קרנות אגחיות: עד כמה משתלם להגדיל סיכון בקרנות האגחיות?

סיכון אמור לייצר תשואה, אבל לפעמים סיכונים גם מתממשים ואז נרשמים הפסדים. האם השתלם לקחת סיכון בשנה האחרונה? חילקנו את קרנות האגח ללא מניות לכמה מדרגות סיכון והשוונו. הנה התוצאות.
 | 
telegram
(9)

בשנת 2022 הייתה אחת השנים הגרועות לשוק אגרות החוב, דבר שבא לידי ביטוי בהפסדים כואבים בקרנות שנחשבות בעיני הציבור לסולידיות - קרנות הנאמנות המתמחות באגחים. הקרנות הללו הפסידו לעיתים בשיעור דו ספרתי או חד ספרתי גבוה, בהחלט לא מה שהיית מצפה מהשקעה סולידית. אבל חשוב להפנים שגם שוק אגרות החוב הוא שוק רווי סיכונים, במיוחד בתקופה של אי יציבות כלכלית שיכולה לבוא לידי ביטוי בהעלאות ריבית שגורמות להפסדי הון וכן בחדלות פרעון שיכולה לגרום להפסד הריבית והקרן לחברות מסוימות. 

חשוב להבין ששוק אגרות החוב איננו מקשה אחת, וגם בו יש דרגות סיכון שונות. השקעה באג"ח ממשלתי נחשבת לסולדיית יותר (תלוי איזו ממשלה כמובן), מאשר השקעה באג"ח של חברות. והשקעה באג"ח של חברות גדולות כמו הבנקים הגדולים אמורה להיות בטוחה יותר מאשר השקעה באג"ח של חברות שמפתחת מוצר ואין לה עדיין הכנסות. גם המח"מ - משך חיים ממוצע - של האגרת משפיע על הסיכון. 

הצד השני של הסיכון הוא הסיכוי לרווח גבוה יותר. ככל שהסיכון גבוה יותר השוק, כלומר המשקיע, ידרוש פיצוי בצורת תשואה גבוהה יותר (מה שבעצמו מעלה את הסיכון של האגרת). לכן התשואות על אגרות החוב הממשלתיות נמוכות יותר משל החברות וכו'. 

כותרת ראשית

- כל הכותרות

הבעיה עם סיכונים היא שהם לפעמים מתממשים. ואז התשואה העודפת של אגרת החוב המסוכנות לא מצליחה לפצות על הסכון שהתממש. אלו חלק מהסיבות לכך שההשקעה באגרות חוב היא דבר מסובך כל כך עם  הרבה מאד גורמים בהם יש להתחשב. הדבר בא לידי ביטוי בשנת 2022 הנוראית בה כל כך הרבה סיכונים אכן התממשו. 

בסוף 2022, לאחר עליית הריבית שגרמה לירידת מחירי אגרות החוב ולהפסדים הכבדים בקרנות האגחיות ככתבנו שאולי כבר מתחילה להיווצר הזדמנות, כי התשואות הגלומות באגרות החוב מתחילות להיות מעניינות. אמנם גם בשנת 2023 היו כמה העלאות ריבית, וייתכן שצפויות עוד כמה, אך בכל זאת התשואות הגלומות כבר החלו לתת פירות בדמות ביצועים הרבה פחות גרועים, תוצאות הרבעון הראשון שסקרנו לאחרונה, כבר החלו לגלם את השינוי בשוק. 

השאלה הנשאלת היא עד כמה הסיכון העודף משתלם לאורך זמן. האם העליות, שאמורות להיות חזקות יותר באפיקים המסוכנים יותר, מצליחים לפצות על ההפסדים בתקופה הקשה יותר. כדי לנסות לענוות על השאלה הזו בדקנו כמה קטגוריות של קרנות אגחיות ללא מניות, אותם נחלק לכמה דרגות סיכון. כל קטגוריה בדקנו את התשואה (או ההפסד) בשנה האחרונה, שכוללת חצי שנה גרועה וכמעט חצי שנה טובה יחסית. לכך הוספנו את התוצאות בשלוש השנים האחרונות.

