איך הצליחה הראל להפסיד למשקיעים כ-7% בוול סטריט בשנה של זינוקים

זוהי הכתבה השישית בסדרת הכתבות שמסכמות את ביצועי קרנות הנאמנות הישראליות ברבעון הרביעי של שנת 2023 ובשנה כולה, והכתבה השנייה בסדרה העוסקת בקרנות המנייתיות.  לכתבות הקודמות:

• >>> קרנות אג"ח
• >>> מעורבות 90\10
• >>>מעורבות 80\20
• >>> מעורבות שיעור מניות גבוה
• >>>מנייתיות - גמישות ו-All Cap

הקרנות המנייתיות מתחלקות לסוגים רבים בארץ ובחו"ל ולא נוכל לבדוק את כל תתי הקטגוריות, ולכן אנו מתמקדים בבולטים שבהם. בשבוע שעבר ראינו את הקרנות הגמישות ואת הקרנות השייכות ל-All Cap, כלומר קרנות המשקיעות במניות מכל הגדלים. קטגוריה זו היא בעצם החופשית ביותר שכן היא אינה מגבילה את מנהל הקרן לא מבחינת גודל המניה ולא מבחינת סקטור, ובמובן זה היא דומה לקטגוריית הקרנות הגמישות במידת מה.  השבוע נתמקד בשלושה סקטורים יותר ממוקדים. הראשון מניות ישראליות גדולות ובינוניות Large & Mid Cap. החלטנו לוותר הפעם על הקרנות הקטנות (Small Cap) בגלל שמדובר בנתח שוק הולך ונעלם. רק 9 קרנות פועלות בו, ואף קרן לא מנהלת יותר מ-201 מיליון שקל. מדובר בפספוס. בשוק היתר והמניות הקטנות הישראלי יש מציאות רבות של חברות שנסחרות במחירי רצפה, במקרים רבים מסיבות לא מוצדקות, ומנהל קרן טוב יכול לעשות פלאים במניות הללו (תעיפו מבט על הקרן "דולפין יתר").  שני הסקטורים האחרים הם הסקטורים העיקריים של מניות בחו"ל, ללא ניטרול החשיפה למטבע חוץ. הראשון "חו"ל כללי חשופת מט"ח", והשני "ארצות הברית חשופת מט"ח". לא מדובר בסקטורים מאד גדולים, אך בכל זאת מדובר בכיוון שהולך ותופס את תשומת הלב של המשקיעים הישראליים. בשנה האחרונה נפתחו חמש קרנות מהקטגוריה הראשונה שהזכרנו (יותר מ-10% מהקרנות הפועלות בתחום), וקרן נוספת בקטגוריה השניה. אני לא בטוח שהכלי של קרן נאמנות ישראלית היא הדרך הנכונה ביותר להיחשף לחו"ל, אך המגמה של הגדלת החשיפה לחו"ל היא מגמה נכונה. לא בגלל הבעיות שיש בשוק המניות בארץ (שאני מאמין שבטווח הארוך יהיו "מכה קלה בכנף" מבחינת שוק המניות הישראלי), אלא בגלל שאין סיבה לרכז אחוז גבוה מההשקעות דווקא בארץ כשיש אינסוף הזדמנויות ברחבי העולם, והיום קל יותר מאי פעם להיחשף לכל ההזדמנויות האלו, יהא זה דרך קרנות ישראליות או דרך כלי השקעה אחרים.   

מנית ישראליות Large & Mid Cap

30 קרנות נכנסו להשוואה בקטגוריה הזו, חלקן מהוותיקות ביותר בשוק הקרנות הישראלי שפעילות ברצף כ-30 שנה (מיטב ת"א 125, מגדל Mid Cap, הראל השקעות ת"א Mid & Large Cap).  לא מדובר בהרבה כסף שזורם לכיוון הזה והקרנות, למרות הוותק הרב, לא גדולות במיוחד. אף קרן אינה עוברת את רף חצי מיליארד השקל, ול-6 קרנות פחות מ-10 מיליון שקל. דמי הניהול מגיעים עד ל-2.34% בקרנות היקרות ויורדים עד 0.7% בקרן הזולה ביותר. כמעט אך ורק בתי ההשקעות הוותיקים והגדולים מנהלים קרנות בקטגוריה הזו. שוב אנו נפגשים עם כפילויות: הראל מובילה כרגיל עם 6 קרנות, מגדל עם 3, וחברות רבות עם שתי קרנות כל אחת.  הפיזור של הראל עזר לה להכניס את אחת הקרנות הקטנות שלה למקום הראשון בסיכום שניתי, עם ביצועים טובים גם ברבעון האחרון. הוא גם גרם לכך שיש לה שתי קרנות בין הקרנות הגרועות גם בסיכום שנתי וגם ברבעוני.  קרן נוספת שבולטת לחיוב גם ברבעון וגם בשנה היא הקרן של קסם אקטיב, שגם עושה זאת בקרן גדולה יחסית. גם הקרן השלישית בסיכום שנתי, של אילים, היא גדולה יחסית לקטגוריה. בין הבולטות לרעה, מלבד הראל, ניתן למצוא קרנות של אנליסט, אלטשולר שחם ואקסיומה.