אשדר שיוצגה על ידי משרד עורכי הדין ש.הורוביץ ניצחה - ועדת הערר קבעה: יזמים לא רכשו "זכות במקרקעין" אלא שימשו כ"קבלנים מבצעים" של המדינה; מה צפוי בהמשך?
מעמד הביניים כבר מוותר בייאוש על חלום הדירה, אבל באותו זמן המגזר החרדי מייצר ערים שלמות במחירי עלות; איך הם עושים את זה? מעמותות הבנייה שמדלגות על הרווח הקבלני, דרך מודל ה"דיור הפנימי" שמממן את המשכנתה ועד להלוואות הענק ללא ריבית של הגמ"חים - כך נראה
הפיצוח החרדי למשבר הדיור הישראלי
בית המשפט דחה עתירה נגד רשות מקרקעי ישראל בעניין מכרז שנכשל, שהוגשה על ידי הזוכה. העותרת טענה להטעיה ודרשה השבה של מלוא הערבות, מכיוון שעל המגרש היו זכויות בנייה מצומצמות ביותר. השופט: "רמ"י פרסמה את כל הנתונים, העותרת טעתה בכדאיות העסקה"
המוכר לא הספיק לרשום את הזכויות במועד, אבל בית המשפט קבע כי הקונים קיזזו כדין את יתרת התמורה מהפיצוי המוסכם. "טענת הנתבעים כי התובע ועורכת דינו התרשלו ולא דרשו מעורכת הדין לפרוע את השיק עומדת מול טענת התביעה ביושר", כתב השופט
זוכי מכרזים על קרקעות יקבלו בחזרה 8.5% מתשלומי פיתוח ששילמו בעקבות אי-הנפקת חשבוניות מס. המדינה נמנעה מלהוציא חשבונית כדין, ובכך מנעה ניכוי מס תשומות. התובעות טענו כי רמ"י נדרשה להוציא חשבונית מס ולא קבלה בגין תשלומים עבור מבני ציבור ושדרוג תשתיות
שני אחים הגישו עתירה כנגד תוכנית שכונת הפרפרים יותר משנה לאחר שנודע להם על הפגיעה בזכויותיהם בקרקע שבשטח התוכנית, אך בית המשפט קבע כי הם פעלו מאוחר מדי. בתקנות בתי המשפט לענייני מינהליים נכתב בפירוש שעתירה צריכה להיות מוגשת "בלא שיהוי" ולא יאוחר מ-45
יום לאחר פרסום התוכנית
הטעות הגדולה של רוכשי הדירות מעבר לים היא הנחת היסוד שהחוק המקומי יגן עליהם במקרה של כשל: בשווקים כמו יוון ופולין, החוזה הוא חזות הכל והמדינה אינה פורסת רשת ביטחון - עו"ד אילן ליבוביץ מסביר למה אסור להסתמך על מערכות אכיפה זרות ללא הכנה מוקדמת ומהן הפעולות
שצריכים לעשות כדי שהחלום על השקעת נדל"ן בחו"ל לא יתנפץ במקרה של חדלות פירעון
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי ההחלטה נגד הריסת בניין בשכונת שמבור בעיר התקבלה ללא תשתית עובדתית מספקת ומבלי להתייחס לשינויי המרקם סביב. ההחלטה התקבלה גם בניגוד לחוות הדעת של הדרג המקצועי בעירייה
פסק דין של השופטת יהלום מחייב את גבאי יזמות לשלם לזוג רוכשי הדירה על ליקויים שנמצאו שש שנים לאחר המכירה. הנתבעת הסכימה לשלם רק כ-21 אלף שקל, בטענה שחלק מהליקויים נבעו מבעיות באינסטלציה שאינן באחריותה, ושהתובעים איחרו בהגשת התביעה, אך טענותיה נדחו. מנגד,
בית המשפט חייב את הרוכשים לשלם 9,330 שקל עבור יתרת דמי שכירות שלא שולמו
טיוטת התקנות של משרד המשפטים קובעת מתי נכנס לתוקף חוזה מצוי, איך מטופלת אופציה להארכת שכירות כשאין פירוט בחוזה, מי אחראי על תיקון ליקויים בדירה, מה נחשב בלאי סביר, ואילו מקרים מוגדרים כשימוש בלתי סביר במושכר