דודו זקן מזהיר: "מיתון כמו ב-2002 יביא לכך ש-23 אלף דירות ישועבדו לבנקים"

"מחירי הדירות עלו ב-82% במונחים נומינאליים, היום נדרשות 13 שנות עבודה לרכישת דירה. המשמעות של התופעות האלה היא עלייה מואצת במשכנתאות משקי בית נטלו הלוואות גדולות יותר, אומנם זולות יותר, זאת כדי לממן רכישת דירה יקרה יותר. למעשה גובה המשכנתא הממוצע עלה גם ברמה האבסולוטית אך גם ברמה של משק הבית הממוצע", כך אמר דודו זקן, המפקח על הבנקים בכנס בתל אביב.

לדברי זקן, המצב הזה התאפשר בגלל שניתן היה לקחת משכנתאות בריבית משתנה, בתקופות השיא מדובר היה ב-90% מהביצועים השוטפים - "אפשר היה להקטין את נטל החוב השוטף על ידי הארכת תקופת המשכנתא מ-20 ל-25 שנה ואף ל-30 שנה. ראינו זוגות צעירים שלקחו התחייבות עד ליציאתם לפרישה."

"יש תרחיש קיצון שיכול לקרות" "יש תרחיש קיצון שיכול לקרות וצריך להתייחס אליו ככזה, וזה למעשה אחד הכלים בו אנחנו משתמשים כדי לבחון את הסיכונים בשוק הדיור. זה אותו כלי שרשויות פיקוח בעולם משתמשים בו. בנינו תרחיש קיצון בבנק ישראל המשמעות שלו היא מיתון דיי חמור במשך תקופה של שנתיים, דיי דומה בדוגמתו לתרחישים שנעשו בעולם. לקחנו בנצ'מרק חמור. התרחיש מבוסס על המצב בישראל בשנת 2002 ירידה בתוצר, רמת ריבית גבוהה יותר וירידה במחירי הדירות. הרעיון הוא לבדוק מהו מוקד הסיכון, אם מדובר בבנק בודד ואם מדובר במערכת הבנקאית כולה".

לדבריו, הפרמטרים שנבחנו בתרחיש הקיצון הם: התכווצות של התוצר במהלך של שנתיים, עלייה חדה בריבית, ירידה במחירי הדיור, דיי דומה לירידה שהניחו אנשי קרן המטבע, והגורם המשמעותי ביותר אבטלה בשיעור כפול מזה של היום.

• עתירה נגד המפקח על הבנקים: חשוף את הפרטים המלאים של המשכנתאות בישראל
• חייבים לבנק: 239 אלף תיקים - כמה על פיגורי משכנתא?

"הפחד הכי גדול - גידול באבטלה" "התמונה שעולה מתוצאות התרחיש דיי ברורה תהיה עלייה בהיקף האשראי הבעייתי, במיוחד בענף הנדל"ן, מדובר בשיעורי הפרשה שוטפים של 3%, כיום הם 0.3%-0.4%, שיתר ההון הוא הפסדי האשראי של משקי בית. אלו שרכשו דירות בשנים האחרונות הם בסיכון הגבוה ביותר, הפרמטר שהשפיע הכי הרבה הוא שיעור האבטלה. מיתון ושיעורי אבטלה ששררו ב-2002 יביאו לקשיי פירעון של 23 אלף משקי בית, דירות ששועבדו לבנקים, 23 אלף הסדרי חוב שהתגלגלו לפתחם של הבנקים, אבל גם לחברה כולה. מכאן נובע החשש שלנו".

זקן ממשיך: "כיום סדר גודל של מימושי הדירות במערכת הכלכלית זה כמה מאות בשנה, נעשה בתנאי לוקסוס כי מחירי הדירות גבוהים. יש לזה כמובן גם השפעות על המערכת הבנקאית, אך ההשפעה הגדולה ביותר היא על משקי הבית. לכן יצאנו בשורה של הגבלות בשלוש השנים האחרונות. לא פעם אומרים לי שהצעדים שנקטנו לא הורידו את מחירי הדירות, אני משיב שהם נועדו להקטין את הסיכונים למשקי הבית ולמערכת הבנקאות, ועדיין קצב נטילת המשכנתאות גבוה. בחודש מארס הביצועים הסתכמו ב-4.5 מיליארד שקל. היכולת של משק בית בודד להתמודד עם שינויים מאקרו כלכליים היא קטנה יותר מבנק, אני מציע לכל מי שלוקח משכנתא לבחון את יכולת ההחזר לאורך כל תקופת המשכנתא."

כתבות מעניינות נוספות: ראש עיריית ר"ג רוצה להתחרות בת"א: "נקים שני אזורי בילוי ענקיים ונרשת את העיר במצלמות ו-WiFi" - צפו בראיון בכמה יירד החזר המשכנתא עקב מע"מ 0% ומה הסכנה הגדולה? צפו בסרטון

• שוק הנדל"ן משתנה: בלי סבסוד, בלי מבצעי מימון – ועם פחות הייטקיסטים; מה יקרה למחייר הדירות?
• האוצר ובנק ישראל נגד הלמ"ס - סבורים שהנתונים על מחירי הדירות שגויים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"