כגודל הציפייה כגודל האכזבה: הפספוס של כחלון עם סיום הקדנציה

מה לא נאמר כבר על רפורמת הסלולר מ-2012 עליה חתום שר האוצר משה כחלון ואשר מפירותיה אנו נהנים עד היום? כזכור טרום הרפורמה אזרחי ישראל נאלצו לשלם סכומי עתק עבור "זמן אויר" ונכבלו בעבותות עבים בחוזי התקשרות דרקוניים. קרטל הסלולר היה בשיאו. אבל אז, כרעם ביום בהיר עשה כחלון מה שמתבקש מכל מיניסטר במדינה מתוקנת (אבל מצרך נדיר להחריד במחוזותינו) ופתח את שוק הסלולר לתחרות.

למרבה התדהמה שר בישראל עשה כראוי מתוקף תפקידו והיטיב עם האזרחים בתחום אחריותו ולצורך כך פעל נגד המונופולים (ולא להיפך). נדמה היה  שימות המשיח הגיעו. הטייקונים בראשי הפירמידות הופתעו לחלוטין ושלחו מיד את מכבשי משרדי הפרסום שלהם כדי לספר לנו עד כמה הרפורמה רעה מכיוון שתגרום לפיטורי ענק של אלפי עובדים (פתאום הדאגה שלהם לאזרח הקטן פרצה החוצה) מאוחר מדיי המחירים קרסו.

היום כבר כולם יודעים כי מפוטרי הסלולר רובם ככולם מצאו משרות חדשות וראויות ואילו מחירי השימוש במכשירים ניידים ירדו בצורה כ"כ דרמטית שממש הקלה ביוקר המחיה של אזרחי ישראל. על גלי הצלחה אלה רכב משה כחלון והתיישב באלגנטיות בכיסא שר האוצר חורט על דגלו למטרה להוריד את מחירי הדירות עבור הדור הצעיר שהביאו לשם.

כחלון מסיים קדנציה ללא שיפור משמעותי בדיור והנה אוטוטו מסיים כחלון את הקדנציה שלו בתפקיד שר האוצר ומה יש לומר? כגודל הציפייה גודל האכזבה. מחירי הדיור עדיין לא מראים סימנים של ירידה ותוכנית הדגל שלו "מחיר למשתכן" אמנם מורידה אולי 20% ממחיר הדירה לזוכיה המוגרלים אבל ברור לכל שכאשר מחירי הדיור הם הגבוהים בעולם (כ-250 משכורות חציוניות לקורת גג) היה ניתן לעשות יותר, הרבה יותר - דמיינו כי אילו במקום רפורמת הסלולר, כחלון היה מגריל חלק מהמנויים ומפחית להם את החשבון מ1000 שקל בחודש ל-800 שקל בחודש האם אז היה זוכה לתמיכה שהיתה מביאה אותו לכס האוצר?!

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל

לעיתים נוצר בציבור הרושם (שמתודלק כמובן) כי נדל"ן הוא תחום "שונה", מן בעיה בלתי פתירה. כאילו מדובר באיזה קשר גורדי שלא ניתן לפרום. או במילים אחרות: בישראל "הנדל"ן תמיד עולה" מן אקסיומה כזאת שהדירות בישראל חייבות לעלות פי 3 מאשר בשאר העולם. והנה שר ששם נר לרגליו את משבר הדיור ועדיין נכשל. האמנם כחלון בפועלו תורם להורדת מחירי הדיור? כעת נתמקד בשני אירועים שהם דוגמאות לגבי פועלו האמיתי בתחום.

מקרה 1: הטלת מכס על מלט תעלה את מחירי הדירות הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה המליץ על היטל יבוא מלט מיוון ומטורקיה לארץ בשיעור של 7.4%-22.8% למשך חמש שנים. ראשית נסייג כמובן ונציין שהדבר עדיין דורש אישור משר האוצר ומשר הכלכלה. עדיין, "רוח המפקד" שורה בהמלצה זאת.

ומדוע ההמלצה להטיל מכס זה? מסתבר כי המקור הוא תלונת חברת "מלט הרטוב" בתמיכת חברת "נשר" הטוענת כי היא לא מסוגלת להתמודד עם המחיר הנמוך של המלט המיובא ולכן תאלץ לפטר את 120 עובדיה (כלומר חזרנו לאותה נקודה מתחום רפורמת הסלולר ולאיומי הפיטורים). למעשה, הסיפור של הגנה על עובדים קשיי יום שחס וחלילה יפוטרו ביום בהיר אחד נעזבים לאנחות היא לא יותר מאשר מסך עשן לשמר את מונופול המלט בידיי בעליי ההון.

