זהירות מינוף: האם כדאי לקחת הלוואה כדי להשקיע יותר כסף בשוק?

הלוואה זה לא רק חוב, אלא גם אפשרות לצמיחה והתפתחות כלכלית.   בשנה האחרונה יש זינוק בהלוואות מקרנות ההשתלמות וכן ממוצרי השקעה נזילים כמו פוליסות חיסכון וגמל להשקעה. מדובר כאמור, בהלוואות בריבית זולה במיוחד של 1.1%-1.6% (פריים מינוס חצי עד פריים) לעומת 5%-7% ריבית בהלוואה מהבנקים וחברות כרטיסי האשראי.   בכתבה הקודמת, ריכזנו את כל ההצעות של בתי ההשקעות וחברות הביטוח לחוסכים בקרנות ההשתלמות. גם בקופות הגמל להשקעה ופוליסות החיסכון, ניתן לקבל הלוואות בתנאים די דומים, שכן מדובר בכספים נזילים.   במאמר הנוכחי, נתמקד הפעם במשמעות של לקיחת הלוואה מקרן השתלמות או ממוצרי השקעה דומים, כמו פוליסת חיסכון/גמל להשקעה, לטובת מינוף להשקעה נוספת.     המטרה היא להבין האם זה כדאי ואיך עושים את זה נכון!   נתחיל בהבנת המושג מינוף.   מה זה בעצם מינוף? מינוף זה למעשה לקחת כסף באמצעות הלוואה בריבית זולה, שתממן השקעה, שתניב לנו ריבית גבוהה יותר.   הפער בין עלות ההלוואה לבין הרווח מהשקעה - זה הפרמטר שצריך לעניין כל מי ששוקל למנף.   לדוגמא, אם יש לי אפשרות להלוואה בריבית של 3%, אין סיבה לקחת אותה לצורך השקעה אם ההשקעה הזו תניב לי 4%. המרווח בין העלות של ההלוואה לבין הרווח מההשקעה צריך להיות לפחות 2%-3% ואף יותר כדי שיהיה צידוק למהלך והוא ישתלם עבורי.     להלוואה שאנו לוקחים, יש ערבון שמשמש כביטחון על ההלוואה. במקרה של הלוואה מקרנות ההשתלמות ופוליסות החיסכון מדובר בסכום החיסכון הצבור ואילו במקרה של משכנתא - הדירה היא הבטוחה, שכנגדה אנו מקבלים את ההלוואה.   הדוגמא הקלאסית והנפוצה ביותר למינוף היא כאמור, משכנתא. ההון העצמי הדרוש לדירה כיום הינו 25% לדירה ראשונה או 50% לדירה נוספת. ככל שלוקחים הלוואה גדולה יותר, ככה המינוף גדול יותר.   בעסקת נדל"ן, בנוסף למינוף, יש לקחת בחשבון את עלויות נוספות כמו: מס רכישה, עורך דין מלווה, דמי תיווך, יועץ משכנתאות, שיפוץ וכו'. אלה עלויות שלוקחים בחשבון בתקציב ההשקעה והמימון לנכס.   באופן דומה למינוף דרך משכנתא, גם במינוף דרך מכשירי החיסכון הפיננסי יש עלויות נוספות צפויות וסיכונים שצריך לקחת בחשבון.    סיכון מול סיכוי לפני שצוללים לאפשרויות המינוף כמו שוק ההון או נדל"ן וכו', כדאי להכיר לפני את הסיכונים ואז לבחון האם אל מול הסיכונים הללו כדאי להשקיע או לא?   הסיכונים בהלוואה:

1. סיכון הריבית:  חשוב להבין שריבית הפריים היא ריבית משתנה בהתאם לעלייה בריבית בנק ישראל.