השוונו בתוך הקטגוריה עצמה את הטובות הגרועות והגדולות, כרגיל, ומלבד זאת רצינו לבדוק גם בהשוואה בין הקטגוריות, מה באופן כללי הצליח יותר. חשוב לציין שמדובר בהשוואה לא מדויקת, כיוון שבתוך כל קטגוריה יש מגוון רחב מאד של תוצאות, כך שבכל קטגוריה נמצא קרנות שטובות יותר מרוב הקרנות בקטגוריה אחרת וקרנות אחרות שגרועות יותר מרוב הקרנות בקגטוריות האחרות. בכל זאת טווח הביצועים וכן כמה קרנות השיגו תוצאות שליליות או חיוביות יכול לתת מושג כללי. נבחן, אם כן, תחילה כל קטגוריה בפני עצמה, ולאחר מכן ננסה להשוות ביניהן. 

דרגות הסיכון מחולקות באופן הבא: קרנות אג"ח המדינה הן הקרנות שנחשבות בעלות הסיכון הנמוך ביותר. לעיתים קרובות ישנו שילוב של אג"ח קונצרני בדירוג גבוה (מעל A או מעל AA) שמאפשר להשקיע בחברות יציבות ובטוחות יחסית. קרנות אלו מציינות זאת בשם בדרך כלל, ועדיין נכללות באותה קטגוריה. לאחר מכן יש קרנות אג"ח כללי. בקרנות האלו מנהל הקרן יכול לבחור מכל אגרות החוב שיצרה, בין אג"ח מדינה ובין אגח חברות שנחשבות מסוכנות יותר. הדרגה השלילית היא קרנות שמשקיעות רק באג"ח חברות ואף באג"ח להמרה שנחשב מסוכן אף יותר, שכן אג"ח להמרה יכול להתנהג לא פעם כמו מניו ממש. 

כדי לסבך את העניינים מעט יותר, שתי הקטגוריות האחרונות - אג"ח כללי ואג"ח חברות - מחולקות כל אחת לשתי קטגוריות - כאלה עם סימן קריאה וכאלה בלי. סימן הקריאה מסמל השקעה באג"ח של חברות שנחשבות מסוכנות יותר, בדרך כלל חברות בדירוג נמוך או ללא דירוג כלל. מדובר באותה משוואת סיכון סיכוי עליה דיברנו 'קודם, ככל שהאג"ח מסוכן יותר כך נצפה לתשואה גבוהה יותר. נראה שאג"ח חברות ללא סימן קריאה מסוכן פחות מאגח  כללי עם סימן קריאה, שבעצם אומר שחלק גדול מהקרן מושקע באגח חברות עם סיכון. דירוג הסיכון הוא, אם כן: אגח מדינה, אגח כללי ללא סימן קריאה, אגח חברות ללא סימן קריאה, אגח כללי עם סימן קריאה ואגח חברות עם סימן קריאה נחשב למסוכן ביותר. 

הנה הטבלה של הקרנות בדרגת הסיכון הנמוכה ביותר: אג"ח מדינה כללי ללא מניות. להלן הטבלה המסכמת את תוצאות הקרנות הבולטות בקטגוריה:

התשואות בשנה האחרונה נעו בין פלוס 0.8% למינס 2.32%. בנוסף, 25 מתוך 29 הקרנות בקטגוריה הציגו תשואה שלילית. חשוב לציין שייתכן מאד שאי הוודאות הפוליטית סביב הרפורמה המשפטית השפיעה לרעה על אג"ח המדינה יותר מאשר על האג"ח הקונצרני, ולכן בדיעבד דווקא האפיק הזה היה מסוכן יותר. על כל פנים אין ספק שהתשואות באג"ח המדינה היו על פי רוב שליליות בשנה האחרונה למעט בודדים שנמצאים מעט מעל קו האפס. גם בהסתכלות לשלוש שנים, שכוללות את הירידות של 2022, המשקיעים לרוב התאכזבו מתשואות גרועות. 

לפסגות שתי הקרנות הגרועות בקטגוריה. למיטב קרן אחת בטובות יותר, אבל קרן אחרת בגדולות. אי.בי.אי. מחזיקה בקרן הגדולה ביותר בפער גדול. גם במקרה זה הקרנות הגדולות לא מצליחות להתבלט לטובה, כפי שקורה בכמעט כל קטגוריה שאנחנו בודקים. 

הקטגוריה הבאה היא קרנות אג"ח כללי ללא מניות וללא סימן קריאה: 
טווה טווח התשואות רחב בהרבה - החל מפלוס 4 ועד מינוס 4. רוב הקרנות המובילות והגרועות הן חדשות יחסית ולא קיימות 3 שנים. גם במקרה זה רוב הקרנות עדיין עם תשואה שלילית בשנה האחרונה, אם כי באופן פחות מובהק מאשר בקרנות אגח המדינה - 33 מתוך 48 קרנות הציגו תשואה שלילית. בטווח הזמן של שלוש שנים התשואות כבר הרבה יותר טובות. 

גם במקרה הזה למיטב שתי קרנות בטבלה, שדווקא המצטיינת היא הקטנה יותר. רוב המשקיעים לא מצליחים לפגוע בבחירת הקרנות גם במקרה הזה, ואולי דווקא הגודל הוא זה שמקשה על השגת התשואות. 

בדרגת סיכון אחת גבוה יותר נמצאות קרנות החברות והמרה. להלן הטבלה לקרנות הללו ללא סימן הקריאה:

טווח התשואות הצטמצם מאד, ובמקרה זה הוא עומד על בין מינוס 1.75% לפלוס 1.03%. מספר הקרנות שהניבו תשואה שלילית עומד על 14 מתוך 26 - עדיין יותר מחצי אבל ביחס מעט טוב יותר. התשואות לשלוש שנים נמוכות יותר. 

במקרה זה הקרן הגדולה של מיטב דווקא כן הצליחה להתבלט לטובה. אלטשולר שחם גדולה אבל לא מרשימה (כרגיל), והקרן השנייה בגודלה  של מגדל, היא גם בין הטובות. גם במקרה זה פסגות מצליחה לשלוח נציגה לאחת משלוש הקרנות הגרועות. באופן כללי הקטגוריה הזו מאד מזכירה את קטגוריית אגח המדינה, כשגם התשואות לשלוש שנים נמוכות יותר מאשר באג"ח הכללי. 

אם נעלה עוד את דרגת הסיכון נגיע לאגח כללי ללא מניות עם סימן קריאה. הנה התוצאות בקטגוריה הזו:

הטווח רחב יותר, בין פלוס 2 למינוס 2 פחות או יותר. מספר הקרנות שהשיאו תשואה שלילית עומד על 16 מתוך 30. יחד עם זאת התשואות בשלוש השנים האחרונות מצליחות לפצות מעט על השנה הקודמת הגרועה, והם הגבוהות ביותר ממה שראינו עד כה. 

במקרה זה ילין לפידות מחליפה את מקומה של מיטב בתור בית ההשקעות ששולח קרן אחת לטובות ביותר, אבל לא את הקרן הגדולה ביותר שהוא מנהל. גם פה למיטב אחת הקרנות שבין השלוש הטובות ביותר. 

ומכאן לקטגוריה שנחשבת למסוכנת ביותר - אג"ח חברות והמרה עם סימן קריאה. האם הסיכון השתלם? 

בטווח הזמן של השנה האחרונה ניתן לראות שטווח התשואות עדיין מצומצם למדי, בין מינוס 2 לפלוס 3 בערך. מספר הקרנות עם תשואה שלילית עומד על 20 מתוך 33. יחד עם זאת בטווח הזמן של שלוש שנים נראה שהתוצאות טובות יותר באופן מובהק. 

גם במקרה זה גם לילין לפידות וגם למיטב ישנן קרנות בין שלוש הטובות, אבל שוב, לא מדובר בקרנות הגדולות ביותר שלהן. הערה נוספת על הקטגוריה הזו - דמי הניהול גבוהים באופן מובהק משאר הקטגוריות. 

אז מה למדנו מההשוואה? נראה שהשקעה בקרנות אגח מדינה הייתה הגרועה ביותר, ייתכן שזה מצביע על כך שפחות משתלם להיות סולידי, או שצריך לראות בכך תוצאה של המתח הפוליטי שהשפיע יותר על אגח המדינה. מעבר לאגח מדינה כמעט שאין הבדל בין הקטגוריות השונות בטווח הזמן של שנה, אם כי ההבדלים מתחילים לצוץ בטווח של שלוש שנים, בהן ככל הנראה לקיחת סיכון עודף מתחילה להשתלם. יחד עם זאת, נעיר שוב, לא בכל הקרנות אלא דווקא בטובות שבהן.

באופן כללי קשה למצוא אחידות או עקביות בתוצאות. גם אם נשווה לסיכון של הרבעון הראשון וגם אם נסתכל על  ההשוואה שעשינו לפני כמה חודשים לשלוש שנים - השמות פשוט לא חוזרים על עצמן. כל פעם קרנות אחרות מתבלטות ואחרות נופלות. מדובר כמעט תמיד בסוג של הימור, אם כי מיטב וילין לפידות בלטו קצת יותר לחיוב בסקירה הזו ופסגות קצת יותר לשלילה. יחד עם זאת כל אחד מבתי ההשקעות האלו מחזיק מספר רב של קרנות בכל קטגוריה כפי שראינו בסקירות אחרות כך שקשה להגיד שאם תבחר מיטב או ילין לפידות יש לך יותר סיכוי להצליח. 

אז מה עושים במקרה של אי וודאות שכזו? מנסים בכל זאת לחפש קצת עקביות ופונים לבתי ההשקעות שהצליחו קצת יותר, ובעיקר מקפידים מאד על דמי הניהול. כמה הקרן תעשה אנחנו לא יודעים, כמה היא לוקחת כן.
 

תגובות לכתבה(9):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 6.
    הכל שטויות
    ,קוקו 15/05/2023 15:31
    הגב לתגובה זו
    1 0
    יש קורלציה בין הכל,האגח ,המניות,כל סוגי הסלים.כשירוק הכל ירוק וכשאדום הכל אדום,קצת לפה קצת לשם. כשיורד גשם יורד על כולם. זה מנסיון שלי
    סגור
  • 5.
    היום אפשר לקבל על הכסף 4-4.5% לשנה ללא דמי ניהול.
    יוסי. 15/05/2023 11:16
    הגב לתגובה זו
    0 1
    אז בשביל מה צריכים את החברות האלו שרק מתעשרות על חשבוננו ואין תמורה רק הפסדים ממה שרואים בטבלאות הנ"ל??
    סגור
  • כי לחברות האלה יש גישה לנכסים לא סחירים
    אבי3 16/05/2023 14:11
    הגב לתגובה זו
    3 0
    לא בעל אינטרס ולא בתיך.
    סגור
  • 4.
    החרדים יגנבומהכל. לברוח (ל"ת)
    מבין 15/05/2023 10:18
    הגב לתגובה זו
    2 6
    סגור
  • תברח, פחדן.
    אבי3 16/05/2023 14:10
    הגב לתגובה זו
    3 3
    כשתבין שאתה חי כמו מהגר אתה תחזור לארץ עם הזנב בין הרגליים.
    סגור
  • טען עוד
  • 3.
    קרנות סל
    יון 15/05/2023 09:52
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ומה עם קרנות סל לתל בונד למינהם
    סגור
  • 2.
    ברור שיהיו ירידות באג"ח כשהריבית עולה, במיוחד בסולידים (ל"ת)
    מוטי 15/05/2023 09:45
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 1.
    ואף מילה על דמי ניהול שנוגסים בכולם? (ל"ת)
    אנונימי 15/05/2023 08:36
    הגב לתגובה זו
    2 0
    סגור
  • על קרן מנוהלת תשלם דמי ניהול
    כגן 15/05/2023 10:11
    הגב לתגובה זו
    4 0
    ויש לא מעט כאלו המצדיקות את זה.
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות