כל שנה היא שנת שיא: הזינוק העולמי של ההשקעה החברתית פרק 3

ההשקעה החברתית (“Crowd Investing” או “Equity Crowdfunding” באנגלית) צוברת תאוצה בעולם ומעוררת עניין גם אצלנו, עם השקעות של עשרות מיליוני שקלים בשנה הראשונה לפעילותה של חלוצת התחום בישראל, פיפלביז.
השיטה המיוחדת של ההשקעה החברתית, שבה משקיעים קונים מניות בחברות הזנק בשלב שבו הן מגייסות הון ישירות מהחברות עצמן, מביאה לשינוי של ממש בתרבות ההשקעה בעולם, בייחוד כשמדובר במיזמים טכנולוגיים צעירים.
לאור ההצלחה של פיפלביז בישראל, עם שורת גיוסים מוצלחים מביומד ועד אפליקציות פיננסיות שונות, הנה הצצה למה שמתרחש בכמה מהמדינות המובילות בעולם בתחום ההשקעה החברתית.

תמונת ההשקעה החברתית: המובילות העולמיות

בריטניה היא ממובילות טרנד השקעה החברתית, עם 718 מיליון דולר שהושקעו ב 2018 באי הבריטי דרך מספר  פלטפורמות גדולות ומבוססות. כמה גדולות? בבריטניה פועלות מספר פלטפורמות להשקעה חברתית, שמגייסות הון בעשרות עד מאות מיליוני פאונד בשנה.
בין השמות הבולטים בתחום ישנה Seedrs, הראשונה שקיבלה אישור חוקי לנהל השקעה חברתית בבריטניה. החברה גייסה 195 מיליון פאונד (כ 245 מיליון $) בשנת 2018, ב 186 קמפיינים. את ערך הגיוס הגבוה ביותר, 11.2 מיליון פאונד, רשמה חברת TransferGo, שעוסקת בהעברות כספים בינלאומיות.
CroedCube, ענקית בריטית אחרת בתחום ההשקעה החברתית, גייסה 224 מיליון פאונד בשנה שעברה, ב 195 קמפיינים.
לצד בריטניה, שתי המובילות בתחום ההשקעה החברתית בעולם הן ארה"ב וסין: בארצות הברית גוייסו בשנה החולפת כ 816 מיליון דולר בהשקעה חברתית. בסין, המובילה העולמית, גוייסו קצת יותר ממיליארד דולר באמצעות פלטפורמות השקעה חברתית באותה תקופה.
נתוני ההשקעה החברתית בעולם מגלים צמיחה מהירה ונוכחות משמעותית של הרעיון לאורך ורוחב המפה: בהולנד ההשקעה החברתית גייסה עד כה ב 2019 מעל 360 מיליון דולר; בשווייץ 77 מיליון דולר, וברוסיה, שבה ההשקעה החברתית עושה את צעדיה הראשונים, גוייסו השנה 50 מיליון דולר עד כה.
בשוק עולמי שהחל לפעול לפני פחות מעשור וצפוי לגדול למעל עשרה מיליארד דולר בשנה תוך שנים מעטות, 2019 מסתמנת גם היא כשנת שיא.
המהפיכה של ההשקעה החברתית לא מתבטאת רק בסך ההשקעות השנתי: פלטפורמות ההשקעה החברתית הולכות ומשתכללות, צוברות מוניטין ומטפחות קהילות משקיעים גדולות ונאמנות, לעיתים בנות עשרות אלפי חברים. וזו מהפיכה של ממש.

הממסד הבנקאי מגלה עניין

ההתפתחות המטאורית של ההשקעה החברתית, וההכרה הגוברת בכך שמדובר בענף שוק "רציני" גורמת גם למוסדות ההשקעה והבנקאות הגדולים והמסורתיים להתעניין בפיתרון גיוס ההון של עידן הרשת. דוגמא בולטת היא BNP Pariba, הבנק השמיני בגודלו בעולם, שהשיק כבר ב 2016 שיתוף פעולה אסטרטגי לפיתוח פתרונות בלוקצ'יין עם SmartAngels, פלטפורמה צרפתית להשקעה חברתית.
גם בישראל כבר החלו שיתופי פעולה בין פלטפורמות השקעה חברתית לבין גופי האשראי החזקים במשק: לאומי קארד, למשל, חברה לפיפלביז, הראשונה שקיבלה מעמד "רכז ההשקעה" חוקי בישראל, כדי ליצור תוכנית להאצת חברות הזנק מקומיות, בשותפות אסטרטגים עם משרדי ייעוץ עסקי ועריכת דין מובילים.
שיתופי פעולה כאלה, בין מוסדות הבנקאות וההשקעה המסורתיים לבין המהפכנות של ההשקעה החברתית מביאים תועלת ברורה וכפולה לשני הצדדים: הבנקים וקרנות ההשקעה מקבלים גישה לחדשנות טכנולוגית ופילוסופיית גיוס הון חדשנית, והפלטפורמות להשקעה חברתית נהנות מהמוניטין והכוח הכלכלי העצום של המוסדות הותיקים והמבוססים. עחסקה מצויינת לכולם.  

הורדת חסמים בכל המובנים: ההשקעה החברתית בישראל

ההייטק הישראלי הוא מקור לא אכזב לחידושים, אקזיטים והשפעה תרבותית שחורגת הרבה מעבר לגבולות מרכזי הפיתוח המקומיים. גם ההשקעה בהייטק מבוססת כאן היטב, עם אנג'לים פעילים רבים וחברות ישראליות לא מעטות שנסחרות בבורסות בארץ, בארה"ב ובאירופה.
לעומת האסטרטגיות הותיקות בשוק לגיוס הון, ההשקעה החברתית מציעה חידוש מרענן: היא לא פונה למועדון מצומצם של יודעי דבר, אלא מציעה הזדמנויות לכל מי שמעוניינים ליהנות מהשקעה חכמה ומניבה ויש להם חיבור לרשת. והרף התחתון להשקעה? לעיתים ממאות שקלים בלבד. 
בפלטפורמות כמו פיפלביז, למשל, משקיעים מנוסים ומבוססים ומי שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם ההשקעות מקבלים גשה למניות של סטרטאפים ישראליים באופן שוויוני לגמרי. יש מי שרואים בגישה הזו בשורה אמיתית.