ראש מטה הדיור מבטיח התייצבות בנדל"ן - ונותן זמן יעד

"אנחנו צפויים לשנים לא קלות של גידול אוכלוסייה מכל המינים ומכל הסוגים – חילונים, חרדים, ערבים, הגיל השלישי, לכולם צריך לדאוג לקורת גג. אנחנו עוסקים יום יום במלאי תכנונים, מקווה שנגיע ל-500-600 אלף דירות בשנים הקרובות", כך אמר אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור, בפאנל 'העדר רצף שלטוני והשפעתו על שוק הנדל"ן, שהונחה על ידי דפנה הרלב, מנכ"ל אביב, בוועידת הנדל"ן של מרכז הבנייה באילת. "אנחנו הולכים לשווק קרקעות בהיקף שלא שיווקנו עד כה. זו השנה הראשונה בה אנו צפויים ל-53 אלף התחלות בנייה, נצטרך ב-25 השנה הקרובות להגיע ל-85-90 אלף התחלות בנייה בשנה. יש לנו את כל התכניות בעולם לייצב את המערכת הזאת, המטרה היא לגרום שיהיה שוק שפוי, השאר נשאר לנו ברמה הפוליטית, יש לנו את כל התכניות בעולם שנועדו לייצב את המערכת הזאת ולהוביל לשינוי, המינימום הוא אמצע 2017".

יצחקי התייחס לסוגיית הבירוקרטיה ואמר: "אין בירוקרטיה, יש שיתוק שלטוני, למה אנשים מחכים להחלטות 7 שנים? גם החלטה שלילית היא החלטה, אבל קבלו החלטות, גם אם מדובר בסכנה של תמותה של איש אחד פעם ב-9 שנים יש להחליט, זה בנושא של שדה בריר, בגלל זה עוצרים מאגר ענק של פוספטים. הפתרון נתון במשק הישראלי כולו ובשיטת יחסי העבודה שיש פה. אנחנו נמצאים במדינה שיש בה הסכמים קיבוציים, מאגר של יחסי עבודה, בעיה לקחת את האנשים הטובים ביותר, ולא בגלל השכר. אנחנו נאבקים – למהנדס משלמים 5,000 שקל, מי יירצה לבוא לשם? אנחנו לא מצליחים לגייס, עשינו מכרז באו 800 אנשים, לאחר 8 חודשים בתהליך נשאר אחד. בממשלה שהיא הרבה יותר יציבה, ולא של 61, יש לעשות סדר בעניין של יחסי העבודה במשק שהיא בעיה גדולה מאוד". 

יצחקי המשיך: "אנחנו עושים תכניות מהר היום בותמ"ל, משום מה המערכת המשפטית לא מאפשרת לנו להכניס קרקעות פרטיות לותמ"ל, לא מבין. עשו איתנו דיל על התחדשות עירונית רק כדי שלא ניגע בקרקעות פרטיות, אבל נטפל גם בקרקעות אלו, גם בהתחדשות עירונית. עד סוף שנה הבאה נשווק 70 אלף יחידות דיור לפחות במחיר למשתכן, מקווה שיהיו מספיק ידיים עובדות לקלוט את זה, אנחנו מטפלים בנושא זה היום. מקווה שהשוק יחזור לשפיות". 

אורן הוד, מנכ"ל אפריקה מגורים, אמר: "אנחנו רוצים לבנות יותר, אבל בסופו של יום אנחנו פוגשים מערכת שנחסמת. אנחנו רוכשים קרקע בכפר יונה, והתנאי לפרויקט הוא הזזת כביש 57, כבר מעל שנה מתנהל ויכוח אם הכביש יעשה מכוח שבס או לא. כשכותבים תב"ע צריך לכתוב אותה ברור, ברגע שנשאיר אותה לספקולציות נגיע לדיונים של שנה. אנחנו הכי שונאים את אי הוודאות, ברגע שאנחנו יודעים שיש תכנית אנחנו יודעים לתת תג מחיר של לוחות זמנים וברמה הכלכלית".

הוד ממשיך: "אנחנו פוגשים במעל 20 רשויות שיתוף פעולה מלא ברמה של ראש רשות, אבל המדיניות משתנה, אם לוקחים אזור חדש, כמו חריש, ומחליטים שככה היא תהיה 20 שנה קדימה אז ככה צריך לייצר, ולא לשנות את התכניות. המקומות עם הצמיחה הכי גדולה הם אלו שהייתה בהם בהירות של הגוף הרגולטיבי של הממשלה. דרך זה ניתן לקבל את הוודאות במחירים – ראינו את זה במע"מ 0%, במס הרכישה, במחאה החברתית, כל אי ודאות כזו מייצרת עליית מחירים. אנחנו מבקשים שהרצף השלטוני יהיה אחיד, לא ייתכן שנכנס לדיון בוועדה מקומית ואז בוועדה המקומית משנים את ההחלטה ואז חוזרים עוד פעם למקומית. התקדמות עדיפה על מושלמות". 

עו"ד ענת בירן אמרה: "אין דבר כזה שיהיה משהו בטוח בכל הקשור לתכנון ובנייה, וזה לא בהכרח בגלל רצף שלטוני. תב"ע בתוקף ניתנת לפרשנות, ראינו איך תכנית עיצוב ארכיטקטונית שונתה על ידי עיריית תל אביב בשוק בצלאל. היזמים התקפלו בסוף כי לא רצו לריב עם הרשות. פרויקט של דיור להשכרה ברמת השרון לדוגמה, יצא היתר בנייה על פי תב"ע בתוקף, אחרי שיצא היתר והתחילו לבנות, הדיירים החליטו לנדנד ודרשו להגיע לשימוע כדי לשמוע מדוע היתר שניתן הוא חוקי. אנחנו כעת בוועדת ערר, קובעים דיון שנה וחצי קדימה, הנושא גורם לעוד חודשים ועוד חודשים של עיכוב ומי שלא זוכה בערר מגיש עתירה. עורכי הדין בסוף מתפרנסים מהסיפורים האלה אבל זה עצוב מאוד, אפשר להתפרנס גם מדברים טובים".