"מה שקרה בנפאל זה כאין וכאפס מול מה שיקרה בישראל ברעידת אדמה"

"הממשלה ובמיוחד הרשויות המקומיות, מציבות בפנינו כל מוקש אפשרי החל מביורוקרטיה אינסופית וכלה בתקנות ומגבלות שהופכות את מירב הפרוייקטים הפוטנציאלים חסרי כדאיות לחלוטין", כך אמר יוסי חסון, מנכ"ל החברה לחיזוק מבנים בישראל. "הפרוייקטים היחידים שכדאיים כיום ממוקמים רק היכן שערכי הקרקע יקרים במיוחד דוגמת צפון ומרכז תל אביב, רמת גן, גבעתיים, רמת השרון, הרצליה ורעננה".   "זה לא צריך להיות כך ואנחנו בהחלט מעוניינים, לדוגמא, לקדם פרוייקטים גם בדרום תל אביב וגם בפריפריה ובכך למגן עוד רבבות תושבים בפני רעידות אדמה, אולם לצערנו האוזניים ערלות וכולם כנראה מחכים לאסון שיבוא חלילה. אני קורא כאן ועכשיו לתמא 38/4 שתעניק באופן דרמטי עוד זכויות בנייה ליזמים, תאפשר תוספת שלוש ארבע קומות ויותר לבניינים קיימים וכן ניוד זכויות ותוספת זכויות ליזמים שיהיו מוכנים לקדם התחדשות עירונית באיזור השבר הסורי אפריקני שבפריפריה המיועד יותר מכל לפורענות״ .   שמאי המקרקעין ארז כהן אומר: "לאור העובדה שבישראל רוב האוכלוסייה מרוכזת באיזור קטן בשפלת החוף, לצערי מה שקרה בנפאל עשוי להיות כאין וכאפס לעומת מה שיקרה חלילה בישראל בתרחיש בלהות של רעידת אדמה. העובדה שמאות אלפי בניינים בישראל אינם ממוגנים כלל בפני רעידות אדמה מהווה את המחדל הלאומי הגדול ביותר של הדור האחרון".   "ברעידת האדמה האחרונה שפקדה את ארץ ישראל המנדטורית ב-1927 נהרגו מאות בני אדם, גם משום שאז גרו כאן כ-150 אלף נפשות בסך הכל וגם בגלל שלמרבה המזל היא לא פגעה משמעותית באזורי האוכלוסייה הצפופים ביותר. אין ספק שאם חלילה תתרחש רעידת אדמה כאן בשנים הקרובות, וסטטיסטית זה קורה אחת לכמאה שנה, יהיו רבבות נפגעים ונזקים של מיליארדים. לא ברור לי מדוע, ועשור שנים לאחר שממשלת ישראל החליטה על תמ"א 38, תכנית זו נדחקה לקרן זווית וגם הרעיון הבסיסי שלה, מיגון בפני רעידות אדמה, נשכח לחלוטין. אני קורא לממשלת ישראל החדשה לפעול מיידית לקידום מיגון בפני רעידות אדמה, כולל בפריפריה החשופה במיוחד לרעידות אדמה״.