רוכשים דירה חדשה? תחשבו שוב

רבים מעדיפים דירות חדשות, ויש בזה כמובן מהצדק  - אף אחד לא היה שם לפני, זה נקי, מעוצב לפי הדרישות שלכם, פשוט דירה מהניילונים. אבל יש לדירות האלו חיסרון לעומת הדירות הישנות – הדירות הישנות פשוט גדולות יותר וגבוהות יותר.

עם השנים, הדירות התכווצו - זה לא החדרים המרווחים של פעם - זה ישמע מוזר, אבל השטח של דירת שני חדרים שנבנתה לפני 40 שנה שקולה לשטח של דירת 3 ואפילו 4 חדרים שבונים היום.

באזור תל אביב בעיקר, אך גם באזורי ירושלים וחיפה, יש אלפי דירות שנבנו לפני 50-70 שנה ואף יותר. המיוחד בדירות האלו שהן גדולות בשטח לעומת מספר החדרים שבהן. כך ניתן למצוא דירות 2 חדרים בשטח של 70-60 מ"ר, 3 חדרים בשטח 80-90 מ"ר וכד' עם תקרות גבוהות של 3.2-3.5 מטרים.

• "מבצעי 20/80 זה דה פקטו ירידה ריאלית של 7%״
• דירות יד שנייה מאבדות גובה – הקונים הולכים למבצעי קבלנים; האם יש הזדמנות לרוכשים?

התקרות הגבוהות היו נהוגות בשנות המחצית הראשונה של המאה שעברה משום שאז לא היו מזגנים, והגובה סייע לשמירה על טמפרטורה נמוכה יותר בבית מאשר בסביבה החיצונית החמה של ישראל.

לעומת זאת, רוב הישראלים פיתחו בעשורים האחרונים סטנדרט מגורים של – מטבח מרווח צמוד לסלון, חדר שינה כיחידת הורים גדולה עם שירותים ומקלחת צמודים וחדר ארונות, חדר לכול ילד, ממ"ד ורצוי מרפסת שמש.

בעשורים האחרונים הישראלים קונים ברוב המקרים 4 חדרים כדירה ראשונה, ובשלב השני, עם הגדלת המשפחה בשניים-שלושה ילדים, עוברים לדירת 5 חדרים ומעלה. הדירות האלו אמנם עם מספר חדרים גדול, אבל השטח של חדר שינה - נמוך בעשרות אחוזים ממה שהיה לפני כמה עשרות שנים.

עוד תכניות

אז והיום

אז, לפני 50-60 שנה שטח החדרים היה נדיב יחסית, ולרוב גדלו שני ילדים בחדר אחד. על פי נתוני הלמ"ס, השיעור של חדר אחד לפחות לנפש היה כ-15% בלבד מכלל משקי הבית. כשמדברים על נפש הכוונה לכול אחד מההורים והילדים. במילים אחרות – לפחות ב-85% מהדירות בשנות השישים היו יותר מילד אחד בחדר.

• פרויקט גדול לדניה סיבוס ולרותם שני
• נפתח השיווק ל-7,100 דירות בשדה דב: ועדת הערר דחתה את ההתנגדויות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בשנות ה-90, בעקבות מה שכונה "חוק שבס". הדירות החלו להצטמק בשטח שלהן כדי הגדיל את מספר יחידות הדיור בכול פרויקט ב-20%, וזאת כמענה לעלייה הגדולה אז ממדינות חבר העמים. השיעור של חדר אחד לפחות לנפש עלה בשנים אלו לכ-42%.מאז המצב השתפר עוד יותר, וכיום השאיפה של רבים היא לכך שלכל ילד יהיה חדר.

אז, חיו כאמור משפחות  בדירות 2-2.5 חדרים. איך הם הסתדרו? ההסבר הוא בגודל. החדרים היו גדולים בהרבה כשמעבר לכך – פעם בנו מרפסות גדולות.  למעשה, דירת 4 חדרים של פעם השתרעה על כ-110 מ"ר ויותר,  היום היא משתרעת משמעותית על פחות מ-100 מ"ר.  

ההבדל הזה גורם לרוכשים רבים להבין שמה שחשוב זה לא דווקא מספר החדרים אלא שטח הדירה.  אחרי הכל,  בעידן של חלוקת דירה באמצעות קירות גבס זולים וקלים להקמה, הופך שטח הדירה למהותי יותר בעת רכישת דירה מאשר מספר החדרים. דירת 2.5 חדרים ישנה בשטח של 65-70  מ"ר, יכולה להפוך בקלות, בתכנון נכון, לדירת 4 חדרים.

דירות ישנות – יש גם חסרונות

גודל הדירה זה נחמד, אבל דירה בת 50-60 שנה זו לא דירה בת 10-15 שנה ולבטח לא חדשה. מדובר בחומרי בנייה אחרים, צנרת אוי ישנה ועוד. יש לקחת בחשבון גם אטימות מוגבלת יותר לרעש וקור; סטנדרט האבזור הפנימי שונה, ויש לקחת בחשבון גם שמערכות הצנרת והחשמל ישנות ומיושנות.

בנוסף, לרוב חדר המדרגות והמדרגות עצמן, פחות מטופחים ונוחים לעלייה וירידה, ומעלית יחסית  נדיר למצוא במבנים הישנים, אם כי, במקביל לבניית תמ"א 38, יש מקומות שמעלית זה כבר מציאות.

אז אולי יש לזה יתרון גדול – גודל, אבל יש גם חסרונות. כך או אחרת, מוכרי הדירות הישנות מודעים היטב ליתרונות ולחסרונות, אנחנו בשוק משוכלל, כך שיש מקומות ומצבים שהדירה הינה תהיה זולה יותר מדירה חדשה, אבל יכול להיות שיש לכך סיבה טובה.

​מדריכים נוספים מאתר הון:

איך בודקים שהדירה רשומה על שמכם?

מגורים משותפים - מה זה והאם זה כדאי?