  לדוגמא: לקחתי היום הלוואה בריבית פריים מינוס חצי - שזה כיום כ-1.1% .אם ריבית בנק ישראל תעלה ל-2%-3% לעומת 0.1% כיום, עלות ההלוואה מתייקרת.   לכן, פריים מינוס חצי היום (1.1%), יכול בהמשך לעלות ל-3.1%-4.1% ולא בטוח שבריביות האלו ההשקעה משתלמת. שוב, תלוי במה השקענו מנגד ומה הרווח שמייצרת ההשקעה הנוספת שלטובתה לקחנו את ההלוואה והחלטנו למנף.   למעשה, מי שמינף מאז 2008, נהנה מריבית אפסית והתרחיש של עליית ריבית לא התממש.   היום, אמנם ריבית בנק ישראל היא כיום 0.1%, אך ברקע יש עליית אינפלציה חדה בארה"ב (7%) שתשפיע גם על השוק הישראלי. כדי להתמודד עם אינפלציה, מעלים ריבית ואם זה יקרה בארה"ב - גם בנק ישראל ייאלץ ליישר קו עם מגמה של העלאות ריבית.   עליית הריבית, תשפיע אמנם באופן יחסי רק על החזרי ההלוואה באותה נקודת זמן בה הריבית תילנ ולא רטרואטיבית מתחילת המועד בו לקחנו את ההלוואה, אך עדיין צריך לקחת בחשבון תסריט ריאלי שהריבית יכולה לעלות בטווח הקצר לרמה של 2%-3% ותשחק לגמרי את הרווח שצפינו.  

2. סיכון שהשוק יירד: ההלוואה כאמור, נלקחת על ידי החוסך מכספו שלו והיא למעשה משמשת כבטוחה להלוואה.

  הסיכונים שלוקחים בתי ההשקעות וחברות הביטוח במתן ההלוואות, מתומחרים על ידיהן באמצעות אחוז המימון שניתן לעמית מסכום החיסכון שלו.   לפי התמחור של הסיכון, נקבע אחוז המימון בהלוואות במרבית הגופים על 80% מימון ממסלול כללי (סביב 45%-50% מניות) או עד 50% ממסלול מניות.   לדוגמא: אם יש לי קרן השתלמות נזילה עם חיסכון של 100 אלף שקל, ההלוואה שאני אקבל היא 50% ממסלול מניות או 80% ממסלול כללי - כלומר, הלוואה של עד 50 אלף שקל ממסלול מניות ועד 80 אלף שקל ממסלול כללי.   כאשר לוקחים הלוואה, צריך להבין שדברים יכולים להשתבש, וכל התסריטים היפים שבנינו באקסל, יתנפצו לנו במציאות ונצטרך גם לפרוע את ההלוואה ולהחזיר את הכסף שלקחנו בתום התקופה. לכן, כדאי להבין מה קורה בתרחיש הקיצון בהשקעה.   במקרה קיצון שהבורסה יורדת בחדות בעשרות אחוזים, כפי שקרה למשל במרץ 2020 - לשיעור המימון שניתן כנגד ההלוואה יש משמעות ולא בהכרח לטובה עבור מי שלקח את ההלוואה.   כלומר, אם לקחתי הלוואה במסלול כללי והקופה ירדה ב-20%  - מאותה נקודה ירידות נוספות יובילו להלוואה שלקחתי לרדת מתחת לרף הביטחונות שנקבע.      מה קורה במקרה כזה? בדר"כ החברה, יכולה לפי הסכם ההלוואה לבקש מהלווה להכניס את היד לכיס ולהוסיף כספים לקופה. כך קרה עם חברת כלל בתחילת תקופת הקורונה, ששלחה מכתבים לעיתים שנטלו הלוואות בדרישה להשלים את הפער שנוצר כתוצאה מהירידות.   הכסף, שצריך להשלים הלקוח נלקח מהכיס שלו. באותו החודש ירדו הביטחונות והלקוח היה צריך להשלים את הפער.   הבעיה שרוב נוטלי ההלוואות, לא טורחים כלל לקרוא את הסכם ההלוואה ולא נערכים לתרחיש קיצון של ירידות. בתרחיש כזה, בדיוק כמו בבנק יש פיגור על ההלוואה ויוצאות 2 התראות פיגור - הראשונה אחרי 3 חודשים והשנייה אחרי 3 חודשים נוספים.   בהנחה והעמית לא השלים את הביטחונות להלוואה - מתחיל תהליך משפטי שכולל הוצאה לפועל כנגד העמית - מצב לא נעים למי שאין לו אפשרות להשלים את הקיזוזים בקופה.   3 . סיכון שההשקעה הממונפת לא תניב רווחים כמו שצפינו - בצד השני של ההלוואה, יש את הסיכון של ההשקעה שלטובתה, מינפנו את הכספים  - לא תניב את התשואות/רווחים אותם צפינו.   אפשרויות המינוף הנפוצות הן נדל"ן להשקעה בארץ ובחו"ל, השקעה בשוק ההון והשקעה בנכסים אלטרנטיביים כמו קרנות חוב, הלוואות חברתית (טריא, בלנדר וכו').   מהתשואה של ההשקעה, צריך כמובן לקזז את עלויות הלוואה, דמי ניהול וכן להתייחס גם למיסוי ולהבין מה פוטנציאל הרווח שלנו בניכוי העלויות.   כלומר, אם נרוויח 6% נטו, ונשלם על ההלוואה 2-3% על ההלוואה - האם ההפרש מצדיק את הסיכון שלקחנו? לא תמיד התשובה הזו גורפת, ולכן חשוב לקחת מרווח ביטחון.    אם הסיכון שבהלוואה, לא מייצר מנגד לפחות 4%-5%, צריך לבחון האם שווה להיכנס לזה ולקחת את הסיכון.   כדי לבחון זאת, צריך להבין מהי נקודת האיזון בהשקעה? כלומר, להבין מהי התשואה המינימלית שצריך להשיג כדי שהמינוף ישתלם.   לדוגמא: נניח והרווחנו 4% בהשקעה הנוספת, נוריד מס רווח על הרווחים של 25% נותרנו עם 3%. נקזז דמי ניהול של 0.7% והלוואה בריבית פריים של 1.6%  וכבר נותרנו עם 0.7%. מעט מאד רווח ביחס לסיכונים של ירידה בשווקים ועליית ריבית. לא בהכרח צעד רווחי במיוחד.  

4. סיכונים בלתי צפויים (פיטורים מעבודה, מחלה וכו') - החיים הם בלתי צפויים ולכן מלבד הסיכונים החיצוניים כמו ריבית וביצועי שוק ההון - יש גם את הסיכונים למצבים שלא יאפשרו לנו לפרוע את ההלוואה כמו פיטורים מהעבודה, תאונה, מחלה וכו'. לכן, אם כבר למנף, אז לוודא שיש אפשרות לפרוע את ההלוואה במקרי הקיצון הללו. 

  איך ניתן להקטין את הסיכון ? שם המשחק הוא גיוון השקעה ולקחת מרווח ביטחון בהשקעה. ולכן, חשוב למנף דרך השקעה שאינה מושפעת בהכרח משוק ההון כמו נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות שחשופות פחות לשוק ההון. הבעיה שקשה מאד למצוא עסקאות מעניינות כאלו בסיכון נמוך וצריך מומחיות בהבנה של ההשקעה והסיכונים.     לעומת זאת, לקחת הלוואה מכספי חיסכון שמושקעים בשוק ההון ולמנף אותם שוב לשוק ההון - זה מהלך מסוכן שמסתמך על תסריט אחד - עלייה בשווקים.   אם למשל, לקחנו הלוואה על פני 5-7 שנים, במקרה של ירידה שנתית חדה בשנה בודדת - הסיכון הוא עצום והמשקיע יכול למחוק את כל ההון העצמי שלו.   כדי להמחיש את הסיכון ניקח את דוגמת הקיצון של ירידה חדה של 40% בשוק המניות.   לדוגמא: אם יש לי 500 אלף שקל בקרן השתלמות נזילה, ולקחתי הלוואה של 80% מהמסלול הכללי שמושקע בכ-50% מניות. סכום ההלוואה המירבי שניתן לקחת הינו 400 אלף שקל ונניח שהריבית היא פריים מינוס חצי (1.1%) כיום.    חשוב להבין, שבמקרה כזה, סכום ההלוואה אינו מקוזז מיתרת החיסכון. כלומר, המשמעות היא שהתשואה/רווח של הקרן חלה על כל הסכום בקופה 500 אלף שקל. על סכום זה נגבים גם דמי הניהול.   מנגד, ההון העצמי האמיתי של נוטל ההלוואה הוא 100 אלף שקל בלבד, כלומר ההון העצמי הוא היתרה שנובעת מסכום החיסכון שבקופה, בניכוי סכום ההלוואה שנטל העמית בקרן.   בתסריט של ירידה חדה של 40% , קרן ההשתלמות במסלול כללי (סביב 50% מניות), עשויה לרדת בכ-20% משוויה. 20% מסכום החיסכון הוא כאמור 100 אלף שקל - ובמקרה הזה 100% מההון העצמי של החוסך בקרן ההשתלמות נמחק! יתרת הקרן תפחת כאמור ל-400 אלף שקל וכל ירידה נוספת, תחייב את העמית בקרן, להזרים כסף לקופה כנגד ההלוואה.   יש כאלו שאף מגדילים את הסיכון עוד יותר ומעבירים לאחר נטילת ההלוואה את מסלול ההשקעה למניות וגם את ההשקעה הנוספת משקיעים במניות - מתכון לאסון, אם אין הון עצמי לכסות את ה"בור" שייווצר במקרה של ירידות!   לכן, השקעה מסוג זה היא ספקולציה, שמתאימה לחובבי הסיכון המוגבר. המינוף, מגדיל דרמטית את הסיכון וזה לא מתאים למשקיע הממוצע חסר הניסיון.   בשורה התחתונה, למנף זו פעולה שיש בה המון אפשרו לצמיחה פיננסית, אך מנגד חייבים להכיר את כל הסיכונים ולקחת בחשבון שצריך לקחת בחשבון גם תסריטי קיצון, למקרה שהדברים פחות יסתדרו כפו שצפינו.   המאמר מיועד לפתוח את הראש מצד אחד לאפשרות לצמיחה באמצעות מינוף של כסף זול, אך גם להזהיר את המשקיעים שפחות מנוסים ולשקף עבורם את הסיכונים במצבי הקיצון, כדי שיקבלו החלטות מינוף מושכלות ויימנעו מסיכונים לא רצויים.   במינוף חושב לשמור על גיוון השקעה על מנת להקטין את הסיכון ולכן לא מומלץ למנף כספים בעת הנוכחית משוק ההון לשוק ההון, ואם כבר למנף אז לבחור אפיקי השקעה פחות קורלטיביים, כלומר עם מתאם נמוך לשוק ההון כמו נדל"ן וגם שם לבחון היטב את העסקה יחד עם איש מקצוע.   כמובן, שיהיו מי שיאמרו שאין סיבה לחשש, ש"השוק ברזל" ולאורך זמן רק עולה, אך כמי שחווה תקופות אחרות בשווקים כמו במפולת של 2008 העצה שלי היא כזו - אם אתה נכסים לים בגאות, תדאגו שיהיה לכם בגד ים בשפל.   כלומר, מינוף בעת הזו משוק ההון והשקעה בשוק ההון היא מסוכנת במיוחד ומתאימה, רק למי שמבין את הסיכונים ויש לו יכולת תזרימית להתמודד עם מצבי הקיצון של הסיכונים האפשריים (עליית ריבית חדה, נפילות בבורסה וכו').   בהקשר של שוק ההון, חשוב להדגיש אנקדוטה לסיום: אף אחד באמת לא יודע מתי שוק ההון ייפול. השוק יכול לשייט במחירים מנופחים במשך שנים, כל עוד אין אלטרנטיבה אמיתית לכסף כמו ריבית של 3%-4% מובטחת בפיקדון, שתסיט כספים ממניות לפקדונות ואגרות חוב.     ב-2018, אלן גרינספאן, שהיה נגיד הפדרל ריזרב אמר ששוק המניות הוא בועה והמחירים גבוהים, מי שהקשיב בזמנו לגרינספאן הפסיד 3 שנים של עליות חדות עם ירידה חדה ב-2020 שממנה השוק התאושש מהר מאד. אז, להשקיע לאורך זמן בשוק ההון זה הדבר הנכון, אך האם לקחת הלוואה ולהשקיע שוב בשוק ההון כיום זה הדבר הנכון? תלוי את מי שואלים..   בשורה התחתונה, אל תהיו פסימיים מידי, אך גם לא אופטימיים מידיי. תהיו ריאליים ותמנפו בתבונה!

הכותב הוא מתכנן פיננסי, בעל רישיון סוכן ביטוח פנסיוני ומומחה לפתרונות פיננסים באמצעות מוצרי ביטוח וחיסכון ב"אסף פתרונות פיננסים"

המידע בטור זה, אינו מהווה ייעוץ ו/או המלצה לפעולה כלשהי במוצר פנסיוני, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני, בידי בעל רישיון, המתחשב בנתונים ובצרכים הפרטניים של כל אדם.