3 גופים ציבוריים עם 3 נתונים שונים - אף אחד לא יודע מה היקף מבצעי המימון של הקבלנים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל ומשרד האוצר – שלושה גופים ממשלתיים שאמורים לספק תמונת מצב ברורה על שוק הדיור, מספקים לנו נתונים שונים לחלוטין. פערים בין הנתונים שלהם מעוררים בלבול, תסכול ואפילו כעס - אתם הגופים שצריכים לדעת את הנתונים, בלי נתונים אמינים אי אפשר לנתח והיום בשנת 2025 אתם מקבלים את הנתונים באיחור של חודשים וגם אז לא יודעים אם הם נתוני אמת? זה אפילו מצחיק, בעיקר מביך. בזמן שהלמ"ס טוענת שרק 14% מהדירות החדשות שנרכשו כוללות מבצעי מימון מהקבלנים, בבנק ישראל ובאוצר מדברים על שיעורים גבוהים יותר - באוצר על 40%-50% בבנק ישראל על כרבע מהדירות. 

הצגנו הבוקר את הבעיה הזו - "נתון הלמ"ס על עליית מחירי הדירות אינו תואם את הנתונים האחרים" ואת הנזק העצום שלה - האבסורד של עליית מחירי הדירות ואנחנו מציפים כאן בשנה האחרונה את הבעיות והטעויות בנתוני הלמ"ס עם הנזקים שאיכשהו הם של הציבור בעוד הקבלנים צוחקים כל הדרך אל הבנק. אבל יש כאן משהו בסיסי יותר שדורש התערבות מהירה ושיפור איכות הנתונים הגולמיים ושיטת הדיווח לרשויות.  

הפער הבלתי סביר בין הנתונים

נתחיל בכך שעד לאחרונה אף אחד לא ידע להגיד כמה מבצעי מימון קבלנים יש בשוק. החודש היה הראשון שבו התקבלו בלמ"ס נתונים מעובדים שאפשר לנתח אותם. שנה וכמה חודשים אחרי המפץ הגדול ואין נתונים. מעבר לכך, הנתונים האלו מתקבלים בהגדרה באיחור, חובת הדיווח על עסקאות היא לא מידית וכך נוצר בהגדרה פער של עיתוי לצד פער של מידע. הנתונים האלו היו הבסיס של הלמ"ס כשהכלכלן הראשי במשרד האוצר, ובאופן ישיר סגניתו, גלית בן נאים בודקת את הנתונים האלו באופן ידני ומקבלת כאמור תוצאות אחרות לגמרי. נזכיר שיש ללמ"ס אינטרס מאוד גדול להחביא את הפשלה שלו, למזער אותה וזה ניכר גם בהצגה של הנתונים. 

בן נאים טוענת ל-40%-50% עסקאות של מבצעי מימון וטענת שבאזורים מסוימים זה מאוד קריטי למחירים בעוד שבלמ"ס טוענים שזה שולי. בבנק ישראל יודעים להגיד כי היקף הלוואות הבלון והבולט שהם בעיקר בעסקאות מימון כאלו עומד על 23%. אז מי צודק? משאירים לכן לנחש-לשער, אנחנו סבורים שבאופן מוחלט ההשפעה של המבצעים האלו על מחירי הדירות היתה אקוטית ולא כפי שהלמ"ס טוענת.

• מספר המשרות הפנויות לא השתנה בחודשים האחרונים
• "נתון הלמ"ס על עליית מחירי הדירות אינו תואם את הנתונים האחרים"

ייתכן שהבעיה בדטה טמונה בדרך איסוף הנתונים מרשות המסים. בנק ישראל מקבל מידע ישירות מהבנקים, האוצר מבצע סקרים בשטח, ואילו הלמ"ס מסתמכת על דיווחי הקבלנים לרשות המסים – ודיווחים אלו כנראה אינם מלאים, חלקיים ומדווחים באיחור. הקבלנים עוד לא הפנימו את חובת הדיווח החדשה על מבצעי המימון וגם אם הפנימו - מה יעשו להם אם הדיווח יהיה שגוי? זה יכול להסביר את הדיווחים על המספרים הנמוכים.

מי משלם את הטעויות? אתם

חוסר האחידות בנתונים לא רק מבלבל את הציבור, אלא גם מקשה על מקבלי ההחלטות וגורם לכם לקנות דירות במחירים גבוהים מהנדרש. בעיית הנתונים היא קרקע נוחה לקבלנים להמשיך לטשטש את האמת. כל עוד אין בסיס נתונים אחיד ברור וידוע תמיד יהיה אפשר לסתור את המידע האמיתי, תמיד יהיה ניתן לבלבל את הציבור ולהציג לו מצג שווא של טריגרים של עליות מחירים שבפועל הם לא באמת אמיתיים.