קרנות נאמנות - מי צריך 2,298 קרנות?

רשות ני"ע מפרסמת לראשונה דוח על קרנות הנאמנות בישראל שמתאר את היקפי הקרנות ומלמד על החשיבות הגדולה של תעשיית הקרנות לציבור. שווי נכסי הציבור המנוהלים הגיע להיקף של כ-460 מיליארד שקל וצמח בשנת 2023 בכ-24% ביחס לשנה קודמת.

 

על פי נתוני הדוח, נכון לסוף דצמבר 2023, העלאת שיעורי הריבית ומלחמת "חרבות ברזל" לא הובילו לפדיונות מאסיביים בקרנות הנאמנות - וזאת בניגוד למגמה שנרשמה בשוק בתקופת משבר הקורונה. 

למרות האתגרים המורכבים שעמדו בפני המשק הישראלי בשנה החולפת, על רקע עליית הריבית והמלחמה המתמשכת, נרשם בשנת 2023 שיא של כל הזמנים בשווי הנכסים המנוהל בשוק קרנות הנאמנות. עם זאת, חלה תזוזה גדולה לקרנות כספיות שהן מכשיר סולידי במיוחד ששאב כספים גם מהפיקדונות בשל האטרקטיביות שלו. בניתוח של הנכסים המנוהלים שאינם קרנות כספיות, התמונה עדיין טובה יחסית, אבל לא מדובר על צמיחה של 24% בהיקף הנכסים אלא במספרים נמוכים משמעותית, ועדיין - זה הישג לתעשיית הקרנות. 
 

2,298 קרנות - רובן מיותרות

על פי הדוח, נכון לסוף דצמבר 2023 פעלו בישראל 2,298 קרנות נאמנות, בשווי כולל של כ-456.3 מיליארד שקל – הנתון הגבוה אי-פעם בשוק. בשנת 2023 צמח שוק קרנות הנאמנות בכ-24% בהשוואה להיקפו בסוף דצמבר 2022, אז עמד על 368.3 מיליארד שקל. בסיכום שנתי הוסיף שוק קרנות הנאמנות לשוויו עוד 88 מיליארד שקל.

הכמות הגדולה של הקרנות היא אחת הבעיות הגדולות בתעשייה. מנהלי קרנות רבים נמצאים עם מספר קרנות רב באותה קטגוריה ופועלים בשיטת "מצליח". הם בוחרים בקרן אחת להיות אגרסיבים, בשנייה להיות ממוצעים בדומה לבנצ'מרק ובשלישית להיות הכי שמרניים. אחת מהקרנות תתפוס ותדורג בצמרת. 

הצמרת היא ההצלחה. המודלים של הבנקים מכוונים את היועצים לבחור ללקוחות את הקרנות שבצמרת. אין הרבה חשיבה, יש דירוג. וכך גופים בינוניים שבזכות מספר קרנות רב בקטגוריה, מקבלים כסף מהציבור שלא בצדק.

רשות ניירות ערך הפחיתה את מספר הקרנות לפני כשנתיים-שלוש, אבל יש מקום להפחתה הרבה יותר עמוקה. כמו כן, יש צורך להגדיר את הקטגוריות בצורה ברורה יותר ולאחד קטגוריות. המשקיע הפשוט לא רוצה ולא צריך לדעת שיש קרנות אג"ח בקטגוריה שקלית ל-2-3 שנים וקטגוריה אחרת ל-3-5 שנים. נכון, שאלו סוגי השקעות קצת שונים, אבל זו רזולציה לא מובנת למשקיע וגם לא ליועץ ההשקעות - הציפייה שמנהלי הקרנות יבחרו בתוך הרזולוציה של אגרות החוב האלו את מה שהם חושבים כנכון.

 יש בעיות נוספות בתעשיית קרנות הנאמנות, אך מדובר באפיק ההשקעה המקובל והפופולארי ביותר למשקיעים לטווח קצר ובינוני. 

מהדוח עולה עוד כי תנועת המשקיעים בישראל בשנה החולפת באו לידי ביטוי בעיקר במעבר בין אפיקי השקעה - מעבר כספים מקרנות אקטיביות לקרנות כספיות ולקרנות פאסיביות (קרנות מחקות פתוחות וקרנות סל). על פי ממצאי הדוח, לראשונה אי-פעם עבר שווי הנכסים המנוהל בקרנות פאסיביות, שהסתכם ב-200 מיליארד שקל בסוף 2023, את שווי הנכסים בקרנות אקטיביות מנוהלות, שהסתכם ב-148.2 מיליארד שקל (בנטרול קרנות כספיות). שווי הנכסים המנוהלים בקרנות הכספיות הגיע בסוף 2023 לשיא כל הזמנים, כ-107.3 מיליארד שקל, לאחר צמיחה שנתית של 114%.

ברשות מציינים כי ענף קרנות הנאמנות מציע לציבור בישראל מגוון רחב מאוד של מוצרים, המאפשר למשקיעים לבצע התאמות בתיקי ההשקעות גם בתקופות מאתגרות כמו התקופה הנוכחית. מגוון זה בא לידי ביטוי למשל בנתוני הרכישות והמכירות שבוצעו בקרנות במהלך 2023.

בסיכום שנתי, בלטה הסטה של כספי המשקיעים מקרנות המשקיעות באיגרות חוב בישראל, שמהן נפדו בשנה החולפת כ-25 מיליארד שקל נטו, אל קרנות כספיות, שבהן גדל שווי הנכסים בכ-53.4 מיליארד שקל נטו. נוסף על כך, בחרו המשקיעים בשנת 2023 להשקיע יותר במניות ובאג"ח בחו"ל, ולשם כך הפנו כ-18 מיליארד שקל וכ-5 מיליארד שקל, בהתאמה, מקרנות נאמנות המשקיעות במניות ובאג"ח בישראל אל קרנות נאמנות המשקיעות בשני אפיקים אלה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עיקרי הממצאים המפורטים בדוח פעילות קרנות הנאמנות בישראל נכון לסוף 2023:

• בסך הכל נוהלו 2,298 קרנות נאמנות, בשווי כולל של כ-456.3 מיליארד שקל - שיא של כל הזמנים.
• בסך הכל נרשמו 56 מנהלים של קרנות נאמנות בשוק, מהם 40 מנהלי קרנות בהוסטינג ו-16 מנהלי קרנות נאמנות.
• היקף היצירות בקרנות נאמנות עמד בסך הכל על 246.4 מיליארד שקל, מתוכם 128.6 מיליארד שקל (51.2%) בקרנות כספיות.
• היקף הפדיונות בקרנות נאמנות עמד בסך הכל על 195.7 מיליארד שקל, מתוכם 75.2 מיליארד שקל (38.6%) בקרנות כספיות.
• היקף היצירות נטו בקרנות נאמנות עמד בסך הכל על 50.7 מיליארד שקל.
• 72% מכלל הנכסים (327 מיליארד שקל) נוהלו על ידי 5 מנהלי הקרנות הגדולים. שלושה מתוך המנהלים משתייכים לקבוצות ביטוח ואחראים על כ-44% מסך שווי הנכסים המנוהל בענף הקרנות.
• ענף קרנות הנאמנות בישראל מאופיין בשווי נכסים ממוצע נמוך יחסית לכל קרן, עם ממוצע של כ-160 מיליון שקל לקרן, לא כולל הקרנות הכספיות המנהלות בממוצע כ-2.3 מיליארד שקל לקרן.
• מאז פרוץ המלחמה ניכרת הדומיננטיות של הקרנות הכספיות בשוק. בתקופה שמאז 7 באוקטובר ועד ל-31 בדצמבר 2023 נרשם עודף יצירות של כ-8.3 מיליארד שקל בקרנות כספיות שקליות.
• שווי הנכסים המנוהלים בקרנות הכספיות הגיע בסוף 2023 לשיא כל הזמנים, שעמד על כ-107.3 מיליארד שקל, לאחר צמיחה שנתית של 114%.
• קרנות הנאמנות המשקיעות באיגרות חוב בישראל פדו בשנת 2023 נטו כ-25 מיליארד שקל, בעוד שווי הנכסים בקרנות הכספיות גדל בכ-53.4 מיליארד שקל נטו.
• בקרנות הנאמנות המשקיעות במניות בחו"ל נרשמו בשנת 2023 יצירות בסך כ-18 מיליארד שקל, ובקרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל יצירות בסך כ-5 מיליארד שקל.
• בקרנות הפאסיביות (קרנות מחקות פתוחות וקרנות סל) נרשמו בשנת 2023 יצירות נטו בסך 17.6 מיליארד שקל ו-3.9 מיליארד שקל, בהתאמה, במדדי מניות בחו"ל ובמדדי מניות בישראל.
• כ-36% מהיצירות בכלל קרנות הנאמנות, וכ-56% מהיצירות בקרנות הכספיות בפרט, בוצעו בשנת 2023 על ידי הציבור ללא תיווך של ייעוץ או שיווק השקעות. מערכי הייעוץ היו אחראים על כ-31% מהיצירות בקרנות ומנהלי התיקים על כ-15%.
• הגופים המוסדיים, המנהלים השקעות לטווח ארוך (קרנות פנסיה, גמל וביטוח), פעלו בשנת 2023 בעיקר בקרנות סל (כ-84% מפעילותם בקרנות), שם היו אחראים לכ-26% מהיצירות.