"בשנת 2018 למעלה מ-20% מהתחלות הבנייה בישראל יהיו בהתחדשות עירונית"

"התחדשות עירונית תביא פתרון לבעיית הנדל"ן בישראל. בשנת 2015 ניתנו היתרים ל-4,500 דירות בהתחדשות עירונית, חלק בתמ"א 38 וחלק בפינוי בינוי. אני מעריך כי בשנת 2018 למעלה מ-20% מהתחלות הבנייה במדינת ישראל יהיו במסגרת התחדשות עירונית, כ-10,000 יח"ד בשנה", כך אמר יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן בכנס התחדשות עירונית של 'מידע כנסים'.

כהן הסביר כי הגורם המרכזי שמאיץ את ההתחדשות העירונית הוא דווקא עליית מחירי הדיור: "עליית מחירי הדיור סייעו והואצו הפרויקטים של התחדשות עירונית במיוחד משום שזכויות הבנייה שוות יותר ויותר. כמו כן, ההתחדשות העירונית גם יוצאת מגבולות גוש דן, מתוך 4,500 הדירות שאושרו ב-2015, מרביתן במסגרת תמ"א 38 והמסות הגדולות יגיעו בפרויקטי פינוי בינוי ורק במהלך השנה האחרונה אושרו כ-20,000 יח"ד בפרויקטים שונים. בראשון לציון בשכונת רמת אליהו אושרו 10,500 יח"ד נוספת בהתחדשות עירונית, בהרצליה כ-7,000 יח"ד וברמלה אף הופקדה תכנית לכ-20,000 יח"ד במסגרת ההתחדשות העירונית".

על אי היכולת להחליט והסחבת באישור התיקון לתמ"א 38 מסוג הריסה ובנייה מחדש אמר כהן כי "במסגרת הדיונים בכנסת הגענו להחלטה לקדם את התיקון לתמ"א 38 ואני מקווה שב-1 לנובמבר הסאגה תהיה מאחורינו. במסגרת החוק, ניתן תמריצים לראשי רשויות; בהתחדשות עירונית יש פטור מהיטלי השבחה, אבל צריך לתת פתרונות לתשתיות. אנחנו ניתן סיוע ותמריצים כספיים לרשויות המקומיות. בקרקעות של המנהל באמצעות הסכמי גג,  ובקרקעות פרטיות באמצעות היטלי השבחה. יש כדאיות רבה בהתחדשות העירונית למדינה משום שלבנות על קרקע חדשה עולה למדינה כ-70 אלף שקל ואילו הפיתוח בהתחדשות עירונית הינו כ-25 אלף שקל".

"מדיניות הממשלה ברורה בקידום התחדשות עירונית. אושר חוק ההתחדשות העירונית במהלך אוגוסט השנה, תוך שעבר שינוים רבים ואחד מהם הוא תכנית המתאר להתחדשות עירונית וכל רשות תגדיר איפה בונים והיכן ניתן לבצע פרויקטי פינוי בינוי ותמ"א 38. דוגמא טובה להתחדשות עירונית היא קריית אונו וגם ברמת גן אושרה לאחרונה תכנית, ושוחחתי עם ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, בעניין כך שיצאו מהפחדים כדי שנראה את הפרויקטים מתקדמים", סיכם כהן.

בגבעתיים מקדמים או מנמנמים: "הפרויקטים מדשדשים כתוצאה ממשילות"
במסגרת שיח שעסק ספציפית בבעיות הקיימות בקידום פרויקטי התחדשות עירונית בגבעתיים טימור מגרלי, אדריכל מחוז המרכז, סגן מנהל חטיבה תכנית תיכנון אמר: "בגבעתיים יש להתמקד בתמ"א 38 אך ישנם שני פרויקטים מרכזיים של פינו ובינוי והם מצויים על צירים ראשיים. על כן, יש להבדיל בין מרקמים בנויים שבמסגרתה גם כן תהיה הסתכלות על חידוש התשתיות במקומות האלה, אך גם פרויקטים גדולים כמו ההסתדרות, והפרויקטים מדשדשים כתוצאה ממשילות".

על פי חיים מאירוביץ, בעלים קבוצת מאירוביץ' ישנו "קושי בסגירת עסקאות כשם שישנה אי וודאות, אך בחודשים האחרונים יש אור בקצה המנהרה וגמישות לקראת היזמים. כמו כן, פעם בחודש היזמים נפגשים עם מהנדסת העיר ונקווה שנמשיך ככה ונפתח את המחסום שיש בעיר". 

ראובן בן שחר, ראש עיריית גבעתיים לשעבר, ציין כי הבעיה נובעת מאי בהירות במדיניות העירייה: "בזמני (כראש עיר) הייתה מדיניות שאושרה על ידי מועצת העיר וועדת המשנה לתכנון ובנייה והמדיניות הייתה ברורה ללא יוצא דופן ולא היו אפליות לבקשות וביצוע פרויקטים. פינוי בינוי קודם רק בשולי העיר היכן שיש תשתיות כביש מתקדמות יותר. בזמנו יצא לפועל אבל רק אחרי תכנון של 17 שנים (פרויקט ערבי נחל). הבעיות היום הן בעיקר בעקבות השטחים האפורים בהם המדיניות איננה ברורה".

נחמה בוגין, שמאית מקרקעין ומשפטנית ציינה כי הפתרון טמון במנהיגות ובהבנה כי אין בושה ברווח היזמי: "כשכל תושב או יזם ידעו את המדיניות הברורה הבעיה עשויה להיפתר. חוסר הודאות מייצרת את הבלגן הגדול ביותר ואומץ הוא להגיד שרווח בפרויקט היא לא מילה גסה. אוי ואבוי שחס וחלילה היזם לא ירוויח יותר מידי. היזם צריך להרוויח וכך גם הדיירים והעיר. אין צורך לנהל דיונים בוועדות התכנון על אחוז הרווח של היזם ואם משם נראה שינוי השאר הם דברים קטנים".