אחרי פרשת 'אדמה': תקנות לשקיפות מלאה בשיווק קרקעות חקלאיות

ענת דניאלי |
נושאים בכתבה קרקעות תקנות

סוף להונאות בשיווק קרקעות חקלאיות: שר האוצר, משה כחלון, חתם על התקנות להגברת השקיפות במכירת קרקעות שאינן זמינות לבנייה - "חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה (התשע"ו 2016)". כחלון חתם על התקנות לאחר שאושרו בתחילת החודש בוועדת הכלכלה של הכנסת. כמו כן, התקנות יכנסו לתוקף בחודש מיום פרסומן. 

השינוי המשמעותי ביותר על-פי התקנות החדשות, עוסק באופן בו מפרסמים או משווקים קרקע שאינה בהכרח קרקע שזמינה לבנייה לצרכן. מעתה מי שיפרסם יגלה לצרכן באופן ברור ובולט בפרסומת או בפעולת השיווק - כי הקרקע אינה זמינה לבנייה. 

במסגרת התקנות נקבעה גם חובת גילוי פרטים במהלך מכירה, כלומר שומה של שמאי מוסמך על פי תקן 22 - לפיה המוכר חייב למסור לרוכש שומה הכוללת את הפרטים הבאים: סבירות מימוש התכנית; שינוי הייעוד קלושה או לא קלושה; ייעוד הקרקע נכון למועד עריכת השמאות וייעודו לאחר תכנית שינוי הקרקע; שווי הקרקע הנוכחי; שווי הקרקע המשוער במקרה של שינוי הייעוד; משך הזמן הצפוי לשינוי הייעוד וכך כל ההוצאות שצפוי הרוכש לשלם במהלך שינוי ייעוד הקרקע. כמו כן נקבע כי המוכר ימסור את המידע הזה ללא תשלום ו-7 ימים לפני מועד החתימה על זיכרון הדברים או העסקה.

משווקי קרקע שלא יידעו את הלקוח בתקן השמאי החדש ולא יציגו אותו יעמדו בפני קנס כספי של 22 אלף שקל על כל מקרה של שיווק מוטעה. בנוסף, אם יוחלט על-ידי הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן כי מדובר במקרה המצריך אישום פלילי, יוגש כתב אישום שכזה, ועל-פי התקנות, העונש המרבי הצפוי למשווק קרקע שיואשם יעמוד על עד 204 אלף שקל.

התקנות אושרו, בין היתר על רקע דיון שקיימה וועדת הכלכלה בנעשה בקבוצות הרכישה, לנוכח פרשת ענבל אור ופרשת 'אדמה' של אורן קובי, והפגיעה בציבור בעקבותיהן, והן נועדו להגביר את השקיפות ולחייב לספק לרוכשים מידע על סיכויי הפשרת הקרקע לבנייה ומידע על העלויות הצפויות במקרה של הפשרה, זאת על מנת לאפשר לצרכנים לקבל החלטה מושכלת על בסיס כמה שיותר מידע ונתונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה