הנה דרך שבה הקבלנים עושקים אותנו - וזה יכול להגיע להרבה כסף

חיפשתם דירה הרבה זמן, חתמתם על חוזה רכישה ו והבנק סירב לאשר את המשכנתא? ייתכן והסיבה לכך היא אי רישומו של הנכס בטאבו. בישראל קיימות אלפי דירות שטרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין והדבר הניע את מנהל מקרקעי ישראל כבר לפני מספר שנים להיאבק בחומרה נגד קבלנים המוגדרים כ-"סרבני רישום בטאבו", המפרים בין היתר את חוזה הפיתוח עליו הם חתומים מול מנהל מקרקעי ישראל ו/או משרד הבינוי והשיכון.

בד בבד עם פעולות מנהל מקרקעי ישראל, לא מעט דיירים בבניינים משותפים הגישו תביעה בבית המשפט כנגד הקבלן שבנה את הדירה ו"התמהמה" ברישום הבניין והדירות בטאבו.

ישנם לא מעט קבלנים שפיתחו מנגנון משני להזרמת כספים לחשבון הבנק שלהם על גבם של רוכשים תמימים רבים. בעת קניית הדירה, הקבלן גובה מראש את שכר הטרחה של עורך דינו הנועד לרישום הדירה בטאבו ומתחייב בהסכם ביניהם לרשום אותה בתוך "פרק זמן סביר".

פרק זמן סביר לרישום - כשנתיים מהאיכלוס
בעבר פרק זמן זה היה מפורש על ידי בתי המשפט כתקופה של עד 5 שנים מאיכלוס הבניין. לאחרונה צמצם המחוקק את משך הזמן והבהיר כי "פרק זמן סביר" מוגדר כשנתיים מאיכלוס. בפועל במקרים רבים הקבלן אינו מעביר את שכר הטרחה לעורך הדין וכתוצאה מכך הדירה איננה נרשמת. כאשר אותו קונה ירצה למכור את הדירה בעתיד, יהיה עליו לשלם שוב לעורך דין על מנת "להעביר" את זכויותיו לקונה החדש, ושוב ישולם סכום מיותר עבור פעולה שבכלל לא הייתה אמורה להעסיק את הקונים לולא הדירה הייתה רשומה בטאבו כפי שהיא הייתה אמורה להיות.

בלא מעט הסכמי מכר קיים מנגנון פיצוי במקרה של הפרת ההסכם. כאשר הקבלן חורג מפרק הזמן הראוי לרישום הבניין בטאבו, הרי שמדובר בהפרת ההסכם המזכה בפיצוי המוסכם שנקבע. באחד המקרים שהגיעו לפתחו של בית המשפט, הקבלן התחייב כי ירשום את הדירות בתוך פרק זמן של עד 5 שנים מיום הכניסה לדירה, במקרה זה הרישום התבצע לאחר 7 שנים – בית המשפט פסק שמדובר בהפרת ההסכם המקנה פיצוי מוסכם לכל דייר בסך של 15,000 דולר כפי שנקבע בהסכם.

"למרות ניסיונות המחוקק להילחם בתופעה, ותיקון חוק מכר דירות בשנת 2011 בסוגיה זו, עדיין המצב רחוק מלהיות סביר. אלפי בעלי דירות שאכלסו את דירותיהם לפני שנים רבות טרם נרשמו כבעלי הדירה בטאבו", אומר עו"ד עמנואל יוזוק מומחה למקרקעין מהמשרד יוזוק, מלכין & אשל.

דרשו 13 אלף שקל עבור רישום בטאבו
יוזוק מוסיף "במצב זה, כאשר בעלי הדירות מבקשים לבצע פעולות הכרוכות במסמכי הטאבו, הם צריכים לפנות לחברה המשכנת אשר אמונה מטעם הקבלן על מרשמי הבניין ובעצם מתפקדת כמעין טאבו, מה שהופך את בעלי הדירות לקהל שבוי של החברה המשכנת אשר לא פעם מנצלת את המצב ודורשת שכר גבוה, ובניגוד להוראות הדין, עבור ביצוע פעולות דרושות".

יוזוק מדגים: "אם בעסקת מכר דירה הרשומה בטאבו משלמים הצדדים אגרות שונות בסך של מאות שקלים בלבד, אם מדובר בחברה משכנת, למרות שהחוק מגבילן בעמלות הזהות לטאבו, חלק מהחברות דורשות ואף גובות סכומים גבוהים ביחס לטאבו ואף נתקלתי בחברה שדרשה סך של כ-13,000 שקל. חוק המקרקעין קובע שעסקה מסתיימת ברישום ומשכך העסקה טרם הסתיימה, ולעיתים העניין מונע קבלת משכנתא כאשר מבקשים למכור את הדירה הבנקים מסרבים להעניק משכנתא מאחר וטרם בוצע הרישום כאמור בעיקר בבניינים שחלפו למעלה מ-10 שנים ממועד אכלוסן".

יוזוק מסביר כי אם טרם נחתמה עסקת מכר, מומלץ לציין בהסכם כי במידה והקבלן לא ירשום את הבניין בטאבו בהתאם להוראות החוק, הדבר יהווה הפרה יסודית של ההסכם ויזכה את רוכש הדירה בסכום הפיצוי המוסכם - "במידה והבניין טרם נרשם בטאבו למעלה מ-5 שנים ממועד אכלוסו, יש לבדוק להגשת תביעה כנגד הקבלן לצורך חייבו ברישום הבניין בטאבו ואף בתשלום פיצוי מוסכם או נזק לפי תחשיב שמאי".

Bizportal פנה להתאחדות בוני הארץ, נציגי הקבלנים, אך תשובה טרם נתקבלה.