פנסיה זה החיים: כמה דברים שכדאי לדעת על הקצבה החשובה

קרן פנסיה – זהו למעשה המוצר הבסיסי והנפוץ מכולם. היתרון הגדול של קרן פנסיה הוא במנגנון שמבטיח את יציבותו: כלומר ככל שיש בקרן הפנסיה יותר נכסים ופחות התחייבויות – זכויות העמיתים עולות ולהפך. בעת ההצטרפות, על החוסך לבחור כמה משתנים: מסלול הביטוח (מה שיעור הסכום שיופנה לחיסכון והאם ניתן לוותר על חלק מהביטוחים) ורמת הסיכון והסיכוי. כדאי לזכור כי דמי הניהול בקרן פנסיה הם עד 0.5% מהצבירה, בתוספת של עד 6% מההפקדה, אבל רצוי לבחור בקרן ברירת מחדל, שבה דמי הניהול אטרקטיביים מאוד.

ביטוח מנהלים – זהו סוג של חוזה אישי שנחתם בין חברת הביטוח לחוסך, מה שמהווה יתרון משמעותי לעומת קרן הפנסיה – כיוון שהחוזה אישי ואינו תלוי בחוזה של חוסכים אחרים. בעבר היה לביטוח המנהלים יתרון משמעותי, הודות למקדם מובטח של הקצבה, אך כיום הוא כבר אינו קיים. גם כאן יהיה עליכם לבחור במסלולי ביטוח והשקעה, אך דמי הניהול יהיו גבוהים במקצת בהשוואה לקרן הפנסיה. מצד שני, הביטוחים הנלווים – ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה – יכולים לכלול כיסויים רחבים יותר.

קופת גמל – במוצר פנסיוני זה הביטוחים אינם כלולים, ועליכם לרכוש אותם לחוד, מה שמאפשר התאמה אישית מושלמת. גם במקרה הזה תוכלו לבחור את מסלול ההשקעה עם הצטרפותכם. חשוב להדגיש שמדובר במכשיר חיסכון פנסיוני לטווח ארוך, שמאפשר לכם למשוך את הכספים רק כקצבת פנסיה בעתיד. זאת בניגוד למוצר אחר עם שם דומה – קופת גמל להשקעה – המיועד בעיקר להשקעות לטווח הקצר או הבינוני.

אז איך בוחרים?
לכאורה, קרן פנסיה מספקת את התמורה הטובה ביותר ביחס לדמי הניהול. אולם חשוב לא פחות להתחשב בגוף המנהל את המוצר ולחפש את הגוף האטרקטיבי ביותר מבחינתכם – אם לפי קריטריונים של דמי ניהול ואם לפי התשואות שהצליח להשיג בטווח הארוך (לפחות 3 שנים, ורצוי אפילו 5 שנים ומעלה). כמו כן חשוב מאוד להגדיר את הצרכים האישיים שלכם, על מנת להתאים את המוצר האידיאלי עבורכם.

מתי הכי נכון להתחיל לחסוך?
כדי שתצליחו לחסוך מספיק כסף על מנת לאפשר לעצמכם רמת חיים סבירה בעתיד, אתם צריכים להתחיל לחסוך מוקדם ככל האפשר, כשאתם עדיין צעירים. גיל הפרישה לגברים הוא 67. גיל הפרישה לנשים הוא 65 לאחר שבאוקטובר 2021 נחקק חוק ולפיו יעלה גיל הפרישה לנשים יעלה מ-62 ל-65 בהדרגה במשך 11 שנה.
בשלב כלשהו בעתיד כשתגיעו לגיל הפרישה ותרצו להפסיק לעבוד, ופשוט ליהנות מהחיים בלי דאגות כלכליות. תזדקקו לכסף על מנת לממן את עצמכם. סכום זה אמור להגיע מהחיסכון לפנסיה.

למרבה הצער, אנשים רבים מתעוררים מאוחר מדי, ואז כבר אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. חלקם נאלצים להסתפק בקצבה חודשית נמוכה שלא תואמת את רמת החיים שהורגלו אליה או שלא מספיקה כדי לכלכל את עצמם, וחלק אחר מהם פשוט ממשיכים לעבוד גם לאחר גיל הפרישה.

שכיר בעל משכורת חודשית בגובה השכר הממוצע במשק, שיתחיל לחסוך לפנסיה בגיל 50, יצבור כ-525 אלף שקל ויקבל קצבת זקנה של 2,700 שקל בחודש – סכום שכמובן אינו מאפשר מחיה בכבוד. לעומת זאת, אילו הוא היה מתחיל לחסוך לפנסיה מגיל 35, הוא היה צובר סכום משמעותי הרבה יותר, של כ-1.37 מיליון שקל, ונהנה מקצבה חודשית של כ-7000 שקל.

הכספים שאתם מפרישים מידי חודש לקרן הפנסיה מושקעים בשוק ההון - בעיקר באג"ח ובמניות ונכסים ריאליים, ומניבים תשואה. כידוע, התשואה נצברת לאורך זמן כל עוד הכספים מושקעים. ככל שקיים יותר כסף בקופה כל אחוז תשואה מגדיל את החיסכון בסכום משמעותי יותר, בצורה של ריבית-דריבית, המעניקה לכם תשואה גם על ההפקדות אך גם על הריבית הנצברת בקופה.

