עתירה נגד המפקח על הבנקים: חשוף את הפרטים המלאים של המשכנתאות בישראל

האקדמיה דורשת נתונים מלאים על שוק המשכנתאות בישראל – היום (ג') הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מנהלית נגד המפקח על הבנקים בבנק ישראל, בדרישה לחשיפת כל נתוני המשכנתאות, הניתנות על-ידי הבנקים ונמסרות למפקח על הבנקים במסגרת תפקידו.

לדברי ד"ר דני בן-שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל אביב, אשר הגיש את העתירה,  "שוק המשכנתאות הישראלי מתאפיין במחסור בלתי נסבל בנתונים. מחקר אודות השוק יאפשר ניתוח רציני ומעמיק שיתרום לקידום היעילות וההגינות בהתנהלות השוק. נתונים מקבילים לאלה שביקשנו בעתירה נחשפו כבר לפני ארבעה עשורים בשוק המשכנתאות האמריקאי, וסייעו לחשיפת האפליה שהיתה רווחת במתן משכנתאות על רקע אתני וגיאוגרפי. חשיפת הנתונים אודות המשכנתאות בישראל תאפשר ניתוח ראוי שיסייע למקבלי ההחלטות להוביל את הצעדים הנדרשים למניעת אפשרות לאפלייה במתן הלוואות משכנתא ולהגברת היעילות והתחרותיות בשוק".

הדרישה בעתירה היא להורות למפקח על הבנקים למסור לידי העותר  נתונים הנמצאים ברשותו, הנוגעים להלוואות לדיור (הלוואות משכנתא) המתבצעות בישראל. מדובר בנתונים מפורטים של כל בקשות המשכנתא שהוגשו בישראל משנת 2007 ועד היום. יצוין כי הדרישה למידע מציינת במפורש, כי לא נדרשים פרטים מזהים כלשהם של הלווים ולפיכך אין בחשיפת המידע משום פגיעה בפרטיות הלווים.

המידע המבוקש כולל, בין השאר, פרטים אודות הנכס נשוא ההלוואה (כמו סוג הנכס, ערכו והישוב בו ממוקם הנכס), פרטים אודות הלווה (הכנסה, גיל , מין, מצב תעסוקתי ומשפחתי) ופרטים אודות ההלוואה (שם הבנק המלווה, סכום ההלוואה שנדרש ושאושר, מסלולי ההלוואה לרבות הריבית בכל מסלול, משך פירעון ההלוואה, האם בקשת ההלוואה אושרה/נדחתה ובאם נדחתה – מה היתה סיבת הדחייה).

המפקח על הבנקים  סירב עד כה למסור מידע מפורט על שוק המשכנתאות בישראל בין היתר בשל חשש לכאורה לפגיעה בפרטיותם של הלווים וכן באינטרסים המסחריים של הבנקים.  הממונה על חופש המידע אמר כי  לא ניתן להיענות לבקשה לפירסום הנתונים עקב חשש לפגיעה בפרטיות הלווים, חשש לפגיעה באינטרס מסחרי של הבנקים, פגיעה בחובת הסודיות החלה על המפקח על הבנקים וכן חשש לשיבוש התפקוד של הפיקוח על הבנקים. עוד ציין כי הוא בחן את האפשרות לגלות חלק מהמידע, אלא שלדבריו הדבר אינו אפשרי משום שהוא כרוך בהשקעת משאבים בלתי סבירה והכבדה ניכרת על עבודתו של הפיקוח על הבנקים.

לטענת העותר, תשובותיו של המפקח על הבנקים במכתב זה, אינן עולות בקנה אחד עם הדרישה של חוק חופש המידע, עם ההכרה בדבר חשיבות האינטרס הציבורי בנושא והן עמומות ואינן מספקות הסברים מלאים. העתירה מתייחסת במפורט לכל טענה שהועלתה על ידי המפקח על הבנקים ומציגה את הבעייתיות הכרוכה בה.

