גלנט: ״רוכשי הדירות כבר לא מוכנים לשלם היום כל מחיר שמבקשים מהם- זה הסימן להתייצבות״

״רוכשי הדירות כבר לא מוכנים לשלם היום כל מחיר שמבקשים מהם - זה הסימן להתייצבות השוק״, כך אמר שר הבינוי והשיכון יואב גלנט במסגרת פאנל של מועצת ענף הבניה.

גלנט התייחס גם למשבר בקואלוציה: ״אני קורא לראש הממשלה ושר האוצר לאחד מאמצים ולשלב ידיים על מנת להוביל את מדינת ישראל עוד צעד קדימה בשנתיים - שלוש הקרובות על מנת שהבחירות יתקיימו במועדם. יש לעניין הזה קשב ויש לכך צורך ציבורי עמוק ואני מקווה שזה עונה לשאלה אם עלינו ללכת לבחירות? התשובה חד משמעית לא. אין צורך בכך ואין הצדקה״. 

גלנט על הביקורות מכל עבר על תכנית מחיר למשתכן - ״אפשר לחיות משניצל״ ״מחיר למשתכן פחות רווחי מדברים אחרים. אבל אפשר לחיות גם משניצל ולא חייבים לאכול סטייק פילה״, אמר גלנט והתייחס לביקורת של בנק ישראל על תכנית ׳מחיר למשתכן׳: ״לגבי תחזיות בנק ישראל אנו רואים דברים אחרת ולא כל התחזיות שלהם התממשו. ישבתי בהצגות רבות של בנק ישראל ובה הציגו פרמטרים, אנו שמנו תחזית של 2.8% צמיחה בנק ישראל התנגד בתוקף וסיימנו עם צמיחה של 4% ולכן יש צורך לקחת את הדברים בזהירות הנדרשת״ כך אמר  יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון בהתייחס לביקורת בנק ישראל״

• עתירה לבג"צ נגד אלקין בגלל חוק המכר: "מדובר בכלכלת בחירות"
• הסכם מיוחד בענף הבנייה - שכר המינימום יעלה ל-6,300 שקל

דבריו של השר גלנט מגיעים ככל הנראה כתגובה לביקורת שנמתחה לפני כשבוע על תכנית מחיר למשתכן בדו״ח השנתי ובו נכתב כי ״לפי שעה אין למחיר למשתכן כל השפעה על השוק החופשי. בניגוד למשקיעים, משפרי הדיור צמצמו את מספר העסקאות השנתי רק במעט, והרוכשים לראשונה שמרו על יציבות. אמנם ניתן היה לצפות שהרוכשים לראשונה יפחיתו את מספר העסקאות בשוק ׳החופשי׳ וימתינו לזכות בדירה במסגרת ׳מחיר למשתכן׳, אך תופעה כזו לא ניכרה עד כה בשוק הדיור״.

עוד התייחס גלנט לבעיית הביורוקרטיה בענף הבנייה שאיננה מסייעת בקיצור התהליכים: ״אם יש פה דבר שעולה כחוט השני בעיניי הוא הסרבול והקושי לצלוח את הביורוקרטיה הישראלית. זוהי רעה חולה שמשתקת את המדינה וזה נכון למערכת הממשלה, הרשויות המקומיות וסקטורים נוספים. אני חושב שכל תהליך המינויים בישראל צריך להשתנות מהיסוד. לא עוד מינויי סמנכ״ל והצעתי זאת לוועדת המינויים וכרגע אני בעמדת מיעוט. לדעתי השר יכול להיות מסוגל להחליט מי יהיה הצוות הבכיר שלו ואף מסוגל להחליפו כל שנה. מי שלא מתאים - להעבירו מתפקידו. כי התהליכים מאוד מסורבלים״.

הקבלנים: המחיר הכפול ששילמו ברחובות אחרי שנתיים והמחסור בחשמל בכפר יונה

עופר שגיב מנכ״ל ובעלי חברת מיטל, רכש קרקע ברחובות מהמדינה במסגרת מכרז רשת מקרקעי ישראל ושילם מחיר כפול מקבלנים אחרים שקנו באזור שנתיים - שלוש קודם לכן. לדבריו, ״כמו שאנחנו התנפלנו על המכרז התנפלו עליו עוד לא מעט קבלנים והשיקול היה שלא יהיו עוד מכרזים שנוכל לגשת בזמן הקרוב וזה היה הסיכוי היחיד שלנו לזכות. כל מכרז שיוצא שלא במסגרת ׳מחיר למשתכן׳ זו מלחמה של מספרים ואין ספק שזה דבר שיגרום לעלייה במחירים, כל מכרז שיוצא לא במסגרת התכנית מוביל להצעות גבוהות למחיר הקרקע וכך גם לעליית המחירים״. 

עוד תכניות

שאול לוטן, מנכ״ל חברת לוינשטיין דיבר על מאות דירות שתקועות בכפר יונה בעקבות בעיה בתשתיות החשמל: ״תכנון וביצוע התשתיות לקוי. אנחנו מסיימים לבנות 1,200 דירות בכפר יונה כל הקבלנים במקום והחמשל עדיין לא הגיע. בנוסף, מדד התשומות שגוי כי הוא מדד תשומות ולא תפוקות. מודדים במספרים שאינם רלוונטים ואלו גם התוצאות״. 

• פרויקט גדול לדניה סיבוס ולרותם שני
• נפתח השיווק ל-7,100 דירות בשדה דב: ועדת הערר דחתה את ההתנגדויות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אליאב בן שמעון, מנכ״ל התאחדות בוני הארץ סקר את המספרים בענף הנדל״ן: ״בשנת 2016 היו 71 אלף שיווקים, אך מנגד אנו מוטרדים ועסוקים במחשבות וההשלכות הענפיות של אופי השיווקים האלה ובמיוחד תמהיל השיווקים. מחיר למשתכן בשנת 2016 מהווה 75% מכלל השיווקים וכ-55% מכלל העסקאות במשק. יש לכך השלכות מהותיות על מחירי הקרקע ועל שלל היבטים נוספים. למרות הגידול בשיווקים ישנה תופעה שהתחלות הבנייה וגמר הבנייה ב-2016 הן בסה״כ באותם המספרים של 2015 עם גידול של כ-1% בלבד״.

על ענף התשתיות הוסיף בן שמעון, ״אנו רואים גידול של 17% בתשתיות תחבורה בלבד ומנגד אנו למדים שישנה ירידה בהשקעה בתשתיות והחלק שבהשקעה בתשתית מתוך התמ״ג יורדת. כלומר, אנו חושבים שהמדינה צריכה להתערב ולחזק את ענף התשתיות והקבלנים בתחום זה. ללא התשתיות אין דיור, אם זה ברמת התכנון, ההיתר או האכלוס. ישנן שתי בעיות בולטות בענף התשתיות שמשליכות על איכות המוצר הסופי; הרווח הגולמי נמוך ביותר, ואנו מדברים כנגזרת מכך על שיטת המכרז שנהוגה בישראל והיא הזול ביותר זוכה. זוהי שיטה שמעמידה אותנו בקשיים והזול הזה עולה ביוקר לכולנו. יכולים לראות בכותרות מהתקופה האחרונה שחברות התשתיות קורסות וללא החברות האלה לא יהיה פתרון למצוקת הדיור״.

חיים פיגלין, מנכ״ל צמח המרמן התייחס אף הוא לנושא התשתיות ואמר ״מצבן של חברות הביצוע הולך ומדרדר, אפילו חברות ביצוע ותיקות שקרסו; כמו א.דורי וחברת אורתם סהר, מעיד החברות נשחקות ומצב החברות הקטנות יותר שברירי אפילו עוד יותר. חברות הביצוע מושפעות ממדד תשומות הבנייה ששוחק אותן כי אינו משקף את מה שקורה בפועל. מבנה המדד איננו נכון והפעילות והפרויקטים נשחקים עד כדי מעבר להפסדים. העסק הזה שוחק את כל השדרה הניהולית וכל התשתית״. 

עמיר שאלתיאל, יו״ר קבוצת אלדר מתח ביקורת על התהליכים מול הרשויות המקומיות: ״ישנו פער בין מה שהממשלה מתכננת ובין הרשויות המקומיות. יש שיטה לראשי הרשויות שמי שלוחץ יותר - מקבל יותר. למה בהונגריה היתר בנייה הוא תוך 3 חודשים וכאן בישראל זה לוקח שנתיים? יש בעיה חמורה בביורוקרטיה שברשויות המקומיות ויש להכריז מלחמה על הביורוקרטיה. יש צורך להחיל קנסות על רשויות המקומיות שלא עומדות בזמנים״.