• נתוני הלמ"ס לא משקפים את המציאות: "עלול להוביל להתייקרות מלאכותית"
• דירה מקבלן או דירה מיד שנייה? או - למה דירות יד שנייה זולות משמעותית מדירות קבלן?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

באופן כללי כל יוזמה לשמר תעשייה מקומית על ידי  טרפוד יבוא זול מבחוץ סופה להסתיים בחוסר התייעלות, במונופוליזם ולעלייה ביוקר המחיה של כלל הציבור. בכלכלה חופשית קודם כל יש להוריד את מחירי המוצרים עבור כלל הצרכנים ואת ההתמיינות של העובדים במשק לפי יתרונם היחסי בשוק הגלובלי תבצע כבר היד הנעלמה. הטלת מכס על מלט פרושה העלאת מחיר הייצור שבסופה כמובן  עליית מחירי הדירות על חשבון  אותם צעירים שבחרו בכחלון.

מקרה 2: למה כחלון נמנע ממתן מס על דירות להשכרה? המקרה השני הוא דווקא אי הטלת מס. כאשר נשאל כחלון מדוע הוא נמנע ממתן מס על דירות להשכרה (שכידוע הלכה למעשה פטורות ממס) ענה כי הוא חושש כי המס יגולגל לשוכרים.  במבט ראשון אולי נראה כי יש קורט צדק בדבר שהרי כמו שבעניין הטל מכס על המלט - מדובר למעשה בעלות שאת חלקה לפחות יספגו השוכרים.

האמנם? לא מינה ולא מקצתיה! משכיריי הדירות אינם יצרנים! הם לא מייצרים דבר הם מחזיקים בדירות אבל הם לא בונים אותן! כאשר מוטל לדוגמה מכס על מלט גדלות הוצאות הייצור של הקבלנים והחלשים בהם מייצרים פחות מהן או בכלל חדלים לייצרם כי התפוקה השולית שלהם עולה כבר על מחיר השוק. ההיצע של הדירות הנבנות בשוק קטן ואז מחיר הדירות עולה (כאשר את נטל המס סופגים הן הצרכנים והן הקבלנים כאשר מה מידת הנטל של כ"א מהם תלוי בגמישות הביקוש אל מול גמישות ההיצע לדירות).

אבל מה קורה כאשר ממסים משכירי דירות? עלויות האחזקה של הדירות עולה ולכן התשואה שלהם מהן קטנה וחלקם מוציא אותן למכירה. כלומר היצע הדירות המוצעות למכירה עולה ולכן מחירן יורד! ומה על היצע הדירות להשכרה? אמנם מספרן קטן אבל לא לפני שכל דירה שנגרעת מהיצע הדירות להשכרה גורעת גם שוכר לשעבר מהביקוש שקנה אותה! במילים אחרות היחס בין ההיצע לביקוש נשמר ועל כן מחיר השכ"ד לא משתנה עקב כך.

יתר על כן, מכיוון שאופציית השכירות היא חליפית לאופציית הרכישה ירידת מחירי הדירות מובילה לכך שהצעירים עוברים מצד הביקוש לשכירות לצד הביקוש לרכישה. כלומר הביקוש לשכירויות יורד ועל כן מחירן ירד אף כן. כלומר מיסוי השכרה לא רק שלא יוביל לעליית השכ"ד אלא להפך, יגרום דווקא להוזלתו!

והנה לכם פעולה הכרחית שכחלון לא ביצע ונותרה מפוספסת. מחירי הדירות בישראל נותרים הגבוהים בעולם לא מפני שאין קרקעות, או שיש עודף רגולציה ושאר אמונות טפלות שהשתרשו. מחירי הדירות בישראל מנופחים בגלל מדיניות חד משמעית והחלטית להשתמש בדור הצעיר כאסקופה הנדרסת לרגלי בעלי ההון והאינטרס שימשיכו להתעשר עוד ועוד על גבם וכחלון רק מסייע להם בכך.   

הכותב הוא עופר מנדל, אקטיביסט חברתי וחבר בהתאחדות קוני הארץ
המאמר משקף את דעתו של הכותב, ולא את דעת מערכת Bizportal