איך לבחור קרן כספית? איזה קרנות כספיות מעניינות?

עשרות מיליארדי שקלים זרמו לקרנות הכספיות בשנה ומשהו האחרונות, וכך באחת הן הפכו לאחד ממסלולי ההשקעה המועדפים על הציבור הישראלי לאחר ששנים הן לא עניינו איש. הסיבה היא כמובן העלאת הריבית של בנק ישראל לאחר ריבית אפסית של שנים שהפכה את המסלול הזה לאטרקטיבי. הריבית לה אפשר לצפות היא קרובה פחות או יותר לריבית בנק ישראל, שכיום עומדת על 4.5%. מדובר על תשואה יפה כשהיא באה כמעט ללא סיכונים בכלל.

קרנות כספיות נהנות מכמה יתרונות על פני אפיקי השקעה מקבילים כמו מק"מ או פקדונות בנקאיים. ראשית הנזילות – ניתן לקנות ולמכור בכל יום ללא עלות, שכן לא נגבות עמלות שונות כמו דמי ניהול או עמלת קניה ומכירה (יתרון נוסף). שנית, יתרונות מיסוי – נלקח מס רק על הרווחים הריאליים (מעל האינפלציה). כך הופכות הקרנות הללו לאלטרנטיבה מספר אחת להשקעה לטווח קצר – בינוני, לרוב האופציה הטובה ביותר.

> קרנות כספיות - לא רק התשואה ההיסטורית חשובה, שימו לב לסיכון

כעת, לאחר שהסתיימו 8 החודשים הראשונים של שנת 2024, כלומר 2 שליש מהשנה, ניתן לראות שנוצרו כמה קרנות ענק. בפער גדול מכל השאר עומדת הראל כספית מגמת ריבית עם יותר מ-15.5 מיליארד שקל. קסם אקטיב היא השניה עם 8.8 מיליארד שקל, וישנן עוד 9 קרנות עם יותר מ-5 מיליארד שקל, ועוד 9 קרנות נוספות עם יותר ממיליארד שקל. סך הכל ישנן 27 קרנות כספיות שקליות (10 נפתחו רק בשנה האחרונה).

[נציין שישנן קרנות כספיות במטבע חוץ (בדרך כלל דולר, אבל ישנן גם יורו) שאפשר לומר שזה מוצר השקעה אחר, שכן הוא מושפע מאד משינויי שערי החליפין, ולכן אינו בר השוואה לקרנות הכספיות השקליות].

אז איך לבחור מבין 27 הקרנות הללו? בדרך כלל בהשוואה בין קרנות נאמנות נבחן שני נתונים: ביצועים ודמי ניהול. במקרה זה מדובר על הבדלים של שברי אחוזים, אך שברי אחוזים שיכולים להיות משמעותיים כשמדובר על סכומים גדולים. כך לדוגמה הפער בין הקרן הטובה ביותר בשנה האחרונה – הראל כספית ניהול נזילות – לבין הגרועה ביותר – אלטשולר שחם כספית ללא קונצרני – הוא של 0.22%. אם נבחן את ההבדלים מתחילת השנה נקבל שהפעם הטובה ביותר היא אותה קרן של הראל, והגרועה ביותר היא מיטב כספית שקלית ללא קונצרני, ונקבל פער דומה – 0.21% הבדל בין הטובה לגרועה. ממה נובעים הפערים הללו? מעניין שבשני המקרים הקרן הפחות טובה מכונה בשם "ללא קונצרני". מה משמעות הדבר?

איך הקרנות מייצרות תשואה

קרנות כספיות יכולות להשקיע רק במספר אפיקים מאד מסוימים - כאלה עם סיכון נמוך המשקפים בקרוב את ריבית בנק ישראל ואינם צמודים למדד או לדולר. ליתר דיוק ישנן ארבע אפשרויות:

• מק"מים (מלווה קצר מאוד) של בנק ישראל.
• פיקדונות בנקאיים לטווח קצר של עד שלושה חודשים.
• אג"ח שקלי בדירוג גבוה – ממשלתי או קונצרני
• הקרנות גם תחזקנה מזומן ברמה כלשהי לצורך פדיונות שוטפים שיאפשרו להחזיר את הכסף ללקוחות שידרשו זאת.

כל ניירות הערך צריכים להיות נקובים בש"ח והמח"מ הממוצע בקרן לא יעלה על 3 חודשים. מדובר באפיקי השקעה יחסית פשוטים ועם הבדלים זעירים ביניהם. ממה בכל זאת נובעים הבדלים בתשואות בין הקרנות?

כמו תמיד - דמי ניהול

ראשית, כמובן, דמי ניהול. הזולה ביותר היא הקרן החדשה של אלטשולר שחם (אליה עוד נחזור בהמשך) – אלטשולר שחם כספית שגובה רק 0.06%. היקרה ביותר היא הקרן מיטב כספית שגובה 0.25% - הפער הזה לבדו יוצר פער פוטנציאלי של כשתי עשיריות אחוז. נציין שישנן רק 3 קרנות שגובות 0.2% ומעלה, ו-8 קרנות שגובות 0.1% ומטה, רוב הקרנות גובות בין עשירית לשתי עשיריות האחוז. 7 מתוך הקרנות שגובות אחוז ומטה הן כאלה שהוקמו בשנה האחרונה. בדרך כלל האסטרטגיה היא לגבות בהתחלה דמי ניהול נמוכים כדי למשוך כמה שיותר נכסים. הקרנות יכולות להעלות את דמי הניהול פעם בשנה, כך שלפחות בחודשים הראשונים הלקוחות יכולים להנות מדמי הניהול הנמוכים. גם לאחר מכן אין וודאות שהקרנות יעלו את דמי הניהול כך שלכסף חדש כדאי לבחון את הקרנות הללו. נתייחס לכך בהמשך. מכל מקום, כמו תמיד, דמי הניהול צריכים להוות שיקול ראשון במעלה בבחירת הקרן.

אבל ההבדלים בתשואות לא נובעים רק מדמי הניהול, ואין מתאם מלא בין דמי ניהול נמוכים לתשואה עודפת (אם כי יש מתאם חלקי). שאר ההבדל בתשואות נובע משני גורמים נוספים.
 

מה עוד משפיע על התשואה?

איכות הניהול. גם אם האפשרויות העומדות בפני המנהלים מוגבלות למדי בסופו של דבר בכל זאת ישנה אפשרות בחירה – אילו מק"מים לקנות, כמה להשקיע באגרות חוב קונצרניות ובאלו. גם ניהול ניהול כמות המזומן שבקרן משפיע על התשואה הסופית.
כך, שתי הקרנות שציינו שהן האחרונות בטווחי הזמן של 12 חודשים ומתחילת שנה שתיהן מוגדרות כ"ללא קונצרני". המשמעות היא, שכדי להפחית עוד יותר את רמת הסיכון, מנהלי הקרן לא משקיעים באג"ח קוצרני כלל, מה שגורם תשואה נמוכה יותר. זו נראית לכאורה כגישה קיצונית בנוגע לסיכון, שכן באופן כללי הקרנות הכספיות השקליות הן ברמת הסיכון שואפת לאפס. זו, ככל הנראה הסיבה שאלטשולר שחם השיקה לאחרונה קרן כספית שקלית נוספת ללא המשקולת הזו.

הגורם השני שעשוי להשפיע על גובה התשואות זו התשואה שמקבלות הקרנות על הפקדונות הבנקאיים. פה, לעיתים, התוצאות מושפעות מיכולת המשא ומתן של הקרנות על גובה הריבית שיקבלו על הפקדונות ומכוח המיקוח שלהן.

במילים אחרות, הבנקים רוצים פקדונות. זוהי לבנה חשובה במודל העסקי שלהם. ככל שיש להם יותר פקדונות עליהם הם משלמים ריבית נמוכה יחסית הם יכולים לייצר יותר הלוואות בריבית גבוהה יותר. כשאדם בא להפקיד כסף בפקדון הבנק יקבל את כספו בשמחה כדי שיוכל להלוות אותו בריבית גבוהה בהרבה (ולעיתים יותר מפעם אחת). מובן מאליו, שככל שהמקפיד יבוא עם סכום גבוה יותר לבנק יש תמריץ לתת לו ריבית גבוהה יותר. זו הסיבה שהריבית שנקבל על פקדון של 200 אלף שקל תהיה טובה יותר מהריבית שנקבל על פקדון של 10 אלף שקל.

לכן, קרנות כספיות שמגיעות לבנק עם מאות מיליונים ולעיתים אפילו למעלה ממיליארד שקל נמצאים בעמדה שונה לחלוטין מהמשקיע הפרטי. הבנק באופן טבעי יסכים לתת להן ריבית גבוהה הרבה יותר מהלקוחות שבאים עם כמה עשרות אלפי שקלים.

לדוגמה, לקרן שהזכרנו קודם, הראל כספית מגמת ריבית יש פקדון אחד בגובה 2.5 מיליארד שקל, ופקדון נוסף בגובה 1.2 מיליארד שקל, בין השאר. הקרן תבדוק בין כל הבנקים מי יסכים להעניק לה את הריבית הגבוהה ביותר, וכח המיקוח של 2.5 מיליארד שקל יתן לה כמה מאיות או עשיריות האחוז אקסטרה.

לכן בקרנות כספיות יש יתרון לגודל. ככל שהקרן מציעה לבנק סכום גדול יותר של כסף, כנראה שהיא תוכל להשיג ריבית גבוהה יותר. גם פה אין מתאם מלא בין גודל הקרן והתשואה, כיון, שכאמור ישנם גורמים נוספים כמו דמי ניהול ואיכות הניהול.
 

הקרנות החדשות

עקב הנתח ההולך וגדלל של הקרנות הכספיות בעולם ההשקעות הישראלי, לא מעט בתי השקעות מצאו לנכון להשיק בשנה האחרונה קרנות חדשות. כאמור, ישנן 10 קרנות כאלו הפעילות פחות משנה. קרן חדשה לרוב תגבה דמי ניהול נמוכים יותר כדי למשוך לקוחות, לכן מובן ש-7 מתוך הקרנות הללו הן מהזולות ביותר בשוק עם פחות מעשירית האחוז. נראה שלפחות לגבי חלק מהקרנות האלו האסטרטגיה הזו פועלת לא רע בכלל.

אי.בי.אי. כספית ניהול נזילות היא ללא ספק המנצחת הגדולה. היא הושקה בדצמבר 2023 וגובה 0.09% דמי ניהול, ותוך פחות מתשעה חודשים צברה כבר 7.23 מיליארד שקל. החודש האחרון המדווח היא צברה מעל מיליארד שקל נכסים חדשים. הישג מרשים.

קסם אקטיב כספית שקלית  לא הרחק מאחוריה. היא הוקמה לפני כשנה בספטמבר 2023 וגובה דמי ניהול נמוכים במיוחד של 0.07% בלבד. מאז היא הספיקה כבר לצבור 5.24 מיליארד שקל, לא פחות מ-1.47 מהם בחודש האחרון. אם הקצב הזה יימשך היא תהפוך בקרוב לאחת הגדולות בשוק, וכבר עכשיו היא בין המובילות.

אלטשולר שחם כספית סוגרת את השלישיה של הקרנות החדשות עם צבירה מהירה. היא הקרן הזולה ביותר בשוק עם 0.06% דמי ניהול בלבד. היא הוקמה רק באמצע יוני השנה, וכבר הצליחה לצבור יותר מחצי מיליארד שקל בתוך פחות משלושה חודשים. החודש הראשון המלא של גיוסים נסגר עם כמעט 470 מיליון שקל.

אם כן מדובר בשלוש מהקרנות הזולות ביותר בשוק מצד אחד, השתיים הראשונות כבר גדולות, והשלישית מתקרבת לשם במהירות, כך שבקרוב היא גם תהנה מהיתרון לגודל., לכן לפחות שניים משלוש הקריטריונים שהזכרנו תומכים בבחירה באחת משלוש הקרנות הללו. לגבי הגורם השלישי – איכות הניהול – חובת ההוכחה היא עוד עליהן.