לא תאמינו לאן נעלמו המפגינים מהמחאה החברתית

למרות הנטל הכלכלי, שיעור הצעירים הרוכשים דירה ראשונה עולה בקרב כל רמות ההכנסה. כך עולה מניתוח חטיבת המחקר בבנק ישראל, שם מייחסים את התופעה, בין היתר, להארכה בתקופת החזר המשכנתא לצד מוכנות להתפשר על מאפייני הדירות הנרכשות.

בתוך כך, שיעור רוכשי דירה ראשונה בקרב שכירים בני 25–35 בני אותו הגיל שלא הייתה בבעלותם דירה, עלה מרמה של כ-2 אחוזים לשנה בשנים 2007 ו-2008 לרמה של כ-4 אחוזים בשנים 2015 ו-2016. הניתוח שערכה ויקי רובשבסקי-בנית מתבסס על נתוני עסקאות דיור והכנסות שנתיות של שכירים במשק.

למרות שבשנים 2011 ו-2014 נצפתה ירידה זמנית בשיעור הצעירים שרכשו דירה ראשונה בשל המחאה החברתית (שנת 2011) וההמתנה לתוכנית מע"מ אפס שבסופו של דבר לא יצאה לפועל (שנת 2014), היקף הרכישות עלה בחדות מייד אחריהן.

גידול של 71% בהסתברות לרכישת דירה ברמת הכנסה גבוהה סימולציה שנערכה לבחינת ההסתברות המצטברת של משק בית טיפוסי לרכוש דירה במהלך 11 שנים (מגיל 25 עד גיל 35 כולל), מעלה כי ההסתברות בקרב משק בית המשתייך לחמישון ההכנסה הגבוה עלתה מ-45% בשנת 2017 ל-71% בשנת 2016. עיקר העליה התרחשה אחרי שנת 2011. ההסתברות המצטברת של משק בית טיפוסי דומה המשתייך לחמישון התחתון לרכוש דירה ראשונה עלתה באותה התקופה מ-14% ל-28%.

• זוג ממוצע קונה דירה ממוצעת ולוקח משכנתא ממוצעת - לא תאמינו מה קורה לו אחרי כמה שנים
• שוק הנדל"ן מתעורר: זינוק של 51% במכירת הדירות החדשות ביולי

הקשר בין חמישון ההכנסה לבין ההסתברות לרכוש דירה במהלך 11 שנים:

הפער בין משקי הבית ביכולת לרכישת דירה מתרחב העלייה בשיעור השנתי של רוכשי דירה ראשונה התרחשה בכל רמות ההכנסה, אך העלייה בשני חמישוני ההכנסה הגבוהים בולטת ביחס לעלייה בחמישוני ההכנסה הנמוכים יותר. חמישון ההכנסה חושב לכל משק בית ביחס לצעירים ילידי אותו שנתון.

עוד נמצא קשר הדוק בין רמת ההכנסה של משקי בית צעירים להסתברות לרכישת דירה בכל אחת מהשנים 2007 עד 2016. אמנם, בין השנים 2015–2016 קשר זה היה חזק יותר מאשר בשנים שקדמו לעלייה המואצת של מחירי הדיור – 2007–2008.

• שוק הנדל"ן משתנה: בלי סבסוד, בלי מבצעי מימון – ועם פחות הייטקיסטים; מה יקרה למחייר הדירות?
• האוצר ובנק ישראל נגד הלמ"ס - סבורים שהנתונים על מחירי הדירות שגויים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הפער הממוצע בשיעור רוכשי הדירה בין שני משקי בית בעלי מאפיינים דומים, שאחד מהם השתייך לחמישון העליון ואחד לחמישון התחתון, עמד בשנים 2007 ו-2008 על מעט יותר משתי נקודות אחוז. בשנים 2015 ו-2016 פער זה עמד על יותר מ-5 נקודות אחוז, עלייה של כ-3 נקודות אחוז בפער הממוצע בהסתברות לרכוש דירה.

בבנק ישראל מסבירים כי עלייה זו היא מובהקת סטטיסטית ומבטאת ככל הנראה את התרחבות הפער בין משקי הבית החזקים כלכלית לאלו החלשים יותר מבחינה כלכלית ביכולת לגייס את ההון הנדרש לרכישת דירה (הון עצמי ויכולת החזר לגיוס משכנתא), עם העלייה במחירי הדירות.