השקעה חברתית: בת 10 וכבר עושה מהפך בשוק גיוסי ההון פרק -2

אחרי כעשור של פעילות שהתאפיינה באתגרים של שוק בתולי לגמרי לצד הצלחות ופריצות דרך, ההשקעה החברתית בעולם מסתמנת כענף השקעה יציב, מתבגר ומבטיח.
מה שהתחיל על רקע המשבר הפיננסי הגדול של העשר הקודם כבלון ניסוי או שיגעון פרטי של כמה יזמים הפך לענף עולמי של מיליארדי דולרים בשנה.
מה מניע את ההצלחה?
ישנן סיבות שונות לצמיחה המרשימה של ההשקעה החברתית, אך את התרומה הגדולה להתפתחות ההשקעה החברתית ניתן לזקוף לזכות ההמצאה שהפכה לחלק טבעי מחיינו: האינטרנט. חדירת המרשתת לכל פינה בעולם הניעה מהפיכות של ממש בדרך שבה אנחנו מתקשרים, צורכים, מטיילים וגם – משקיעים. בסך הכל, אם אפשר להכיר אנשים חדשים, להזמין נופש, לעשות קניות ולמצוא מגורים או עבודה אונליין, למה שהרשת לא תביא אלינו הזדמנויות השקעה?

התפשטות עולמית – ותחילת רגולציה

ההשקעה החברתית, שמתחילה בארה"ב, מתפשטת במהירות למדינות נוספות: פלטפורמות שונות לגיוס השקעות על ידי הציבור הרחב מוקמות בשוויץ, אוסטרליה, קנדה, סין, סלובקיה ומדינות רבות אחרות בעולם.
רוח גבית מעניקים למיזמי ההשקעה החברתית אחותה הגדולה, המוכרת גם בשמה "מימון המונים". בשנים הראשונות של העשור הנוכחי, פרסומן הגובר של פלטפורמות מימון המונים כגוןKickStarter , GoFundMe  ואחרות מסייע להופעתן של נישות מובחנות במימון ההמונים, כמו ההשקעה החברתית.
בשונה ממימון המונים, המשמש ברוב המקרים למימון פרוייקט נקודתי, ההשקעה החברתית מציעה למשקיעים עסקה שונה בתכלית: קניית מניות בסטרטאפ מבטיח תמורת השקעה כספית.
עם הצלחה, כידוע, לא מתווכחים, וההתפשטות של ההשקעה החברתית ככלי לגיוס הון מביאה להעברת שורת חוקים ותקנות בכל העולם שנועדו להסדיר את פעולת הפלטפורמות הללו מבחינה חוקית. חוקים כאלה עוברים בסין, באוסטרליה, בארה"ב ובמדינות נוספות – וגם אצלנו, בישראל.
הישראלים, כידוע, אוהבים לעשות דברים אחרת, ובישראל ההשקעה החברתית מתרכזת בעיקר בתחום אחד: תעשיית ההייטק המקומית.

סוגרים את הפער משאר העולם במהירות  

גם בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, מימון ההמונים והתפשטות הרשתות החברתיות סללו את הדרך להשקעה חברתית. אתרים כמו הדסטארט ומימונה, שהחלו לפעול במחצית הראשונה של העשור, צברו פופולריות ומוכרות ציבורית רבה.
באיחור קטן יחסית לעולם, השמועה על צמיחתו של מכשיר ההשקעות החדש מגיעה לישראל ודוחפת את הכנסת, בדצמבר 2017, להסדיר את מעמדה של ההשקעה החברתית בשוק הישראלי. המכשיר החוקי שהוגדר לצורך כך נקרא "רכז השקעה", אשר מוסמך לפעול בפיקוחה של רשות לניירות ערך.
החברה הראשונה שמקבלת אישור לפעול כרכז השקעה בתחום ההשקעה החברתית בישראל היא פיפלביז, שמתחילה בפעולתה במהלך 2018.
המכשיר החדש בשכונה מתקבל באהדה על ידי ציבור המשקיעים הישראלי: נכון להיום, כשנה לאחר תחילת פעולת פיפלביז, פלטפורמת השקעת ההמונים הראשונה בישראל, הושקעו דרך הפלטפורמה מעל 40 מיליון שקלים בעשרות מיזמים טכנולוגיים מקומיים מבטיחים.
אם לשפוט לפי צמיחת ההשקעה החברתית בעולם והערכות המומחים, זוהי רק ההתחלה.