ההשקעה החברתית הגיעה לישראל, ובגדול, פרק - 1

השקעה חברתית היא מכשיר חדש יחסית בסל מוצרי ההשקעה הזמינים לציבור: בסך הכל עשור חלף מאז תחילת הפעילות בהשקעות חברתיות בעולם. כיום השקעה חברתית נחשבת למכשיר השקעה צעיר, מלהיב ומתפתח במהירות, עם צמיחה שנתית של עשרות אחוזים בנפח ההשקעות.
ההשקעה החברתית דומה במובנים מסויימים למימון ההמונים: בשני המקרים הציבור שם כסף ישירות, אונליין, במיזמים שמוצאים חן בעיניו, או נראים מבטיחים. אך הבדל מהותי בכל זאת קיים בין השקעה חברתית למימון המונים: בהשקעה חברתית הכסף המושקע לא משמש לקניית מוצר מסויים, אלא לרכישת מניות בחברה. היזמים הפונים לגיוס הון בהשקעה חברתית לא מציעים לציבור אלבום או ספר, אלא שותפות מניבה בפוטנציאל עסקי משמעותי.
כיום ההשקעה החברתית היא כלי פיננסי מוכר, והיא הולכת וכובשת מקום בזירת המימון הטכנולוגי. עם צפי לגדול לשוק עולמי של מעל 8 מיליארד דולר עד 2023, לא פלא שגופי המימון וההאצה הטכנולוגית הגדולים כבר נמצאים בשיתופי פעולה עם כמה מהפלטפורמות המובילות להשקעה חברתית בעולם – וגם בישראל.    
פתרונות היררכיים וממסדיים מפנים מקום למגמות שיתופיות
נחזור אחורה עשור: המשבר הכלכלי מחולל גל הדף לאורך ורוחב השווקים הפיננסיים בעולם. על רקע המשבר, ומתוך חזון של מפגש בלתי אמצעי בין משקיעים לחברות מגייסות הון, מתפתח הפתרון המהפכני של מימון המונים. כניסתו לתחום ההשקעות של דור ה Y (ילידי שנות השמונים), שהתבגר לצד האינטרנט והרשתות החברתיות, מביאה איתה דחיפה נוספת לפתרונות קהילתיים ושיתופיים.
שלא במקרה, ההשקעה החברתית צומחת יחד עם פייסבוק וטוויטר, אינסטגרם ואובר, Yelp, מתחמי העבודה והמגורים המשותפים ועוד: השיתופיות והאינטראקציה הישירה הן ההעדפה הברורה של הדור הנוכחי.   
בעשור הראשון לקיומה רושמת ההשקעה החברתית צמיחה מטאורית, והופכת משוק של ניסיון וטעיה לזירה שבה מיליארדי דולרים עוברים בין משקיעים למיזמים בתחילת דרכם. הרגולציה הולכת בעקבות ההתפתחויות בשוק, ובשנים האחרונות ההשקעה החברתית מפוקחת וחוקית ברבות ממדינות העולם, מארה"ב עד סין ומאירופה עד אוסטרליה. גם אצלנו, בישראל, השקעות ההמונים מוסדרות בחוק מאז סוף 2015.  
מפגש ישיר, שקיפות ושיתופיות: ההשקעה חברתית מדברת בגובה העיניים
בשונה מאפיקי ההשקעה המסורתיים, ההשקעה החברתית שמה דגש על נגישות וישירות, כשהחברות המגייסות הון והמשקיעים הפוטנציאליים נפגשים אונליין, וההשקעה נעשית ישירות בחברות ספציפיות ולא במדדים או בקבוצות גדולות של מניות.
בגלל מודל הפעולה המיוחד, בהשקעה חברתית כל משקיע הוא אנג'ל, או משקיע אסטרטגי: המוצרים, הצוותים המפתחים והרעיונות המובילים גלויים לעין, ומאפשרים רמת מעורבות והיכרות עם ההשקעה הפוטנציאלית שקשה למצוא באפיקי השקעה אחרים.  
לצד רמת השקיפות והישירות הגבוהה, ההשקעה החברתית מציגה יתרון מכריע נוסף: היא מאפשרת לציבור הרחב להשקיע, והחל מסכומים קטנים של מאות שקלים לעיתים. כתוצאה מכך, שכבה רחבה של משקיעים יכולה ליהנות מפירות החדשנות והצמיחה בחברות עתירות ידע.
ההייטק הישראלי למשל, שמאופיין בשפע רעיונות ומיזמים, היה זמין להשקעה רק עבור סקטור מצומצם יחסית של משקיעים עם גישה להון ולידע הדורשים השקעה אסטרטגית. ההשקעה החברתית, לעומת זאת, הופכת את היזמות הטכנולוגית נגישה לכולם.
בישראל, שבה תחום ההשקעה החברתית נמצא בתחילת דרכו, חברת פיפלביז קיבלה את האישור הראשון לניהול פלטפורמת השקעה חברתית ("רכז הצעה", בלשון החוק). בשנה מאז שהחברה החלה להציע לציבור מיזמים להשקעה, מעל 40 מיליון שקל כבר הושקעו דרך הפלטפורמה.