בהקשר לפרטים מזהים אודות הלווים וכן אודות הלוואות המשכנתא הניתנות על ידי הבנקים, מציין בן שחר, כי חלק מהנתונים כבר גלויים לציבור, בהיותם חלק ממאגרי רישום המקרקעין (נסח טאבו) החשופים לכל דורש. אולם, נתונים אלה אינם נגישים במרוכז לצורך מחקרי ולפיכך, באופן מעשי, לא מתאפשר ניתוח אקדמי מעמיק של הנתונים. חשוב מכך, העותר אינו מבקש כל פרט שעשוי לזהות באופן אישי את מי מנוטלי המשכנתאות.

כיום מפרסם המפקח על הבנקים דוחות חודשיים, הכוללים נתוני מאקרו כלליים על הלוואות המשכנתא, הניתנות על ידי הבנקים. דוחות אלה חושפים מידע כללי ודל, שאינו מאפשר שקיפות וקבלת תמונה מהימנה על שוק המשכנתאות ואינו מאפשר מחקר אקדמי מעמיק וראוי של שוק המשכנתאות. כך, למשל, המידע זה אינו מאפשר ניתוח ומעקב אחר התנהלות הבנקים בעניין אפליה בין הלווים על בסיס גיאוגרפי (מרכז מול פריפרייה) ולאום (יהודים מול ערבים).

בעתירה מובא מידע בנוגע למדיניות פרסום נתוני משכנתאות בעולם. בארה"ב נחקק בשנת 1975 חוק שייעודו להביא לחשיפת מידע בנוגע לשוק משכנתאות בתחום הדיור . החוק  -  Home Mortgage Disclosure Act, מחייב בנקים ומוסדות פיננסיים לחשוף לציבור הרחב מידע מקיף בנוגע להלוואות משכנתא הניתנות על ידם. החוק האמריקאי משמש דוגמא מובהקת לחשיפת מידע כאמצעי למיגור אפליה כנגד קבוצות מיעוט בשוק המשכנתאות. בן שחר מפרט כי על פי הנתונים הרשמיים באתר המועצה הפדרלית לפיקוח פיננסי (FFIEC), בשנת 2013 התקבל מידע מפורט מכ- 7,000 מוסדות פיננסיים שהתייחס לכ- 17 מיליון הלוואות משכנתא.  

בן שחר טוען כי מחקר מקיף שנעשה בשנת 2010 על ידי מרכז המחקר בנושא הדיור באוניברסיטת הרווארד סוקר את השפעת החוק האמריקני במלאות 35 שנים לחקיקתו. המחקר מגלה כי לחשיפת המידע היו השלכות מרחיקות לכת על שוק המשכנתאות במספר היבטים ועל תרומת חשיפת המידע לצמצום הפערים ומיגור האפליה על בסיס אתני וגיאוגרפי, שאפיינו את שוק המשכנתאות בארה"ב.

באופן דומה, מדגיש בן שחר, בשנת 2013 משרד האוצר הבריטי חייב שבעה מהמוסדות הפיננסיים המובילים במדינה לחשוף מידע מפורט אודות הלוואות המשכנתא הניתנות על ידם. חשיפת המידע נועדה לחשוף חלוקה בלתי שוויונית של שוק המשכנתאות בבריטניה. חשיפת המידע גילתה כי מספר בנקים גדולים נטו להעדיף באופן מובהק מתן הלוואות לאזורים בהם מתגוררות אוכלוסיות בעלות הכנסה גבוהה, ומפלות לרעה אזורים עניים ללא קשר למאפיינים הספציפיים של מבקשי ההלוואה.

בשנת  2010 הורה בית המשפט בפעם הראשונה בישראל על פרסום נתוני עסקאות הנדל"ן הרשומים במאגר נתוני רשות המסים בעקבות עתירתם דאז של ד"ר דני בן בן-שחר וד"ר אפרת טולקובסקי באמצעות עו"ד אורה בלום מהקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל אביב. בית המשפט כזכור קיבל את העתירה ובכך חולל מהפכה באינפורמציה ובמחקר שזרמו לשוק הנדל"ן בחמש השנים האחרונות.

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד הישאם שבאיטה מהקליניקה המשפטית של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.