קרנות כספיות - מיטב עם דמי ניהול גבוהים, אלטשולר עם דמי ניהול אטרקטיבים

על פי רוב, קרנות כספיות הן אפיק השקעה עדיף לעומת פיקדון שקלי. נכון, זה לא תמיד נכון כי יש משקיעים-חוסכים שהבנק ייתן להם ריבית גבוהה כדי לשמר אותם, יש תקופות שבהן סגירת כספים בפיקדון לשנה עם ריבית קבועה עדיפה על השקעה בקרנות נאמנות כספיות שבהן התשואה תלויה בריבית במשק ולכן יכולה לרדת. אבל ככלל לקרנות הכספיות יתרון מובנה על פני הפיקדונות שמציעים הבנקים, וזו גם הסיבה שהאפיק הזה רק הולך וצומח בתקופה האחרונה.

לקריאה נוספת:

קרנות כספיות הן למעשה קרנות נאמנות המשקיעות בנכסים סולידיים בעלי סיכון נמוך, מה שמאפשר להם להציג תשואה שקרובה לרוב לריבת במשק. הקרנות הללו נהנות מכמה יתרונות על פני אפיקי השקעה מקבילים כמו מק"מ או פקדונות בנקאיים. ראשית הנזילות – ניתן לקנות ולמכור בכל יום ללא עלות, שכן לא נגבות עמלות שונות כמו דמי ניהול או עמלת קניה ומכירה (יתרון נוסף). שנית, יתרונות מיסוי – נלקח מס רק על הרווחים הריאליים (מעל האינפלציה).

קרנות כספיות מול פיקדונות

בהינתן ההערכה של בנק ישראל שהריבית תרד רק לקראת אמצע 2025, קרנות כספיות עדיפות ביחס לפיקדונות בבנקים, אבל - אם הריבית תרד לפני כן ויש סיכוי לא קטן לכך, התמונה משתנה. דמיינו שהריבית בארץ תרד בתחילת שנה הבאה על רקע הורדת הריבית בארה"ב. הורדה שם מגדילה את פערי הריביות ולוחצת את שער הדולר למעלה, דבר שבנק ישראל מאוד לא אוהב. אם הריבית פה תרד בתחילת השנה הרי שהקרנות הכספיות יספקו ריבית נמוכה יותר ואילו מי שסגר את כספו בפיקדון בריבית קבועה לא ניזוק.

לצורך הדוגמא, נניח שאתם יכולים לקבל בפיקדון לשנה 4.2% כשבקרן כספית הצפי הוא ל-4.4%. הורדה של הריבית ב-0.25% בתחילת שנה הבאה, תפחית את התשואה בקרן הכספית (מעיתוי הפחתת הריבית), כך שהיא תייצר כנראה סביב 4.25%, עדיין גבוה מהפיקדון, אבל הסיכון בהורדת ריבית נוספת קיים ומוחשי. במקרה כזה, הפיקדון שמספק תשואה קבועה עשוי להתברר כעדיף בדיעבד. 

אז כמובן שזו לא התחזית כעת, ועדיין זה אפשרי. התחזית כעת היא שהריבית תרד רק באזור יוני 2025, כי הנגיד בצדק חושש מאוד מאי הוודאות, והגורם שהכי משפיע על החלטתו הוא מסגרת התקציב והצורך להקטין את הגירעון. כל עוד הוא לא רואה צעדים בשטח לצמצום הגירעון הוא לא מתכוון להוריד את הריבית. 

בינתיים, הקרנות הכספיות מגייסות בקצב של 4-5 מיליארד שקלים והן כבר בהיקף של כ-140 מיליארד שקל. וזה לא במקרה, הן מספקות לחוסך השמרן בדיוק מה שהוא צריך - תשואה סולידית סבירה ביחס לכל האלטרנטיבות, לצד נזילות. קרנות כספיות נהנות כעת גם מיתרון מיסוי. המס הוא על הרווחים הריאליים (מעל האינפלציה), להבדיל מפיקדון שהמס עליו הוא נומינלי (בקרן כספית 25% על הרווח הריאלי, בפיקדון 15% על הרווח הנומינלי).

> קרנות כספיות - לא רק התשואה ההיסטורית חשובה, שימו לב לסיכון

התשואה בקרנות הכספיות

קרנות כספיות יכולות להשקיע רק במק"מים (מלווה קצר מאוד) של בנק ישראל, פיקדונות בנקאיים לטווח קצר של עד שלושה חודשים, אג"ח שקלי בדירוג גבוה – ממשלתי או קונצרני וניירות ערך מסחריים (נע"מ) לטווח קצר. 

התשואה של הקרנות מתחילת השנה נעה בין 2.83% ל-3.03% - פער של 0.2%. אם מנטרלים מתוך כ-30 קרנות 2-4 קרנות שנמצאות בקצוות (המובילות והמאכזבות), מקבלים מקבלים תשואה של בין 2.9% ל-3%, לכל היתר. כלומר, כ-90% מהקרנות (ובסכום כספי זה יותר מכך) מספקות תשואה מאוד דומה.

למה דמי הניהול הם הפרמטר הכי חשוב?

ואם כך, אז ברור שהפרמטר שהכי משפיע על התשואה של החוסכים הוא דמי הניהול. בנתון זה, קיים פער של 0.19% בין דמי הניהול הגבוהים בתחום - מיטב כספית שגובה 0.25%, לבין אלטשולר שחם כספית (קרן חדשה יחסית) שגובה 0.06%. הפער הזה מחייב תשואה טובה יותר לחוסכים באלטשולר לעומת מיטב. למעשה, אם הפער בתשואות הוא ב-90% מהמקרים עד 0.1%, אז די ברור שיש כאן יתרון אדיר לקרן החדשה של אלטשולר (הקרן הוותיקה יותר אלטשולר שחם כספית ללא קונצרני גובה 0.19% והיא השיגה רק 2.83% מתחילת השנה). 

באלטשולר כנראה מנסים להשכיח את התוצאות הפושרות של הקרן הוותיקה דרך תוצאות טובות בקרן החדשה ודמי ניהול נמוכים. זה נהדר לחוסכים חדשים, אבל יש כאן בעיה - מה עם החוסכים בקרן הוותיקה שמשלמים דמי ניהול גבוהים יותר, אחרי הכל, זו השקעה מאוד דומה. 

כך או אחרת, בהתייחסות קרה - ככל שדמי הניהול נמוכים יותר, כך האטרקטיביות עולה, אבל צריך לזכור שהקרנות יכולות להעלות את דמי הניהול פעם בשנה, כך שאתם צריכים לבחון את דמי הניהול אחת לתקופה. בכל אופן, אנחנו נבדוק ונעדכן.