הקרנות הכספיות גייסו 7 מיליארד שקל בחודש שעבר - מי הקרנות הפופולאריות?

הקרנות הכספיות סיפקו בחודש ספטמבר תשואה ממוצעת של 0.37%, כאשר הטווח נע בין 0.35% ל-0.39%. אלא פערים מוכים במיוחד שנובעים בעיקר מדמי ניהול שונים ומתמהיל שונה בהחזקות שנקראות ניירות ערך לא מסחריים (נע"מ). מדובר בהחזקות בסוג של אג"ח לתקופה קצרה מאוד שחברות ציבוריות מנפיקות ושהריבית עליהן טובה יחסית. יש סיכון בהשקעות האלו בשל חוסר בסחירות ותנודתיות בשעת משבר, אבל רוב הקרנות הכספיות משקיעות במכשירים ומוסיפות לתשואה עוד כמה מאיות בחודש, עוד עשירית או שתי עשיריות בשנה - וזה עושה את כל ההבדל, לצד ההבדלים בדמי הניהול.

   קרנות כספיות - עדיפות על פיקדונות שקליים  (Towfiqu barbhuiya on Unsplash)

 

קרנות כספיות - תשואה גבוהה מהפיקדונות השקליים; אבל...

התשואה בקרנות הכספיות עולה על התשואה בפיקדונות הבנקאיים על פי התעריף הרשמי של הבנקים. עם זאת, לקוחות שיתעקשו על הריבית בפיקדונות השקליים והבנק מעוניין בהם, עשויים לקבל גם ריבית של 4.4%-4.5% שזו הריבית המוערכת בקרנות הכספיות שנה קדימה. ועדיין לקרנות כספיות יש יתרון מיסוי - מס של 25% על הרווח הריאלי (בניכוי אינפלציה שמוערכת ב-3.2% שנה קדימה), לעומת 15% מס בפיקדונות על הרווח הנומינלי. המס בקרנות הכספיות יהיה סדר גודל של 0.3%, המס על פיקדונות כ-0.6%. מעבר לכך, הקרנות הכספיות נזילות בכל רגע.

היתרון של הפיקדונות על פני הקרנות הכספיות הוא שאם תהיה הפחת ריבית מוקדמת מהצפוי וחדה מהצפוי, הקרנות שמחזיקות בנכסים לטווח קצר של חודשים, ישיגו תשואה נמוכה מהיעד כי כשהם ירכשו נכסים חדשים זה כבר יהיה בריביות נמוכות יותר. כלומר, הפחתת ריבית תשפיע עליהם (בדיליי מסוים) בעוד שבפיקדון בריבית קבועה הפחתת ריבית לא תשפיע. בינתיים, בנק ישראל מדבר על הפחתת ריבית ברבעון השני של 2025. יש כלכלנים שסבורים שלא תהיה הפחתת ריבית ב-2025, אבל האמת שאם המלחמה בצפון תהיה קצרה והפתרון המדיני יהיה יחסית מהיר, יכולות להיות הפתעות והפחתת ריביות מוקדמות. זה עדיין לא נראה באופק.

כך או אחרת, הבנקים על פי נתוני אמת של בנק ישראל, לא מספקים לציבור ריבית טובה בפיקדונות (למעט מול לקוחות שמתעקשים). חשפנו כאן שבנק מזרחי טפחות נותן ריבית מעליבה של 2.25% למחצית מהלקוחות שמחזיקים פיקדונות בריבית שקלית. זו ריבית נמוכה מהמדד, זה חצי ממה שאתם אמורים לקבל.    

הציבור מסתער על הקרנות הכספיות - איך בוחרים קרן כספית?

בחודש ספטמבר גייסו הקרנות הכספיות כ-7 מיליארד שקל. מתחילת השנה הן גייסו כ-40 מיליארד שקל. תעשיית הקרנות במלואה (כולל קרנות סל) גייסה כ-100 מיליארד שקל. היקף הקרנות הכספיות 147 מיליארד שקל מתוך תעשייה של 560 מיליארד שקל. 

הקרנות הכספיות הגיעו למספרים מאוד גדולים, אבל הכל יחסי ונציין שהיקף הפיקדונות השקליים בבנקים גדול יותר מפי 7. יש עוד לאן לגדול

הציבור בוחר את הקרנות הכספיות לפי מספר פרמטרים, לרבות מערכות הייעוץ בבנקים. יועץ הבנק פותח את המחשב, רואה את הקרנות שמופיעות בצמרת ורוכש אחת מהן. לוותק יש משמעות, אך צריכה להיות משמעות הרבה יותר גדולה לדמי הניהול. כאמור דמי הניהול הם הפקטור העיקרי שמשפיע על התשואה (לצד החזקה בנע"מים שמבטאים גם סיכון).   

לקריאה נוספת:

 
> קרנות כספיות - לא רק התשואה ההיסטורית חשובה, שימו לב לסיכון

תבדקו את דמי הניהול הם הפרמטר הכי חשוב?

קיים פער של 0.19% בין דמי הניהול הגבוהים בתחום - מיטב כספית שגובה 0.25%, לבין אלטשולר שחם כספית (קרן חדשה יחסית) שגובה 0.06%. הפער הזה כמעט ומבטיח תשואה טובה יותר לחוסכים באלטשולר לעומת מיטב. למעשה, אם הפער בתשואות הוא ב-90% מהמקרים עד 0.1%, אז די ברור שיש כאן יתרון גדול לקרן החדשה של אלטשולר שחם. זו הסיבה שהקרן של אלטשולר בראש רשימת המגייסות בחודשים האחרונים. עם זאת, אתם כחוסכים צריכים להיות ערניים (נשתדל מאוד לעדכן) על שינויים בדמי הניהול בקרנות האלו. גם מיטב לדוגמה היתה בעבר עם דמי ניהול נמוכים וכשגדלה העלתה את דמי הניהול. אגב, בצדק - יש דמי הפצה למערכת הבנקאית והקרנות הכספיות הפסידו תקופה ממושכת, אבל לכם זה לא משנה - תבדקו את דמי הניהול ותזכרו שיש לזה משמעות אדירה על התשואה שלכם. נדגיש כי הקרנות יכולות לשנות את דמי הניהול פעם אחת בשנה - בחודש ינואר.