בכירים בקריית מלאכי אישרו בניין שלם שלא כחוק - הוגש כתב אישום

קריית מלאכי שוב לכותרות - פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום נגד שני בכירים בעירייה - יצחק גואי נבט, מהנדס העיר, ויורי רחמן, מהנדס רישוי בוועדה המקומית לתכנון ובנייה קריית מלאכי בגין מתן היתרי בניה לחברת שלא כדין ובכך שאישרו מתן היתרים לחברה שלא כדין.

כתב אישום הוגש גם כנגד חברת הבניה ש.י שפץ וקנין, בעליה ומנהליה שמעון וקנין ויוסי וקנין, אדריכל מיכאל בורדמן והמהנדס רפי אחוון בגין עבירות של ביצוע עבודות ושימושים במקרקעין הטעונים היתר, ללא היתר כדין ובסטייה מתכנית, אי קיום צו הפסקה מינהלי, מסירת מידע כוזב ועוד.

בוטל חניון תת קרקעי
על-פי כתב האישום, מאז שנת 2000, בונה החברה את "פרויקט לב הפארק", על בסיס היתרים לא חוקיים שניתנו על ידי הועדה המקומית. במסגרת הפרויקט, בנתה החברה 3 בניינים בני 10 קומות, חניון עילי, חניות וגדרות, זאת למרות שתוכנית הייעוד מאפשרת בנייה של שני בניינים בגובה של 14 קומות מעל קומת כניסה ושתי קומות חנייה תת-קרקעית.

למרות זאת, ניתנו היתרים בחריגות מהותיות מהתכנית החלה, ובין היתר, התירו בניית שלושה בניינים, חניון עילי לא מקורה, וחריגות מהותיות נוספות, וכן היתר לבניית חדר שנאים בשטח הפארק (למרות שלפי התוכנית המקורית, שטחו הינו שטח ציבורי פתוח).

תחילה ביקשו בעלי החברה מהוועדה המחוזית לאשר תכנית שתאפשר בנייתם של שלושה מבני מגורים בני תשע קומות, בשונה מתוכנית הייעוד המקורית. לאחר דחיית הוועדה המחוזית, ולאחר שהיתרים קודמים שניתנו לה פקעו הגישה החברה את הבקשות להיתרים לוועדה המקומית בקרית מלאכי. הוועדה המקומית אישרה את מתן ההיתרים בניגוד לדין.

29 דירות ללא היתר בנייה
מעבר לכך, החברה ביצעה עבירות בניה משמעותיות נוספות בפרויקט: בין היתר, בנתה שתיים וחצי קומות נוספות, בנתה 29 דירות נוספות, (חלקן בקומות הלא חוקיות, וחלקן במקום מחסנים שסומנו בהיתר ואף תוך פיצול דירות מגורים שהותרו), הרחיבה את שטח הבניין בכ- 2,000 מ"ר מעבר למה שהותר לה, בנתה מעלית נוספת, וכן בנתה חומה תוך פלישה לשטח הפארק.

בשנת 2010 ניתן צו הפסקה מנהלי לפרויקט ובשנת 2011 הוצא צו הפסקה שיפוטי לבקשת הועדה המקומית. למרות צווים אלו, המשיכה החברה בבנייה תוך אי קיום הצווים.

נציין, כי ראש העירייה דאז, מוטי מלכה, הורשע בחודש יוני 2013 במסגרת הסדר טיעון בינו לבין פרקליטות מחוז הדרום, בין היתר, בעבירה לפי חוק התכנון והבניה. הרשעתו באה בשל כך שנכח בדיוני הוועדה, הצביע בהחלטות הקשורות לפרויקט ואף על מספר היתרי בניה בפרויקט, וזאת למרות שהייתה בינו לבין בעלי החברה מערכת יחסים חברית והוא אף קבל מהם זכות שימוש בדירה שבבעלות החברה, לצורך מפגשים אישיים.