הקאמבק של הקרנות הכספיות: גיוס של 100 מ' ש' ביום בשל עליית הריבית

בשנים האחרונות הריבית האפסית במשק גרמה לכך שהשקעה באפיקים שקליים קצרי טווח נתנה תשואות אפסיות. דמי הניהול של קרנות המשקיעות באפיק הזה - הקרנות הכספיות - חיסלו את מעט התשואה שעוד הייתה, וכתוצאה מכך זרמו הכספים החוצה מן הקרנות הללו. כעת, עם העלאת הריבית ניכרת שינוי מגמה, ונרשמו גיוסים של כ-100 מיליון שקל ביום. 

קרנות כספיות הן קרנות נאמנות המשקיעות באפיקים סולידיים לטווח קצר. הן נחשבות לאפיק ההשקעה הסולידי ביותר מבין האפשרויות השונות בשוק, כלומר בעלות רמת הסיכון הנמוכה ביותר בשוק. הן פועלות בישראל החל משנת 2008 וגייסו בהתחלה מיליארדי שקלים. יחד עם הסיכון הנמוך מגיעה תוחלת תשואה מאד נמוכה, במיוחד לאור הריבית הנמוכה ששררה במשק הישראלי בשנים האחרונות. הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות הניבה 1.26%. לא לשנה, לכל ה-5 שנים. 

מדיניות ההשקעה של הקרנות הללו היא מאד ברורה ומוגדרת בחוק. הקרנות יכולות להשקיע בנכסים כספיים קצרי מועד כמו מק"ם, פק"ם (פקדון בנקאי לתקופה של עד 30 יום) וכדו', כשמשך החיים הממוצע של כלל נכסי הקרן הוא עד 90 יום. 

החוק מגדיר גם כמה יתרונות להשקעה בקרנות כספיות על פני אפיקי השקעה מקבילים. ראשית אין תשלום מס אם אין רווחים ריאליים, כך שבסביבה של אינפלציה של 4% אותה אנו חווים היום לא יהיה תשלום מס. בנוסף, לפי חוק הברוקר או הבנק לא יכול לגבות עמלות קניה ומכירה או דמי משמרת. 

אמנם כעת נרשמים שינויים בשוק האג"ח בכלל, וגם בשקליות הקצרות בפרט. העלאת הריבית משפיעה על כל עקום התשואות, גם על אלו בטווח הקצר. כעת המק"מ הארוך ביותר, 513, נותן כבר תשואה של 1.46% כשרק לפני שבועות אחדים התשואה הייתה פחות מאחוז. עם המשך העלאות הריבית הצפויות על ידי בנק ישראל התשואה צפויה להשתפר אף יותר, ומכשיר ההשקעה נטול הסיכון הזה חוזר להיות עם הזמן ליותר ויותר אטרקטיבי, לאחר יציאת הכספים המאסיבית שהוא חווה בשנים האחרונות. 

כיון שהכללים הם מאד ברורים ונוקשים, היכולת של מנהלי הקרנות להשיא תשואה עודפת בזכות כישורי ניהול מוגבלת מאד. בסופו של דבר התשואה בטווחים הללו באפיקים השונים מאד דומה, וקשה מאד להתבלט אל מול המתחרים. לכן, גם במקרה זה, דמי הניהול יהיו פרמטר חשוב בקביעת המנצחות והמפסידות בתחום. 

להלן תוצאות חמש הקרנות הטובות ביותר בחמש השנים האחרונות, בתוספת הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה:

ההבדלים אמנם הם מינוריים וכמעט חסרי משמעות בטווחי הזמן הללו, ובכל זאת בולטת העובדה ש"אנליסט כספית שקלית עם קונצרני" גובה כמעט הכי מעט דמי ניהול ומנצחת בטווח הזמן של שלוש שנים ושל חמש שנים. יחד עם זאת, להבדיל מהקרנות האחרות, היא משקיעה גם באגחים קונצרנים שקליים לטווח קצר, מה שעשוי אף הוא לתרום מעט לתשואות המעט טובות יותר מהמתחרות. עוד נקודה שחשוב לקחת בחשבון לגבי אנליסט היא שיש עמלת קניה נוספת שלא כלולה בדמי ניהול וגם לא פוגעת בתשואות. בקרנות כספיות שלעיתים קרובות מהוות השקעה לטווח קצר, עמלת קניה היא משמעותית וחייבת להילקח בחשבון. 

קרן חדשה יחסית, שקיימת פחות משלוש שנים היא הראל כספית נזילות שגובה אף פחות דמי ניהול, 0.02% בלבד, ומציגה את התוצאה הטובה ביותר מתחילת השנה ביחד עם מגדל כספית. יחד עם זאת, גם קרן זו גובה "דמי הוספה", כלומר ישנו פער בין מחיר הקניה למחיר המכירה.

קרן נוספת שלא נכנסה לטבלה אך ראויה לציון היא פסגות כספית שקלית שמסתפקת בדמי ניהול צנועים של 0.07% מבלי הפער בין מחיר הקניה למכירה. היא מנהלת 1.7 מיליארד שקל.

בעתיד הקרוב, כאמור, אנו צפויים לראות תשואות טובות יותר באפיק הזה, שייתכן שאף יגיעו לאחוז וחצי לשנה, עדיין לא תשואה מדהימה, אך למי שלא רוצה לקחת סיכון זו יכולה להיות אפשרות טובה לשמור מעט יותר טוב על ערך הכסף. 

יחד עם זאת ישנן עוד אלטרנטביות לחסכון נטול סיכון יחסי לטווח קצר. המק"מ הארוך של קרוב לשנה נותן כאמור כ-1.5% ברוטו. אמנם במקרה זה יש לחשב עמלות קניה ומכירה שלעיתים קרובות עלולות לחסל את ההפרש ממה שמציעים בקרנות. 

גם באג"ח השקלי ממשלתי לטווח קצר ניתן למצוא תשואות דומות, אך גם פה יש להתחשב בעמלות הקניה והמכירה, ובמקרה שמעלים מעט את הסיכון ומשקיעים באג"ח קונצרני של חברות מבוססות לטוח קצר ניתן להגיע לתשואות גבוהות יותר. בקרב חברות הביטוח ניתן למצוא כמה אפשרויות מעניינות. ישנן בשוק אגרות חוב עם מח"מ של פחות משנה שנותנות עד 1.1% מעל האג"ח הממשלתי. כך לדוגמה האג"ח של כלל ביטוח, כללביט אגח ח נותנת תשואה של 1.93% ברוטו, מרווח של 0.79% מעל הממשלתי. מגדל הון אגח ג שנפרעת במרץ 2023 נותנת כבר 1.11% מעל הממשלתי, סך הכל התשואה ברוטו היא 2.54%. 

אפשרות נוספת היא פקדונות בבנקים שנותנים גם הם כמה עשיריות אחוז לשנה, לרוב פחות מאשר באגרות החוב. 

לקרנות הכספיות יש כאמור יתרונות במיסוי ובעמלות אותן ניתן לגבות על פני האלטרנטיבות הללו. יתרון נוסף הוא היתרון לגודל, שכתוצאה ממנו הקרנות הללו מצליחות לקבל ריביות טובות יותר על הפקדונות בבנקים מלקוחות פרטיים.