ממה מפחד פרופ' פלוס? הלמ"ס מסרבת לספק נתונים על טעויות העבר שפגעו ברוכשי הדירות

טעויות קורות. אין גוף שלא טועה, אין אדם שלא טועה. אבל כשטעויות הופכות לסדרתיות, מישהו צריך לשלם את המחיר וחשוב יותר - מישהו צריך לקחת אחריות. בלמ"ס אף אחד לא לוקח אחריות, הם גם לא מודים שאלו טעויות, הם הגוף הכי אקדמי, רציני, מקצועי שאמור להיות, אבל הם התרשלו ופישלו במשך תקופה ממושכת מאוד בביצוע עבודתם וזה עולה לצרכנים ביוקר, בעיקר לרוכשי הדירות. מרוב עצים לא רואים את היער - מרוב טעויות, קשה לראות מהן הטעויות החשובות והקשות ביותר, אבל אחרי בדיקה שערכנו הבנו שמה שהוצף לציבור זה רק קצה הקרחון. 

הלמ"ס טעו בחישוב מדד תשומות הבנייה מתחילת המלחמה ועד ינואר. כלכלני הלמ"ס חישבו את כל השינוי המצרפי הזה בחודש אחד - חודש ינואר שבו עלה המדד ב-2.6%. זו טעות על גבי טעות, כי בפועל בחודש ינואר היתה עלייה נמוכה יותר כשבכל ה-16 חודשים הקודמים הלמ"ס טעתה בנתונים כלפי מטה. זה היה ברור לגמרי כי שכר העבודה של פועלי הבניין עלה, ושכר העבודה הוא מרכיב גדול בתשומות הבנייה, אבל מה שברור לכל אחד, לא ברור לפרופ' ירון פלוס, ראש הלמ"ס ולצוות שלו. 

בעצם, זה כן ברור. בלמ"ס יודעים שהם טעו, אבל הלמ"ס על יהירותה לא מוכנה להודות בטעות. היא הודתה בטעות רק בזכות דניה סיבוס שלקחה אותה לבית המשפט ועתרה נגד חישוב מדד תשומות הבנייה השגוי. בית המשפט מפחיד את הלמ"ס, השאר לא מעניין אותו. ואז שלחנו אתכם לתבוע את הלמ"ס על הטעויות שפגעו בכם: לחקור את הלמ"ס - על הנתונים השגויים שפוגעים בציבור והאם זה יימשך?  והבנו שיש כבר צעדים בכיוון. 

• תחקיר: ככה הקבלנים עבדו עלינו - הסוד של מחירי הדירות נחשף
• לחקור את הלמ"ס - על הנתונים השגויים שפוגעים בציבור והאם זה יימשך?

הטעות הגדולה - מדד תשומות הבנייה לטובת הקבלנים לרעת הצרכנים במשך שנים

הצגנו את הטעות בתשומות הבנייה מאז המלחמה וטעויות ענקיות נוספות כמו הטעות בחישוב מחירי הדירות שבאופן רשלני ואווילי לא לוקח בחשבון את המבצעים המימונים של הקבלנים וגורם לעלייה אמיתית במחירי הדירות (הרחבה: זה האיש שבגללו מחירי הדירות עלו - והוא גם האיש שיכול לתקן את הנזק ). אבל גם אנחנו שפשפנו את העיניים כשראינו את הטעות האחרונה. בנספח שצורף להודעה המלאה של הלמ"ס על מדד תשומות הבנייה, מתברר, בין השורות שהטעות במדד תשומות הבנייה היא כבר משנת 2011 - חשפנו את הסיפור כאן: ככה הקבלנים עבדו עלינו - הסוד של מחירי הדירות נחשף, ובקצרה רק נגיד שמדד תשומות הבנייה לא שיקף נכונה את המצב בגלל שהוא לא לקח בחשבון את השיעור הנכון של עובדים פלסטיניאים זולים יותר מעובדים ישראלים (המד דהתייחס ל-5% עובדים פלסטינאים זולים שבטח הם היו הרוב עד ל-7 באוקטובר). בשטח, המדד עלה בפחות ממה שדיווחה הלמ"ס. רוכשי דירות שילמו לקבלנים לפי מדד תשומות גבוהה יותר ממה שהיה בפועל. אם תרצו - הלמ"ס העבירה כסף מהציבור לקבלנים וניפחה את מחירי הדירות.

ניסינו להבין באיזה שיעור של עלייה מדובר. אי אפשר להבין זאת מהנתונים הקיימים כי צריך את ההרכב האמיתי של פועלי הבניין בכל אחת מהשנים הקודמות (הלמ"ס לקחה פועלים פלסטינאים בשיעור של 5% בלבד ולא התייחסה לשב"חים). ביקשנו את הנתונים והמידע שבידי הלמ"ס כדי להבין את גודל הפגיעה.

הנה תגובת הלמ"ס: "כל המידע על השינויים בעדכון סל מדד תשומות הבניה נכתב בהודעה לתקשורת ובנספח להודעה. בנוסף, השינויים הוצגו באופן מפורט על ידי יו"ר הוועדה המייעצת ללמ"ס בנושא זה ועל ידי אנשי הלמ"ס בכנס סיכום השנה הכלכלית 2024 שהתקיים בשבוע שעבר. החומרים זמינים לצפיה ולקריאה באינטרנט. הלמ"ס תמשיך להפיק תוצרים סטטיסטיים איכותיים, מקצועיים ומהימנים, ותשמח לסייע בהבנתם למי שמעוניין בכך ולא במי ששם לעצמו מטרה לפרסם באופן קבוע כתבות שנועדו להשמיץ את עבודתה ואת העומד בראשה".

חזרנו ללמ"ס - אמרנו שזה לא נכון, אין את כל המידע בהודעה ובנספח. ביקשנו את המידע כי הוא חשוב לציבור, לא קיבלנו התייחסות ואז ניסינו להשיג מידע בדרכים נוספות. פנינו להתאחדות הקבלנים - "...נשמח לתגובה רשמית שלכם על העיוות של מדד תשומות הבנייה על פני שנים (התפלגות עובדים לפיה רק 5% מהעובדים הם פלסטינאים כשבפועל מדובר על עשרות אחוזים) וכמה זה תרם לעליית המדד ולקבלנים?"

• כמה עולה דירה בעיר הצפונית והאם היא יכולה להיות השקעה טובה?
• סיפורו של בניין ברחוב בן צבי בקריית מוצקין; ובכמה עלו המחירים בעיר בשנים האחרונות?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הקבלנים טוענים שהם אלו שנפגעו, למרות שבדוחות רואים מצב הפוך לחלוטין שבו הרווחיות שלהם רק עולה (גם בשל עליית מחייר הקרקע וגם בשל עלייה במחירי הדירות). "לאורך השנים האחרונות הלכו ו'התנתקו' מדדי תשומות הבנייה והסלילה מהמציאות בשטח והפסיקו לשקף את העלויות האמיתיות של הבנייה והקמת התשתיות", מגיבים בהתאחדות הקבלנים, "אנחנו שבנו והתרענו על כך כמה פעמים. מאז ה-7 באוקטובר 2023 המצב נעשה הרבה יותר קיצוני לאור הפסקת עבודתם של עובדי הבנייה והתשתיות הפלשתינים בישראל על פי החלטת הממשלה. החלטה שהביאה לזינוק של עלות העבודה בענף שבתקופת המלחמה הראשונה אף הוכפלה במקומות רבים. התוצאה היתה מדד שנתוניו אינם קרובים אפילו לשקף את עלויות הבנייה. צריך להבין שהמדדים הללו קובעים גורלות של קבלני ביצוע. באם המדדים הללו מציגים עלויות בנייה נמוכות דרמטית מהנעשה בשטח, הם עלולים למוטט חברות ביצוע בענף הבנייה והתשתיות שנדרשות להתאים את מחיר העבודה שלהן למדדים. לאחר שהלמ"ס החליטה לבחון את הטענות שעלו מהשטח, גם שם הגיעו למסקנה שיש לתקן את המדד ואנו מתרשמים שהדברים אכן חלחלו ועבודת הוועדה המיוחדת שקמה בלמ"ס לשם כך, מיישמת את ההחלטה הזו. התיקונים האחרונים במדדים מגלמים להערכתנו את עיקר זינוק עלויות הבנייה של החודשים האחרונים. אך אנו מצפים כי העבודה המקצועית של הלמ"ס תמשיך לעקוב אחרי שינויים בעלויות הבנייה באופן קבוע גם בהמשך".

רגע, זה לא נכון, חזרנו להתאחדות הקבלנים - "המדד עלה במשך הרבה שנים יותר ממה שהיה צריך להיות, למה אתם מתעלמים מזה?"

"מי אמר? אתה? מציע שתבדקו עם קבלנים". 

כן, יסלחו לי הקבלנים, אבל זה כמו לשאול גנב אם הוא גנב, אבל בשיחות שלא לציטוט הצלחנו להגיע למסקנה - בשלוש-ארבע השנים האחרונות המדד פוגע בקבלנים, הוא לא מבטא את העלייה בעלויות הבנייה. אבל במשך 10 השנים שלפני כן הוא היה גבוה ממה שהיה בפועל. הוא התבסס על שכר פועלים גבוה ממה שהיה בשטח כשבהדרגה עלו העובדים הפלסטינאים, הוא לא ביטא את הוזלת השכר שלהם ביחס לאחרים. יש קבלנים שנהנו מזה מאוד כי העסיקו עובדים פלסטינאים רבים וגם שב"חים ויש גופים שנהנו בשוליים כי העסיקו בעיקר ישראלים, אבל היקף הפלסטינאים עד 7 באוקטובר עלה על 50% מפועלי הבניין וזה מבטא הוזלה דרמטית בעלויות השכר שהם מרכיב גדול בעלויות הבנייה.

ניסינו להבין את היקף הפגיעה תחת הנחות שמרניות. הגענו למסקנה שאלו אחוזים רבים, משהו כמו חצי אחוז בשנה, שמצטברים ל-5% במחירי הדירות. רוכשי הדירות נפגעים פעמיים - גם מההצמדה למדד תשומות הבנייה (נניח שהם משלמים במשך שנתיים אז הפגיעה בהם היא עד 1%) ונפגעים מהעובדה שיש קורולציה בין מחירי הדירות למדד תשומות הבנייה. העלייה במדד הניעה את העלייה במחירי הדירות. 

 בלמ"ס אמרו באותו דיון על מד תשומות הבנייה שהם ממשיכים לבדוק, לנתח, שהם על המדוכה. אבל לאותם רוכשי דירות זה כבר לא יעזור. אלו מהלכים וטעויות שהניעו והזיזו את שוק הדירות למקומות גבוהים והסבו נזק אדיר לציבור. טעויות קורות, אבל כשמדובר בטעויות נגררות צריך ללכת הביתה.