יוג'ין קנדל: "הממשלה נחושה לגרום להורדת מחירי הדירות, כולל באמצעות הבאת קבלנים גדולים ומימון מחו"ל"

"כממשלה, אנחנו נחושים להוריד את מחירי הדירות, ואם נצטרך נשתמש בצעדים יותר דרסטיים, כמו הבאת קבלנים גדולים מחו"ל לפרויקטים גדולים בישראל, ועוד פתרונות נוספים, כולל מימון מחו"ל. אנחנו לא יכולים להכתיב לקבלנים את מחירי הדירות, אבל אם אין מספיק תחרות שתוביל להורדת מחירים, הממשלה צריכה ליצור אותה, ואנחנו עובדים על פתרונות בתחום הזה". כך אומר פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, בראיון למגזין "בנקאות" של איגוד הבנקים.

קנדל מוסיף: "אנחנו עדיין בטוחים שמחירי הדירות, בחלקים מסוימים במדינה ובגדלי דירות מסוימות, לא נמצאים ברמת שיווי משקל ובממוצע המחירים צריכים לרדת. אני מדפדף במוספי הנדל"ן בעיתונים, עמוד אחרי עמוד, ורואה קבלנים שמציעים לרוכשי הדירות לשלם 10% ממחיר הדירה ואת כל השאר בעוד שנתיים או שנתיים וחצי, בכניסה לדירה. עלות המימון של הקבלן היא 6%-7% לשנה, והם הרי מתלוננים שיש להם בעיות מימון. אז המשמעות של דחיית התשלום היא שהקבלן נותן לקונה הנחה בפועל של 12%-13%, אבל לא מוכן לתת לו הנחה של 10% על תשלום במזומן, למרות שהוא מרוויח מכך".

"הקבלנים נותנים הנחה בצורה אחרת"
לדבריו, אחד ההסברים להתנהגות הקבלנים הוא שהם אינם רוצים להוזיל את הפרויקטים, אבל מעשית מהלך כזה מגלם הוזלה של הדירות. "המגמה הזו יוצרת בעיה כפולה: מצד אחד, קבלנים נתקלים בבעיית אשראי, שמקשה על התחלות בנייה חדשות, ומצד אחר הציבור מסתכל על הנתונים הסטטיסטיים שמתפרסמים ורואה שמחירי הדירות לא ירדו או שירדו במעט."

"קבלנים צריכים להוריד את המחירים, למכור את הפרויקטים בתוך זמן קצר, ואז גם לא תהיה בעיית אשראי. כיום, גם בנקים שאינם נמצאים במגבלה ענפית בתחום הנדל"ן מעדיפים לשבת על הגדר ואינם ממהרים לתת אשראי לקבלנים, כי הם רואים שהמכירות חלשות. הקבלנים כבר נותנים את ההנחות לקונים בצורה אחרת, אבל לא מוכנים להודות שהם מורידים מחירים. אני, ככלכלן, יכול לנבא התפתחויות בשיווי משקל כלכלי, אבל במקרה זה מדובר בבעיה פסיכולוגית, לא כלכלית", אומר קנדל.

"הציבור לא מבין שעל יעוץ פנסיוני צריך לשלם"
בנושא הייעוץ הפנסיוני אומר ראש המועצה הלאומית לכלכלה, כי "רוב הציבור לא מבין שעל ייעוץ פנסיוני צריך לשלם. אלה ההחלטות הכי חשובות שאנשים מקבלים בחיים. כשאתה קונה דירה במיליון שקלים ועלול במקרה הרע להפסיד 50 אלף או 100 אלף שקל, אתה נעזר ביועצים, שמאים, מהנדסים, עושה שופינג בין בנקים למשכנתאות ומשקיע הרבה כסף וזמן בהחלטה. לעומת זאת, כאשר אתה מקבל החלטת בנושא הפנסיה, והפרישה שלך היא בעוד 30 שנה, אתה לא חושב בכלל להוציא כמה מאות שקלים על יעוץ פנסיוני, למרות שהדבר עלול לעלות לך במאות אלפי שקלים."

"חייבים לחנך את הילדים שלנו שהם צריכים להתייעץ, וחשוב שהייעוץ לא יהיה רק עם מישהו שמנסה למכור להם מוצר. הם צריכים להבין שמי שמוכר להם מוצר פנסיוני, ואין שום בעיה שימכרו מוצרים כאלה, עובד עבור עצמו ועבור היצרן של המוצר. כמו שאף אחד לא מצפה שאיש מכירות באולם תצוגה של יבואן רכב מסוים ייתן להם סקירה השוואתית על שוק הרכב, אלא ברור שהוא רוצה למכור את המכוניות שמוצגות אצלו. צריך ליצור תעשיה שמבוססת על תשלום עבור ייעוץ פנסיוני, ומערכת הבנקאות צריכה להיות חלק ניכר ממנה. זה יאפשר לבנקים לבנות מודל עסקי הרבה יותר טוב מאשר המודל שבו הבנקים מקבלים תגמול מהיצרנים", אומר קנדל.