הכפלת האוכלוסייה בעוטף עזה תוך שמונה שנים? שדרות במרכז
האם זה אפשרי? ואיפה הקיבוצים בתהליך הזה?
התוכנית השאפתנית של מנהלת תקומה מבקשת להוסיף 60 אלף תושבים לעוטף עזה עד 2033. בשדרות מתוכננת תוספת של אלפי דירות, אבל המחירים כבר מזנקים, התשתיות מוגבלות, והקיבוצים לא בהכרח בעניין.
להכפיל אוכלוסייה בתוך שמונה שנים זה יעד לא פשוט, ובטח לא כשמדובר באזור מוכה לחימה כמו עוטף עזה. אבל זה בדיוק מה שמבקשת מנהלת תקומה לעשות – להגיע ל-120 אלף תושבים עד 2033. כדי להגיע לשם, צריך לא רק לבנות בתים, אלא גם להביא אנשים – והקושי המרכזי הוא לשכנע עשרות אלפי ישראלים שהעתיד שלהם נמצא שם, דווקא אחרי טראומת 7 באוקטובר.
שדרות נבחרה להיות מוקד הגידול. שם מתוכננת השקעה של 200 מיליון שקל בהתחדשות עירונית, שאמורה לייצר תוספת של כ-4,000 דירות. מדובר על מהלך שמחייב טיפול עמוק בתשתיות קיימות – מערכות ניקוז, תחבורה, חינוך ובריאות – שכרגע לא ערוכות להתמודד עם קפיצה כזו באוכלוסייה. אם יתווספו כ-20 אלף תושבים לעיר, המשמעות היא שינוי דרמטי במרקם החיים, ולזה נדרשת תוכנית הרבה יותר מקיפה ממה שהוצג עד כה.
המחירים בשדרות בעלייה
המחירים בשדרות כבר לא נמוכים כפי שהיו בעבר. דירות 4 חדרים שנמכרו בעבר סביב 850 אלף שקל, עולות כיום 1.25-1.3 ואפילו יותר. קפיצה של כ-50% בשלוש שנים בלבד. אחרי 7 באוקטובר, הייתה עצירה זמנית בעסקאות, אבל מאז פברואר השוק שוב התחיל להתחמם, גם מצד משקיעים שמחפשים דירות זולות להשקעה עם תשואה גבוהה יחסית. עבור משפחות צעירות או זוגות מהמרכז, מדובר במחירים עדיין סבירים, הבעיה שבהדרגה זה הופך ליקר לתושבי האזור ואפילו לבאים מהמרכז.
האם בכלל כלכלי לעשות התחדשות עירונית בעיר כמו שדרות? זה תלוי את מי שואלים. מצד אחד, עלות הבנייה יחסית נמוכה, יש היתכנות תכנונית, ורצון מצד המדינה לקדם פרויקטים. מצד שני, היזמים פחות ממהרים לקפוץ פנימה: אין מספיק ביקושים ודאיים, עלויות ביטוח יקרות במיוחד, וההחזר על ההשקעה לוקח שנים.
ומה עם הקיבוצים?
התוכנית לא מפרטת איך הקיבוצים משתלבים במהלך. ברבים מהם אין תכנון קליטה משמעותית, ובטח שלא הכפלת אוכלוסייה. קיבוצים כמו ניר עוז, כפר עזה ובארי עדיין מתמודדים עם שיקום רגשי ותשתיתי, וקשה לראות איך תוך זמן קצר הם קולטים מאות משפחות חדשות. הקיבוצים עצמם לרוב שומרים על מודל חברתי סגור יותר, כך שגם אם יש רצון מהמדינה – בפועל, לא בטוח שיש להם יכולת או רצון להתרחב בקצב כזה.
המשמעות היא שהעומס על הערים בעוטף, ובפרט שדרות ונתיבות, צפוי להיות גבוה במיוחד. אם לא תהיה תוספת משמעותית של תשתיות, מדובר במהלך שיכול דווקא להרחיק אוכלוסיות חדשות במקום למשוך אותן.
- נתוני הלמ"ס לא משקפים את המציאות: "עלול להוביל להתייקרות מלאכותית"
- דירה מקבלן או דירה מיד שנייה? או - למה דירות יד שנייה זולות משמעותית מדירות קבלן?
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
אז מה כן יכול לעבוד?
חלק מהפתרון עשוי להגיע באמצעות פיתוח אזורי תעסוקה משמעותיים, כולל פארק היי-טק חדש ליד נתיבות, והקצאה של קרקעות במחירים נמוכים לאנשי כוחות הביטחון, מורים, עובדי רפואה וצעירים. פרויקטים של חינוך איכותי, מרכזים קהילתיים ומענקים ישירים למתיישבים – כל אלה עשויים לתמרץ משפחות לבחור בעוטף.
אבל כדי שזה יקרה, המדינה צריכה להציג תוכנית מפורטת עם לוחות זמנים, מקורות מימון, ואחריות משרדים ברורה. כרגע, מדובר באוסף של כוונות טובות עם תקציב מרשים – 18 מיליארד שקל – אבל בלי ודאות תכנונית או ביצועית.
שאלות ותשובות בנושא תוכנית תקומה והגידול הצפוי בעוטף עזה
כמה תושבים יש כיום בעוטף עזה?
נכון להיום, בעוטף עזה מתגוררים כ-60 אלף איש. התוכנית שואפת להכפיל את המספר הזה תוך 8 שנים.
האם אפשר להכפיל את האוכלוסייה בפרק זמן כזה?
על הנייר כן, אבל בפועל זה ידרוש תמרוץ אדיר, שיפור ביטחון, תשתיות, חינוך, ותעסוקה – הכל במקביל ובקצב מהיר במיוחד.
האם יזמים מתעניינים בפרויקטים של התחדשות עירונית בשדרות?
רוב היזמים נזהרים. מדובר באזורים עם ביקושים תנודתיים, עלויות ביטוח גבוהות וחשש מהסלמה ביטחונית.
מה מצב התשתיות בשדרות כיום?
חלק מהתשתיות ישנות ואינן מתאימות לגידול משמעותי. נדרשות השקעות גדולות בתחבורה, ניקוז, ביוב, חשמל, בריאות וחינוך.
.
האם יש דוגמאות לערים שצמחו כך בעבר בישראל?
היו תקופות של גידול מהיר בנתיבות, דימונה וקריית גת – אך תמיד מדובר היה בפרק זמן ארוך יותר, ותחת תנאים ביטחוניים ותחבורתיים אחרים.
מה עוד דרוש כדי להצליח?
שקיפות, תכנון ארוך טווח, שיתוף ציבור, וגיוס יזמים ומשרדים ממשלתיים לפעולה עקבית.
