לקחיי הסאב-פריים, שוק ההון הישראלי מסרב להסיק מסקנות

את פצעי משבר הסאב פריים האמריקאי מלקקת כלכלת ארצות הברית עד היום. השיטה אשר אפשרה כמעט לכל אחד ליטול הלוואת משכנתא עצומה מבלי קשר ליכולת הפירעון שלו והמסחר של חברות ובנקים להשקעות בתיקי המשכנתאות הנ"ל מבלי לבדוק את תוכנן הובילה את הכלכלה הגדולה בעולם למשבר אשר אפילו היום קשה עדיין לאמוד את היקפו ואת נזקיו.

הכלכלה האמריקאית התעשתה מהר מאוד וכבר בחודש מאי 2009 שיחררה הוועדה לבחינת הרגולציה של השוק האמריקאי תוכנית לרפורמה רגולטורית בעקבות המשבר הפיננסי הגלובלי אשר הניב שינויים מהותיים בנוהלי קבלת הלוואות משכנתא. הלוואות משכנתא שבעבר היו מאושרות תוך זמן קצר ביותר וכמעט ללא בדיקה עוברות כיום מנגנון בדיקה שיכול להמשך עד שנה וכולל הוצאת סוקרים לבדיקה ואימות הנתונים.

על פי הנוהל הנוכחי, לווה שמתברר בדיעבד שהציג מצג שווא או שיקר עלול למצוא עצמו, על פי נוסח הסכמי ההלוואה החדשים של הבנקים למשכנתאות, נדרש לפירעון מיידי של כל הלוואותיו מכל מין וסוג שהוא ובכל מוסד פיננסי.האמריקאים הבינו היטב כי לא ניתן לקיים כלכלת שוק מודרנית ללא ביטחון וודאות עסקית של השוק ביכולת עמידה של לווה בהתחייבויותיו.

אם בשוק האמריקאי הכשל במשבר הכלכלי האחרון היה משותף הן לנוטל המשכנתא הקטן והן לבנקים להשקעות שסחרו בחבילות של תיקי משכנתאות מבלי לבדוק את תוכנן, הרי שבשוק ההון הישראלי משבר האג"ח הקונצרני אשר מייעד לנו "תספורות" בהיקף של מיליארדי שקלים בשנים 2012-2015 כולו נרקח ובושל על ידי צמרת אנשי ההון הישראלית כאשר את מחיר ההפסד נדרש לשלם האזרח הקטן. זה שכספי הפנסיה שלו הושקעו בין היתר באג"ח הקונצרני וזה שרכש בחשבון הבנק שלו במחשבה שמדובר בהשקעה סולידית.

האם זה צריך להיות המצב? האם החוסך הישראלי הקטן צריך לממן את הפסדיו של בעל השליטה בחברה ציבורית בעוד האחרון לכל היותר משתתף בצערו של המשקיע הקטן אך לא נדרש לממן את התנהלותו העסקית הכושלת מכספו האישי?

זאת ועוד, שאלה נכבדה היא האם את התשלום בגין הפסדי העתק של חברות ישראליות בחו"ל בעקבות המשבר הפיננסי הגלובלי לא החלו למעשה לשלם האזרח הישראלי והמשק הישראלי כבר בשנים 2009-2011 והמחאה של קיץ 2011 הייתה בעצם ביטוי לכך.

גם אם התשובה לשאלה אחרונה זו תהיה שלילית הרי ברור הוא כי את מחיר הפסדי עשרות המיליארדים של "התספורות" בשנים הקרובות ישלם האזרח הישראלי ואולם חמור מכך אין כל ספק שיכולת גיוס הכספים בבורסה על ידי חברות תיפגע כתוצאה מ"התספורות" מה שיפגע בצמיחת המשק הישראלי בשנים הקרובות ויסב עקב כך נזק כפול לציבור הרחב.

לדעתנו הצנועה המחוקק והרגולטור הישראלי צריכים להתעורר כדי להגן הן על האזרח הקטן והן על כלכלת ישראל וכדי להחזיר לשוק ההון הישראלי את רמת הביטחון והוודאות העסקית הדרושה לכלכלה משגשגת.צמיחה אמיתית קיימת היכן שיש וודאות עסקית וכלכלית. הפתרונות לבעיה הם רבים ומגוונים, החל בחקיקה שמגבילה שביצע "תספורת" לגייס כספים בעתיד על ידי חברה בשליטתו ועבור להגבלות על בעל שליטה שביצע תספורת ליטול הלוואות במוסד פיננסי כלשהו.

עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין".

* הפרשנות המצויה בטור הדעה שלעיל אינה בבחינת קריאת העתיד, אלא תחזית המבוססת על פרמטרים כלכליים הקיימים נכון למועד כתיבת הדברים, ועל היקשים לוגים. ככל שהפרמטרים הכלכליים בשוק ישתנו בעתיד ממילא תשתנה התחזית שלעיל. זאת ועוד, התחזית שלעיל אינה בהכרח משקפת את המצב הרצוי לדעתו של הכותב, אלא משקפת את המצב המצוי הנובע מתהליכים כלכליים הקיימים בשוק עפ"י הערכתו של הכותב, אלא אם נאמר אחרת.