איתות לכיוון השוק? שינוי חריג בנתון מחירי הדירות שפרסם היום הלמ"ס

מדד המחירים לצרכן לחודש יולי שפורסם היום אמנם הציג עלייה של 0.4% והיה גבוה במעט מהתחזיות, אבל בנתון מחיר הדירות (נתון שאינו נכלל במדד אך מופיע בפרסום החודשי של המדד) דווקא נרשמה ירידה.

לפי הלמ"ס, מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.3% בחודשים מאי-יוני לעומת חודשים אפריל-מאי. לפיכך בהסתכלות של 12 החודשים האחרונים עד יוני מחירי הדירות רשמו עלייה של 6.9% "בלבד". נציין כי בעדכון מלפני חודש מחירי הדירות רשמו עלייה של 0.3% והעלייה השנתית הסתכמה ב-7.8%. לפני חודשיים (כחלק ממדד יוני) מחירי הדירות עלו 1.3%, לפני 3 חודשים הנתון הציג עלייה של 0.4%, לפני 4 חודשים עלייה של 0.1% ולפני 5 חודשים (נתון שהתייחס לדצמבר-ינואר) עלייה של 0.6%. כלומר ניתן לראות שהנתון שפורסם היום בהחלט חריג בנוף, והוא הראשון השנה שמציג ירידת מחירים. כמובן שקשה להניח הנחות על בסיס נתון בודד. כחלון לבטח כבר ממתין בדריכות לנתון של החודש הבא כדי לראות האם יש כאן מגמה.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון השני של שנת 2016 עמד על 1.427 מיליון שקלים, זאת בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון הראשון של שנת 2016 שעמד על 1.446 מיליון שקלים, ירידה זו של 1.3% מבטאת הן את השינוי שחל ברמות המחיר והן את השינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.

לסיום נציין כי העלייה במדד הכללי (טיפס כאמור 0.4%) הייתה דווקא בשל סעיף הדיור במדד שמהווה כרבע מהמדד הכללי ורשם עלייה של 1.4%. גיא יהודה מפסגות אמר בהתייחס לנתון כי "המדד הגבוה הוא תוצאה ישירה של עליית סעיף הדיור (נזכיר, סעיף זה מחושב על ידי חוזי שכירות ולא דירות לרכישה) אשר הפתיע כלפי מעלה ופיצה על ההפתעות כלפי מטה בסעיף זה בחודשיים הקודמים. סעיף הדיור צפוי להמשיך ולהילחץ כלפי מעלה כתוצאה מהמיסוי החדש על דירות להשקעה אשר יגולגל בחלקו לשוכרים, כתוצאה מעליית השכר במשק ושיעור האבטלה הנמוך".

• חברים שלכם קיבלו מתנה מהמדינה - אתם פספסתם
• איך עושים כסף גדול מנדל"ן - בלי דירה, בלי רישיון, ובלי שקל הון עצמי

רונן מנחם ממזרחי טפחות אמר כי "אמנם המדד הפתיע כלפי מעלה; זו גם עלייה רביעית ברציפות של המדד, בשיעור מצטבר של 1.4%. עם זאת, יש לשים לב כי המדד ללא דיור עלה 0.1% בלבד ושישה מסעיפי המדד ירדו. סעיף הדיור מהווה 1/4 מהמדד הכללי ולכן הכריע את הכף. לפיכך, לא מדובר בעליית מדרגה של קצב האינפלציה. למרות המדד הגבוה, יחסית, נראה כי למדד זה, כקודמיו וכאלו שיבואו אחריו, לא תהייה השפעה של ממש על החלטות הריבית הבאות. אלו תושפענה יותר מהנעשה מעבר לים. לכן, לפי התרחיש המרכזי ריבית בנק ישראל הנוכחית תישאר בעינה לפחות עד אמצע 2017."