את קרנות הסל וקרנות מחקות. קרנות מחקות הן קרנות נאמנות ומשכך הן אינן נסחרות בבורסה באופן שוטף כמו ניירות ערך כמו מניות ואגרות חוב. הרוכשים והמוכרים בעצם קונים לפי מחיר הוגן - מחיר כלכלי של יחידת ההשתתפות בקרן הנאמנות שמבטאת את שווי כל נכסיה חלקי מספר היחידות. מנגד, קרנות סל נסחרות בבורסה בדיוק כמו כל נייר ערך, יש להן בכל רגע נתון ביקוש והיצע (בספר הפקודות) והמשמעות היא שהן נזילות בכל רגע נתון. זה יתרון, אך מנגד בקרנות סל להבדיל מקרנות מחקות השער נקבע בשוק באופן שוטף ולא בהכרח מבטא את השווי ההוגן כפי שבקרנות המחקות.

אז מה עדיף? זה תלוי כמובן בדמי הניהול ובפרמטרים אחרים, הגופים המוסדיים מעדיפים את הנזילות ולכן רוכשים קרנות סל. הציבור אומנם נמצא יותר בקרנות המחקות, אבל הוא משמעותי גם בקרנות הסל: