מדי שבוע אנו סוקרים כאן את שוק קרנות הנאמנות הישראלי ונחשפים למגוון תופעות מעניינות בשוק הרחב והמגוון הזה, אחת המעניינות שבהן היא תופעה של קרנות ענק שמובילות את הקטגוריה בה הן פועלות אך לא מובילות בשום היבט אחר. מדובר בקרנות שמשתרכות מאחור בתשואות בכל פרק זמן שתבחרו, ובכל זאת מיליארדי שקלים "בוחרים" לבלות את זמנם לריק באותן קרנות שלא מצליחות להוכיח את עצמם.
מה ההסבר לתופעה המוזרה הזו? ייתכן שמדובר בקרנות שמשווקות באגרסיביות על ידי מנהלי השקעות בבנקים, או כאלה שהצליחו בעבר ומשכו את תשומת לב המשקיעים, שמאז "נרדמו" ולא שמו לב שהכוכבות של פעם הן הבינוניות מינוס של היום. האם גם לך, קורא יקר, שוכב כסף באחת מהקרנות הענק האלו שלא מספקות קבלות כבר שנים? אםפ בחרת להשתמש באפיק ההשקעה הזה, חשוב לבחור נכון עד כמה שניתן את קרנות הנאמנות ולערוך בקרה תקופתית על הבחירה שביצעת. בטור זה נתאר צעד אחר צעד את הליך הבחירה הנכון של קרן נאמנות.
- כל הכותרות
שלב ראשון: היכן לנהל את תיק קרנות הנאמנות? המטרה: הורדת עלויות!
שאלה מקדימה, עוד לפני בחירה של הקרן או הקרנות, היא היכן לנהל את תיק קרנות הנאמנות. השאלה הזו חשובה כי בנוסף לתשלום שגובים מנהלי הקרנות על שירותי הניהול עצמם ישנן עמלות נוספות שפוגעות בתשואה שלכם, לעיתים בצורה ניכרת. בדרך כלל הבנקים יגבו ממכם "דמי משמרת" כאחוז מסוים מהתיק. לעמלה הזו אין כל הצדקה ובתי השקעות שמאפשרים ניהול השקעות אישי לא יגבו אותה. בדרך כלל משא ומתן קשוח מול הבנק יביא לביטול של העמלה הזו או לפחות להפחתה ניכרת שלה. בנוסף, לעיתים ישנן דמי קניה ומכירה שיכולים להיות משמעותיים. חשוב להתמקח על העמלות ולבדוק אופציות נוספות, הבנק הוא לא המקום היחיד לנהל את כספכם, ולעיתים קרובות לא המקום המומלץ.
שלב שני: בחירת תחום השקעה: לרדת לפרטים או לתת למנהל הקרן להחליט?
לאחר שהשגת לעצמך את התנאים האופטימליים מבחינת עלות החזקת התיק והמסחר בו יש להתחיל בבניית התיק. ראשית יש לבחור את אפיקי ההשקעה הרצויים. המגוון הוא כמובן רחב מאד.
ניתן לחלק את תחום ההשקעות באופן מאד כללי לשניים: מניות ואגרות חוב. מניות נחשבות השקעה בסיכון גבוה יותר, אך עם פוטנציאל רווח (והפסד) גבוה יותר. אגרות חוב נחשבות לאפיק סולידי, (אם כי ראינו בשנת 2022 שגם אפיק סולידי יכול לייצר הפסדים) שמציעות תשואות נמוכות יותר אך עם פחות סיכון. כל אחת מהקטגוריות הללו מתחלקות לקטגוריות משנה. המניות יכולות להתחלק לפי גיאוגרפיה. מטבע הדברים בישראל רוב הקרנות יפעלו בתחום של "מניות ישראלי" ומיעוטן ב-"מניות חו"ל". רוב מניות חו"ל יתמקדו בארצות הברית - שוק המניות הגדול בעולם - אך ניתן למצוא גם מעט קרנות אירופאיות, או כמה קרנות בודדות המשקיעות בסין או בהודו וכדו. חלוקה נוספת של התחום המנייתי הוא מניות לפי גודל שוק - מניות גדולות, בינוניות או קטנות. באופן כללי מאד מניות גדולות נחשבות לפחות תנודתיות ומסוכנות. ניתן גם למצוא קרנות המתמקדות בסקטור מסוים – נדל"ן, בנקים וכדו'. לעומת הקרנות הממוקדות לפי גיאוגרפיה, גודל שוק או סקטור, ישנן קרנות שמשקיעות באופן כללי במניות ומשאירות למנהל הקרן את החופש לבחור איך להשקיע.
גם את תחום האג"ח ניתן לחלק לקטגוריות משניות, מלבד החלוקה בין אג"ח חו"ל לאג"ח בארץ: החלוקה הבסיסית היא בין אג"ח מדינה או אג"ח חברות. אג"ח חברות נחשב למסוכן יותר. בשני המקרים ישנן אגרות צמודות למדד ואחרות שלא, כמו כן ישנן טווחי זמן שונים – קצרות בינוניות או ארוכות. חלוקה אפשרית נוספת היא לפי דירוג. אגרות חוב המדורגות גבוה נחשבות כמובן לבטוחות יותר אך נסחרות בתשואה לפידיון נמוכה יותר. האגרות המסוכנות ביותר הן אלו שאינן מדורגות. לקרנות שמשקיעות באגרות חוב מסוכנות נוסף סימן קריאה (!) לשם הקרן. גם בתחום האג"ח נוכל למצוא קרנות שמשקיעות באופן כללי באגרות חוב או כאלה שיורדות לרזולציה כזו או אחרת של מיקוד (לדוגמה מדינה באופן כללי, או מדינה צמודות או מדינה צמודות ארוכות וכדו').
בנוסף, ישנן קרנות מעורבות, כלומר כאלה שמערבות בין אחוז מסוים של מניות ואחוז מסוים של אג"ח, החל מ-5% מניות ו-95% אג"ח ועד קרנות 5050 שמחלקות את ההשקעה באופן שווה בין אג"ח למניות. גם פה יש סיווג משנה – אג"ח מדינה עם עד 10% מניות, אג"ח חברות עם עד 30% מניות וכיוצא בזה.
איך לבחור בין כל המגוון העשיר הזה, וזאת עוד לפני שבוחרים בקרן ספציפית? מלבד ההחלטה על רמת הסיכון הרצויה בתיק, התשובה תהיה תלויה במידה בה המשקיע רוצה להיות מעורב באופן אקטיבי בבניית התיק ובכמה חופש הוא רוצה לתת למנהל. אם, לדוגמה, אתה די בטוח שמניות סקטור האנרגיה יעלו בתקופה הקרובה ואלו של הנדל"ן ירדו, ייתכן שתעדיף להשקיע בקרן נאמנות מנייתית שמתמקדת בסקטור האנרגיה, אבל אם אתה לא ממש יודע או לא רוצה להחליט עדיף שפשוט תשקיע בקרן מנייתית כללית ותן למנהל הקרן להחליט איך לחלק את ההשקעה. באותו אופן, אם אתה סבור שאפיק הצמוד הקונצרני יעלה יותר מאפיקים אחרים ייתכן שתחפש קרן שמתמקדת דווקא באג"ח כזה, אם המילים "צמוד" או "קונצרני" שולחות אותך לחפש במילון או לשאול את צ'אטGPT מה זה, אז עדיף, כנראה, שפשוט תשקיע בקרן אג"ח כללי והשאר את מלאכת הבחירה בין האפיקים למנהל הקרן.
מידת החופש הגדולה ביותר נמצאת בקרנות הגמישות. בסקטור זה המנהל מחליט בעצמו באופן חופשי לחלוטין על אסטרטגיית ההשקעה ועל החלוקה הפנימית בין אג"ח מניות, וכן באיזה סוג של מניות או אג"ח להשקיע. על פי רוב הקרנות האלו נוטות להשקיע קרוב ל-100% מהנכסים,ולעיתים אף יותר (באמצעות מינוף), במניות. הסיבה לכך היא ככל הנראה התחרות על התשואה שמתמרצות את המנהלים להגדיל את הסיכון שאם לא כן יישארו מאחור. כך שהשקעה בקרנות גמישות דומה להשקעה בקרן מנייתית כללית.
באותו אופן קרנות אג"ח כללי יאפשרו למנהל הקרן לנווט בעצמו בין האפיקים, המחמי"ם והדירוגים השונים ללא מגבלה.
קצת על קרנות מעורבות
אפשרות נוספת, כאמור, היא לבחור בקרנות מעורבות שמחלקות את ההשקעה ביחס מסוים בין מניות ואג"ח. זהו אפיק שמפתה רבים שכן הוא נותן תחושה של השקעה סולידית עם פוטנציאל להגברת התשואה באמצעות קצת "פלפל" של מניות בתיק. בנוסף, הרכב הקרנות האלו שעל פי רוב מקצות בין 10% ל-30% למניות והשאר לאג"ח מזכיר במקצת חלוקה אופיינית לקופת גמל או קרנות השתלמות שמוכרים לישראלי הממוצע הרבה יותר משוק המניות או האג"ח. במקרה כזה, חושב המשקיע לעצמו, בבחירה אחת אני בונה לעצמי תיק השקעות שלם שמורכב בצורה אידיאלית עם יחס "נכון" בין מניות לאג"ח.
אפשר לפקפק במקצת בהיגיון הזה. כיון שאין הגבלה כספית של מינימום השקעה בקרנות נאמנות, ניתן לחלק בקלות את ההשקעה בין קרנות המתמחות במניות לכאלה המתמחות באג"ח לפי היחס הרצוי לכם. לכן במקום לשלוח את כל הכסף לקרן אחת לא ממוקדת, היה עדיף אולי לחלק את הכסף בין שתי קרנות, אחת שממוקדת במניות ואחת שממוקדת באג"ח. לדוגמה, במקום להשקיע 100 אלף שקל בקרן 8020 אפשר פשוט להשקיע 80 אלף שקל בקרן אגחית ו-20 אלף שקל בקרן מנייתית, ולבחור לצורך כך את הקרן האגחית הכי טובה שתוכל למצוא ואת הקרן המנייתית הכי טובה לשיפוטך.
שלב שלישי: בחירת קרן ספציפית
לאחר שהחלטנו באיזה אפיק בדיוק אנחנו רוצים להשקיע או מה היחס בין האפיקים השונים, מגיע השלב בו עלינו לבחור את הקרן הספציפית. אם בצענו נכון את השלב הקודם, בשלב זה הבחירה כבר תהיה מצומצמת בהרבה, לא בין כמה מאות קרנות אלא כמה עשרות בודדות לכל היותר. בבואנו לבחור בקרן או הקרנות הספציפיות בהן נרצה להשקיע את כספנו יעמדו לפנינו שני קריטריונים עיקריים – תשואות העבר, ודמי הניהול. הערה חשובה, שמצטרפת למה שכתבנו קודם לכן - אם לאחר הברור אתם מתלבטים בין שתיים או שלוש קרנות, ניתן פשוט לחלק את הכסף ביניהן. כאמור, אין מינימום שאותו אתה מחויבים להשקיע לכן במקום להשקיע, לדוגמה, 30 אלף שקל בקרן מנייתית אחת ניתן להשקיע בשלוש קרנות, בכל אחת מהן 10 אלף שקל.
תשואות העבר
כידוע וכמפורסם התשואות בעבר לא מעידות על התשואות בעתיד. יחד עם זאת הן כן נותנות אינדיקציה מסוימת שכן הן עדות לאיכות הניהול בעבר מה שיכול להעיד על אפשרות שמנהל מוצלח ידע לנווט היטב את ההשקעות גם בהמשך. יחד עם זאת, חשוב לזכור כל הזמן שגם שמי היה פעם מנהל טוב, אין שום וודאות שהוא ימשיך להיות כזה גם בהמשך.
חשוב לבדוק טווחי זמן שונים, שכן ייתכן שקרן מסוימת בחרה בטקטיקה מנצחת בתקופת זמן מסוימת, אך זה היה מזל או הימור שהצליח ולא משהו שישרוד לאורך זמן. וכן להיפך, לעיתים רואים קרנות מובילות שלפתע חוות רבעון או שניים גרועים - זה יכול להוות תמרור אזהרה אבל לא לאיין שנים ארוכות של ניהול איכותי.
בהשוואות הקרנות לטווחי זמן נוספים ניתן משקל גדול יותר לטווחי הזמן הארוכים יותר שמעידים על איכות הניהול לאורך זמן מאשר לטווחי הזמן הקצרים שיכולים להעיד על הצלחה חד פעמית. יחד עם זאת חשוב גם לא להגזים בכך. חשוב לזכור שהעובדים והמנהלים של הקרנות מתחלפים לאורך השנים, בנוסף, ייתכן שמנהלים שעבדו שנים ארוכות צברו ניסיון והשתפרו, לכן התשואה לפני 10 שנים פחות רלוונטי לגביהן, או להיפך, מנהל וותיק "התעייף", או פחות חד או מעודכן, והתשואות שלו מידרדרות, ולא חסרות דוגמאות לכך.
לכן ייתכן שקרן מסוימת הייתה טובה לפני 10 שנים ואז נראה תשואה גבוהה במיוחד שהצטברה על פני 10 שנים, אבל אם נבדוק 3 או 5 שנים נראה שהיא בין האחרונות, וכן להיפך, קרן שדשדשה לפני עשר שנים, אבל בחמש השנים האחרונות היא מציגה תוצאות מצוינות. זו סיבה שטווחים ארוכים מדי לפעמים יכולים להטעות.
מצד שני, ניתן להתעלם לחלוטין מתשואות יומיות, שבועיות או חודשיות שלא באמת אומרות כלום. יחד עם זאת תשואה רבעונית (או של שלושה חודשים אחרונים), מתחילת השנה או של השנה האחרונה כן יכולות להיות חשובות, אם כי לא באותה רמת חשיבות של תשואות לטווח ארוך יותר. הן יכולות להצביע על שינוי או התחלת מגמה חדשה.
באותו אופן, יש לשים לב לשינוי מדיניות אחרון ולוותק של הקרן. לא תמיד כדאי לרדוף אחרי הכוכבת התורנית שרק נוצרה והשיגה כמה חודשים של תשואה גבוהה במיוחד (במיוחד שמדובר על פי רוב בקרן שהשיגה את התשואות האלו כשעוד הייתה קטנה – על כך בהמשך), מבלי שהיא הוכיחה את עצמה לאורך זמן.
דמי ניהול
דמי הניהול משתנים מקרן לקרן ומקטגוריה לקטגוריה. על פי רוב קרנות מנייתיות יגבו דמי ניהול גבוהים יותר. חשוב להשוות בין דמי הניהול באותה קטגוריה, ולהשתדל לבחור בקרן בעלת דמי הניהול הנמוכים ביותר, שעדיין נמצאת בין המצטיינות מבחינת התשואה באותה קטגוריה.
יש טענה שכיון שהתשואות המתפרסמות הן לאחר הורדת דמי ניהול, מה אכפת לי כמה הקרן גובה אם לאחר הורדת דמי הניהול הגבוהים שגבתה היא עדיין המובילה? מהניסיון שצברנו בהשוואות ביצועי הקרנות נראה שעל פי רוב פשוט לא נמצא קרן כזו. כלומר, קרנות שגובות דמי ניהול גבוהים בדרך כלל לא יובילו לאורך זמן, שכן ה"משקולת" שהן שמו על התשואות שלהן עצמן – עודף דמי הניהול – מקשה עליהן מאד להתחרות בקרנות שמתחילות את התחרות ב"פור" של 0.5% שנתי או יותר על פניהן.
אבל גם אם נמצא קרן שמצליחה להצטיין למרות דמי ניהול גבוהים נזכר במה שאמרנו קודם לכן – התשואות שאנו רואים הן תוצאות העבר, ייתכן שיחזרו וייתכן שלא. דמי הניהול, לעומת זאת, מתייחסים גם לעתיד – אותם אנחנו כבר יודעים מעכשיו בוודאות ש"הפסדנו". לכן במקרה שנראה קרן עם תשואה מעט גבוהה יותר אך דמי ניהול גבוהים יותר בצורה משמעותית, נזכור שאולי היא תצליח להוביל שוב בתשואות ואולי לא, את דמי הניהול הגבוהים היא בטוח תגבה. זו הסיבה שכמעט תמיד נבחר בקרן עם דמי הניהול הנמוכים יותר, כל עוד הבדלי התשואות לא מאד משמעותיים.
גורמים נוספים: איכות בית ההשקעות, גודל הקרן, יציבות הקרן
תשואות העבר בטווחי זמן שונים ודמי הניהול הם שני הגורמים העיקריים שניקח בחשבון בבחירת קרן ספציפית, לאחר בחירת רמת הסיכון ואפיקי ההשקעה הרצויים. יחד עם זאת ייתכן שנרצה לשקול כמה גורמים נוספים.
יתרון לגודליתרון לקוטן – קרנות גדולות מדי מתקשות לעמוד בקצב. הרבה יותר קשה להשיא תשואה גבוהה על 2 מיליארד שקל מאשר על 100 מיליון. לכן, רק לעיתים רחוקות נראה קרנות גדולות מאד שעומדות בראש טבלת התשואות. מצד שני קרנות קטנות מדי לא מאפשרות העסקת כוח אדם באנליזה ובניהול ההשקעות, וגם הן יתקשו להציג תוצאות טובות לאורך זמן. קרנות קטנות מדי יכולות גם להיות מושפעות בצורה קיצונית יותר מבחירה לא מוצלחת של השקעה כזו או אחרת, שכן הן פחות מפוזרות. בנוסף קרנות קטנות יכולות לבצע בקלות גדולה יותר מניפולציות על התשואות בטווח הקצר, שפחות יעבדו לאורך זמן, במיוחד לאחר שהקרן תגדל.
כך, בהשוואות השונות שעשינו גילינו שבדרך כלל במקומות הראשונים והאחרונים נמצאות הקרנות הקטנות ביותר ואילו הבינוניות והגדולות נמצאות באמצע. ייתכן שפה "בינוניות" היא דבר טוב. קרן שהיא לא גדולה מדי ומסורבלת מצד אחד ולא קטנה מדי מכדי לפעול ביעילות או כדי לבצע "שטיקים" ומניפולציות תהיה הפתרון האידאלי שלא תסבול יותר מדי מהחסרונות של הקצוות השונים מבחינת היקף נכסים מנוהלים.
יציבות בניהול – קרנות ובתי השקעות משנים מנהלים, אסטרטגיות ובעלויות. כל שינוי כזה מעמיד בסימן שאלה את תשואות העבר שהופכות לעיתים להיות מספר ללא משמעות, שכן ההנהלה החדשה לא פועלת בהכרח באותה אופן שפעלה ההנהלה הקודמת. לכן יהיו שירצו לבדוק גם את יציבות הקרן ובית ההשקעות מבחינת ההנהלה והבעלות או את ההיסטוריה של המנהלים הנוכחיים.
איכות בית ההשקעות – יש שירצו לבחון את ביצועי בית ההשקעות לא רק בקרן הספציפית בה נבחר, אלא גם בקרנות אחרות. כך נוכל לדעת שבית ההשקעות הזה איכותי באמת ולא רק נהנה ממזל מסוים בקרן אחת. בדיקה כזו קשה מאד בבתי ההשקעות הגדולים כמו חברות הביטוח או חברות הענק. אלו מחזיקות מאות קרנות והפיזור של התוצאות הוא עצום וקשה למצוא בהם עקביות או הוכחה כלשהי לאיכות הניהול. בבתי השקעות קטנים, לעומת זאת, שמחזיקים מספר חד ספרתי או דו ספרתי נמוך של קרנות, לעיתים ניתן לזהות איכות רוחבית. אם בית השקעות מחזיק 4 קרנות, ובכולן הוא נמצא בין הטובים או בין הגרועים, הדבר בהחלט מהווה אינדיקציה לאיכות בית ההשקעות.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
5.יכולה להיות קרן יוצאת דופן למרות שדמי הניהול בה יקריםמשקיע וותיק 13/08/2023 17:22הגב לתגובה זו3 0רוב הדברים שרשומים חשובים וברורים בטח לגבי הקרנות הרגילות שקיימות בשוק במגוון בתי ההשקעות הגדולים והמוכרים, אולם יכולה להיות קרן ספציפית שמניבה תשואות יוצאות דופן או שמנהלת השקעות בצורה שאף קרן אחרת לא מנהלת עדיין ודמי הניהול בה יהיו גבוהים יחסית לשאר במקרה כזה לא הייתי פוסל ישר צריך לבדוק, מניסיון של הרבה שנים יש קרנות נאמנות ייחודיות שעשו עבודה מדהימה ביחס לשאר הקטגוריה לאחר דמי ניהול, תבדקו למשל בקטגוריה של הקרנות הגמישות שם יש ייצוג של רוב בתיק ההשקעות בארץ והקטגוריה של "גמישות" נותנת לעיתים פרספקטיבה ליכולות של בית ההשקעות ויש גם שם קרנות מעניינות וייחודיות מעניין לראות.סגור
-
4.לדעתי, הכי חשוב זה בית ההשקעות88 17/07/2023 22:17הגב לתגובה זו1 0מנהל הקרן.סגור
-
3.היות ואף אחדלרון 17/07/2023 10:32הגב לתגובה זו2 0לא צופה עתיד אזי שיטת הפיזור נכונה גם כאן,והמדד החשוב ביותר להשוואה הוא מדד המחירים לצרכן,"היכית" מדד זה שמרת על ערך כספך +סגור
-
2.לא לקרנות נאמנות יקרות ולא מוצלחותתשקיעו רק בתעודות סל על מדדי האגח(תלבונד 20,60, תל 17/07/2023 09:04הגב לתגובה זו4 0תשקיעו רק בתעודות סל על מדדי האגח(תלבונד 20,60, תל בונד תשואות,תלבונד מח״ם 1-3..או 3-5 ..ותחפשו בכל תחום את זאת שנותנת בין 0-0.20 אחוז דמי ניהול וללא שיעור הוספה. כל גם תקנו ת סל על המדדים בארהב,ישראל,שווקים מתפתחים וכדומה. אף בית השקעות לא ישיג את התשואה הזאת ודמי הניהול יהיו גבוהים ומיותרים. מניסיון!!!!!! 5סגור
-
1.מסקנה ?רואה נולד 17/07/2023 08:23הגב לתגובה זו3 0מה הם 6 הקרנות המומלצות לפיזור : 600000 שח לטווח 2 שנים ?סגור
- טען עוד
-
רואה נולדלרון 17/07/2023 12:33הגב לתגובה זו0 0ראשית רואה את הנולד,ושנית מהן ולא מהם הקרנות קרן= נקבהסגור