מאיזה גיל כדאי למשוך את הכסף?
מכיוון שהפנסיה אמורה להספיק לכל החיים, ככל שמתחילים למשוך פנסיה בגיל מוקדם יותר, הקצבה תהיה נמוכה יותר. עקרונית, אפשר למשוך פנסיה חודשית מגיל 60. אולם בין גיל 60 לגיל הפרישה, 62 לאישה ו־67 לגבר, יש חובת ניכוי מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי מהפנסיה. מגיל פרישה קיימת זכאות לקבל הטבה במס הכנסה המנוכה מהפנסיה. גובה ההטבה קשור לגובה הפיצויים הפטורים ממס שנוצלו בשנות העבודה שקדמו לקבלת הפנסיה. כמו כן, מגיל הפרישה החוסך פטור מניכוי ביטוח לאומי וביטוח בריאות מהפנסיה.

אפשר לבחור בין מסלולים שונים?
כן! חשוב שהלקוחות יהיו מעורבים בבחירת מסלול ההשקעה על פי העדפותיהם, צרכיהם ותפיסת הסיכוי-סיכון שלהם. בכל הנוגע לתכנון הפנסיוני, חשוב שתהיה מעורבות של החוסך או החוסכת. הבחינה הזאת צריכה לכלול התייחסות למאפיינים האישיים, לגיל, לצרכים ולהעדפות.
על החוסכים להחליט מהו הרכב הנכסים הרצוי להם במסלול ההשקעה. לדוגמה, מה יהיה שיעור המניות ואו אגרות החוב. באתר 'פנסיה נט' של משרד האוצר ניתן לראות את הרכב ההשקעות, נכסים סחירים/לא סחירים ומיקום ההשקעות בארץ או בחו"ל.
תקופות של גאות ושפל בשוק ההון מכתיבות גם הן את מידת הכדאיות בהשקעה במסלול כזה או אחר, ולכן מומלץ לקרוא באתרים הכלכליים ולהבין כיצד התקופה הנוכחית משפיעה על המדדים.
מי שפחות מצוי בתחום, צריך לבחון אם המסלול שבחר מאופיין ברמת סיכון גבוהה או שהוא נחשב לסולידי יחסית. אם מעדיפים מסלול סולידי, אפשר ללכת על מסלול איגרות חוב, למשל. לעומתו, מסלול עם השקעה גבוהה במניות נחשב לתנודתי ומסוכן יותר.

ומה יהיה על היורשים?
ההבדל המהותי בין המסלולים הוא אם, כמה ועד מתי להבטיח את היורשים לאחר פטירת המבוטח. חשוב לבחור את המסלול בהתאם לסטטוס המבוטח בפרישה, מצבו הבריאותי ומצב השארים. כך, למשל, יש להבחין בין פורש נשוי לפורש ללא בן זוג. פנסיונר נשוי חייב לבחור את שיעור הפנסיה שתקבל בת זוגו לאחר מותו – שיכול לנוע בין 30% מהפנסיה שיקבל ועד ל־100% מהקצבה. ככל ששיעור הפנסיה שיקבע הפנסיונר לבת זוגו יהיה גבוה יותר, הקצבה החודשית שיקבל בחייו תלך ותקטן.

במועד הפרישה ניתן לבחור בהבטחת תשלומים אחרי הפטירה, וכך להבטיח שמספר קבוע של תשלומי פנסיה (60/120/180/240/ 0 חודשים) ישולמו לפנסיונר או ליורשיו. אם הפנסיונר ילך לעולמו לפני שיזכה לקבל את מלוא מספר התשלומים שבחר, יורשיו ימשיכו לקבלם. אם נפטר הפנסיונר בתקופת ההבטחה תקבל האלמנה פנסיית זקנה זהה לזו שקיבל הפנסיונר עד לתום תקופת ההבטחה, ואחריה תקבל האלמנה פנסיית זקנה בשיעור שבחרו בעת קבלת הפנסיה. יש לציין כי אי אפשר להתחרט על בחירת מסלול הפנסיה.

מי בוחר את סוג המוצר הפנסיוני – המעסיק או העובד?
כל עובד זכאי לבחור לעצמו את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא רוצה להיות מבוטח (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים), וגם לבחור את הגוף הספציפי שאליו יופרשו הכספים ושבו ינוהל הביטוח הפנסיוני. לשם כך מומלץ לעובד לבצע סקר שוק ומחקר בנושא בטרם בחר. ולהתייעץ עם סוכן ביטוח פנסיוני או יועץ פנסיוני.

האם ביטוח פנסיוני מותנה בוותק בעבודה?
אם העובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה החדשה, הוא יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומו הראשון בעבודה. עם זאת, ההפרשות בפועל יתבצעו רק לאחר השלמת 3 חודשי עבודה אצל המעסיק החדש, או בתום שנת המס (לפי המועד המוקדם מביניהם). ההפרשות יהיו רטרואקטיביות למן תחילת העסקתו.
אם העובד לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני החל מהחודש השביעי במקום העבודה החדש. עובדים שהחלו לעבוד לפני גיל הזכאות (21 לעובד 20 לעובדת), תילקח בחשבון תקופת העבודה עד גיל הזכאות לצורך חישוב תקופת ההמתנה של 6 חודשים.

מה קורה אם המעסיק לא מפריש כספים לקרן הפנסיה?
כל מעסיק מחויב להעביר עבור עובדיו כספים לגוף המוסדי המנהל את הביטוח הפנסיוני שלהם, בתוך 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או בתוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים - לפי המוקדם מביניהם.
אם המעסיק לא העביר את הכספים עד ה-15 בחודש, הוא עשוי להיות חייב בריבית פיגורים כלפי הגוף הפנסיוני. ריבית הפיגורים תיזקף גם על ריבית הפיגורים עצמה עד לסילוקו המלא של החוב דהיינו, ריבית דריבית.
אם המעסיק לא העביר את הכספים תוך 31 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, ייחשב הדבר להלנת שכר עבור סכומים אלה (אף אם השכר עצמו שולם לעובד בזמן).
מומלץ לעיין מעת לעת בתלושי השכר, על מנת לוודא כי ההפקדה לחיסכון הפנסיוני אכן משקפת את מלוא רכיבי השכר שעליהם המעסיק נדרש לשלם בהתאם להסכם העבודה שחתמתם אתו. אם, לדוגמה, סיכמתם עם המעסיק שהוא יפריש לכם לפנסיה מתוך השכר בכללותו, ולא רק מתוך רכיב מסוים, ודאו שהדבר משתקף גם בתלוש המשכורת.
כמו כן, באתרי האינטרנט של חברות הביטוח והפיננסים ישנו "אזור אישי" שבו מתעדכנות הזכויות של המבוטחים בזמן אמת – וניתן להתעדכן שם במצבה של קרן הפנסיה, בכל עת ובכל מקום.
נוסף על כך, אחת לרבעון נשלחים ללקוחות דוחות תקופתיים, שבהם מפורטות ההפקדות שהתקבלו באותו רבעון וכן מידע נוסף.
אם גיליתם שהמעסיק לא הפקיד עבורכם לפנסיה. כדאי לברר תחילה את העניין מול המעסיק. פעמים רבות מדובר בטעות אנוש שאפשר לפתור בקלות. אפשר גם להיעזר בסוכן הפנסיוני, בין אם מדובר בסוכן מטעמו של המעסיק או בסוכן במינוי אישי מטעמכם, כדי שיברר מה בדיוק השתבש בתהליך ועם מי צריך לדבר.

אם אכן מדובר בטעות, סביר להניח שהיא תתוקן במהרה. כדאי לבדוק שההפקדות הועברו באופן תקין ולוודא שהן נקלטו בחברה שמתפעלת את קרן הפנסיה לפי התאריך המקורי שבו היו אמורות להיקלט אלמלא הטעות. למה? זאת משום שלמועד הרישום של הזכויות יש חשיבות לעניין הרצף הביטוחי שציינו קודם, כלומר הרצף שבו נשמרות הזכויות שלכם בקרן הפנסיה, כמו גם קבלת התשואות שהושגו (אם יש כאלו) באופן רטרואקטיבי.

על מנת שניתן יהיה לקבל את מועד הערך המקורי שמגיע לכם אלמלא הטעות, מחויב המעסיק להעביר את התשלומים בתוספת ריבית פיגורים.
ומה אם עדיין לא נכנסות הפקדות?
במקרה שאין הפקדות סדירות על ידי המעסיק לקרן פנסיה או לביטוח פנסיוני אחר, הדבר עשוי לפגוע בזכויות העובד ובכיסויים הביטוחיים שלו. אם, למשל, העובד חלה או נפגע בתאונה במידה שפגעה ביכולתו להמשיך לעבוד, הוא עשוי למצוא את עצמו ללא קצבת נכות מקרן הפנסיה, רק משום שלא הופקדו אליה כספים במשך כמה חודשים.
גם אם חלילה העובד ילך לעולמו בטרם עת, השארים שלו (בני או בנות זוג וילדים עד גיל 21) יקבלו קצבה נמוכה יותר משהיו מקבלים לו ההפקדות היו מתקיימות ברצף. כמו כן, יש גם משמעות של צבירה נמוכה יותר בקרן הפנסיה, שהמשמעות הישירה שלה היא קצבה נמוכה יותר לקיום לאחר הפרישה.
מעסיק שמסרב להפקיד עבור עובדיו לפנסיה, או מסרב להכיר בבחירה של חיסכון פנסיוני זה או אחר, מפר את החוק וצפוי לצפוי למאסר או קנס בסך של למעלה מ-1,800,000 שקל. אפשר לדווח על מעסיקים כאלה לקו הצדק הפנסיוני של אגף שוק ההון במשרד האוצר, או להתייעץ על הצעדים הבאים עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה.