ענף הבנייה
בשנים האחרונות ניכרה בישראל התרחבות בפעילותו של ענף הבנייה. ניתוח שנערך בבנק ישראל, ועתיד להתפרסם בסקירת ההתפתחויות הכלכליות למחצית השנייה של 2015, בוחן את תרומת הענף לצמיחה הכלכלית של ישראל הן ביחס למחזורי צמיחה קודמים והן ביחס להתפתחות שחלה בעולם בתקופה זו.
התוצר של ענף הבנייה צמח בין 2007 ל-2013 ב-7.9%, מהר מהתמ"ג אשר צמח ב-3.5%, ומשקלו בתמ"ג עלה מ-4.4% ב-2007 ל-5.7% ב-2013. תרומתו הממוצעת של ענף הבנייה לצמיחה השנתית בתמ"ג הגיעה באותן שנים לכ-0.3 נקודת אחוז. בתקופה זו נוספו לענף הבנייה כ-54 אלף עובדים ומשקל הבנייה בתעסוקה עלה מ-6.1% ל-6.7%. אולם השפעתו על תעסוקת ישראלים מצומצמת יותר: ישראלים היוו רק כמחצית מהמצטרפים לענף, ומשקלו בתעסוקת ישראלים נותר כמעט ללא שינוי (כ-5%).
בבנק ישראל מסבירים כי להתרחבות המתוארת תרמה תגובת המדיניות בישראל ובעולם למשבר הכלכלי של 2008. את המשבר ליוותה ירידת ריביות עולמית ומקומית שהתבטאה בירידת התשואות לכל הטווחים. אלו מצִדן תרמו לעלייה בביקוש לדירות, וזאת לאחר תקופה ממושכת של האטה בבנייה. בתגובה לכך גדלו ההשקעות בבנייה למגורים, והתלווה להן גידול משלים בהשקעות בבנייה אחרת. כך נוצרה בענף הבנייה פעילות מוגברת כנגד מחזור העסקים, וזו סייעה למתן את ההשפעה השלילית של המשבר העולמי על המשק הישראלי.
לפי הסקירה, הסתכלות ארוכת טווח מגלה כי התרומה הישירה של תוצר הבנייה לצמיחה ירדה עם השנים. "ואולם התכווצות זו אינה רציפה כיוון שהתוצר של ענף הבנייה מתאפיין במחזוריות: לעתים הוא מתרחב בחדות ולעתים הוא מתכווץ במידה מתונה. הגאות הנוכחית בפעילות הענף אינה חריגה בהיקפה יחסית לתקופות גאות קודמות, כמו אלה שנראו בשנות ה-60 ובשנות ה-90. אולם היא שונה מהן היות שאת האחרונות הניע גידול אוכלוסייה מהיר, והתלוותה להן צמיחה מהירה בכלל המשק".
- כל הכותרות
"בשעה שמחזורי עסקים נמשכים שנים בודדות, המחזורים בענף הבנייה אורכים לפחות 10 שנים, הן בבנייה למגורים והן בבנייה שלא למגורים. בהקשר זה כדאי להעיר שהתנודתיות אינה נובעת, ככל הנראה, מתמורות בעלות הבנייה, כי אם משינויים דמוגרפיים ומזעזועים בביקוש המצרפי, וכן מהמדיניות בתחום תכנון הקרקעות – זו מובילה לכך שההיצע מגיב לביקוש לאט. נראה שהסבר זה עשוי לחול גם על ישראל, ועל כך מרמז הקשר החלש בין מדד תשומות הבנייה למדד מחירי הדירות: לדוגמה, מדד מחירי התשומה בבנייה למגורים ירד ריאלית ב-16% מ-1994, בשעה שמדד מחירי הדירות עלה ב-36%".
עוד מוסיפים בבנק ישראל כי "עד המשבר הכלכלי העולמי נהנה המשק מהאצה כלכלית בשעה שענף הבנייה דרך במקום, כנראה משום שבמחזור הקודם של הענף נבנה היצע דירות גדול ביחס לביקוש, ומשום שב-2005 הוטלו מגבלות תכנוניות במסגרת תמ"א 35. משנת 2008 התהפכו המגמות והבנייה צמחה מהר מהתוצר. לתוצאה זו תרמה המדיניות המוניטרית המרחיבה, היות שהיא עודדה את הביקוש המקומי, ובכללו את הביקוש לדיור, בתגובה לירידה בביקוש העולמי. כן תרמה לה רמתה הנמוכה של פעילות הבנייה בשנים שקדמו למשבר. המדיניות האנטי-מחזורית בישראל התאפשרה בין היתר הודות למציאות חדשה שנוצרה בעשור האחרון בכלכלה הישראלית – עודף בחשבון השוטף. במצב זה ניתן להוריד את הריבית המקומית מבלי לגרום לפיחות חריף מדי בשקל, ולהגדיל את ההשקעה במשק ללא חשש מגירעון גדול במאזן התשלומים; חשש זה קיבל בעבר משקל גדול בעיצוב המדיניות בישראל".
בבנק ישראל סבורים כי הזינוק בתוצר הבנייה המקומי התרחש במקביל להתכווצות בפעילות הבנייה במרבית מדינות ה-OECD. "כאשר מדרגים את המדינות על פי פער התוצר המצטבר בשנים 2009-2014, מוצאים כי המדינות שנפגעו באופן החמור ביותר מהמשבר העולמי גם סבלו מקריסה של ממש בענף הבנייה. דבר זה בא לידי ביטוי גם בצניחה במשקל הבנייה בתמ"ג, כלומר הירידה בתוצר הבנייה במדינות אלה חרגה מעל ומעבר לירידה בכלל המשק. ישראל, לעומת זאת, נפגעה במידה הפחותה ביותר מאז המשבר העולמי וגם הפיקה מענף הבנייה את התרומה הממוצעת הגדולה ביותר לצמיחה השנתית (כ-0.3 נקודת אחוז). הדברים שלובים זה בזה: מצד אחד החוסן הכלכלי של ישראל אִפשר לה להגדיל את ההשקעה בענף הבנייה, בניגוד למדינות שנפגעו מהמשבר הפיננסי וסבלו ממחנק אשראי; מצד שני, עצם התנופה בתוצר הבנייה סייעה למשק להתמיד בצמיחה על אף השפל במחזור העסקים העולמי והאטת היצוא".
ומה לגבי העת האחרונה? בשנת 2014 התכווץ תוצר הבנייה ב-2.9% משום שהבנייה שלא למגורים ירדה בחדות והבנייה למגורים התייצבה. הנתונים הרבעוניים ל-2015 (ללא הרבעון האחרון) מעידים כי ההשקעה בבנייה חזרה לצמוח בקצב מתון ותוצר הבנייה עדיין מדשדש.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.בנק ישראלIM 29/12/2015 14:43הגב לתגובה זו4 0בנק ישראל חייב לשדר עסקים כרגיל, במיוחד עכשיו עת מחירי הדיור וחובות משקי הבית תפחו לממדים מפלצתיים: 1. ממשיכים לדחוף הלוואות יקרות ומסוכנות יותר ויותר מיום ליום לאנשים צעירים חסרי השכלה כלכלית שכל חלומם זאת דירה נורמלית בסיסית. 2. מטרפדים וימשיכו לטרפד כל נסיון שעלול לפגוע ברמת המחירים. 3. יספרו לנו סיפורים יפים כמו איך ענף הבנייה תומך בצמיחה למרות שמדובר בבלון אחד גדול. 4. הגברת פלוג טורחת לפלוט כל יומיים שהיא לא תעלה ריבית עוד הרבה זמן. 5. הם ימשיכו לקבל משכורות בונוסים ומענקים שמנים על חשבון הציבור אבל האזרח הקטם ימשיך להיות עבורם פרט שולי הנזק שממשלות ובנק ישראל עשו בשוק הנדל"ן לדורות העתיד של המדינה הוא עצום. הם יודעים את זה אבל לא יודו מעולם בכך שאנו יושבים על חבית נפץ כלכלית. ידוע לכל מה יקרה בסוף ובאיזה מחיר כבד. --->שימרו על כספיכם ליום שחור.סגור
-
2.הריבית הפכה למכשירפיני 29/12/2015 12:13הגב לתגובה זו2 0העברת עושר מהציבור לבנקים.יש ירידה בביקושים עקב חובות עתק.התירוץ של אין אינפלציה ושמירת על שער מטח טוב לכותרות עיתונים.האמת תתפוצץ לכולם בפנים כבר ב2016.סגור
-
1.זה ההסבר למה פלוג מפחדת להעלות ריבית ולפגוע בענף הבניה (ל"ת)רר 29/12/2015 11:54הגב לתגובה זו1 1סגור
