תקדים: חנויות בתחנה המרכזית לא ישלמו ארנונה - אז מי כן?

עשרות בעלי חנויות, אשר רכשו חנויות בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, אך לא זכו להשתמש בהן, צפויים לבשורה משמחת. בהחלטה תקדימית שהתקבלה לאחרונה, עיריית תל אביב הסכימה להחיל את חיובי הארנונה על הנהלת התחנה המרכזית החדשה ולא על הקונה.   הקונים, המיוצגים על ידי משרד עו"ד טלבי-לייפנברג, רכשו בשנת 1968 חנות באזור הצפוני של פרויקט התחנה המרכזית החדשה. חנויות אלו שנמכרו במחיר לא מבוטל, גילמו הבטחה להכנסה נאה ולשפע לקוחות מדי יום. אך כאשר הושלמה בניית התחנה, הקונים גילו כי תנועת הנוסעים הוסטה למיקום אחר, והאזור הצפוני הפך לשטח שומם שמשוטטים בו חסרי בית וצרכני הסמים המחפשים מקום לישון בו. על מנת להתמודד עם הבעיה, הנהלת התחנה המרכזית סגרה מסדרונות שלמים בקירות גבס ומחסומי ברזל, ואזורים אלו אף נותקו מתשתית החשמל והמים של התחנה.   בשנת 1999 ובעקבות הודעת הנהלת התחנה המרכזית החדשה, החלה עיריית תל אביב לחייב בתשלום ארנונה את בעלי החנויות בתחנה המרכזית. החלטה זו היוותה מכה כלכלית לבעלי החנויות, שרובם הגיעו לגיל הפנסיה וחלקם אף נפטרו. בעקבות עתירות שהוגשו, העירייה הגיעה עם התובעים לפשרה, והעניקה פטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות (נכס שאינו ראוי לשימוש) לכל בעלי החנויות שעתרו בעניין זה, בין השנים 1999 ו-2013.   בינואר 2013 נכנס לתוקף תיקון לחוק ההסדרים, שקבע שניתן לתת רק פטור זמני לפי סעיף 330, ועל כן בתחילת שנת 2014, בעלי החנויות נדרשו שוב בתשלום ארנונה. העררים שהוגשו בשנת 2015  התבססו על טענת "אינני מחזיק". טענה זו אומרת שמי שהעביר את החנויות על שם הלקוחות היא התחנה המרכזית, הלקוח מעולם לא היה בחנות, לא קבל מפתח ולא השתמש בה, בין היתר גם במקרים של סגירת המסדרונות על ידי התחנה.    להחלטת ועדת הערר של עיריית תל אביב חשיבות נוספת, שכן היא עשויה להשליך גם על המשך פעילותה של התחנה המרכזית החדשה, הנמצאת בשנים האחרונות בהקפאת הליכים.