"הצעירים מבינים שאפשר לגור בשכירות כל החיים"

ברקע למשבר הדיור המתמשך והירידה במכירות דירות במחירי שוק, מספר הצעירים הפונים למגורים בשכירות הולך וגדל. "30% מהדירות בארץ הן בשכירות. הדור של בני ה-20-30 מבין שאפשר לחיות בשכירות כל החיים", כך אמר היום דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן בפורום בכירי הענף של Dun's 100.

לפי פרנס, אי אפשר לדבר על מחירי השכירות בצורה חד משמעית. לדבריו, "יש אזורים בפריפריה שמוצפים בדירות 'מחיר למשתכן' שאנשים לא מתכוונים לגור בהן ושם למשל המחירים יירדו. זה תלוי מקום".

התשואה משכר דירה היום נעה סביב 3%, בעוד שעל השקעה בחו"ל ניתן להגיע לתשואות נאות יותר של עד 10%. אין ספק שאפיק השקעות זה הופך יותר ויותר אטרקטיבי למשקיע הישראלי לאחר מהלכים שנעשו לגירוש המשקיעים מהשוק, בראשם העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה.

"שוק המשקיעים הפרטיים עשה שוק נהדר – זה חברתית וכלכלית נכון יותר. הפיכת המשקיעים הפרטיים לאויבי העם זו אווילות גדולה", אמר הלל יעקובסון, מנכ"ל חברת היזמות והבנייה יסודות צור. "צריך להכיר בזה כמו השקעה בפנסיה".

בנושא הפיקוח על מחירי השכירות, כפי שנעשה בניו יורק וברלין, אמר רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים החדשה ובעלי קבוצת מזרחי ובניו, כי מדובר בשוק מת. "אי אפשר לפקח על מה שאין. גירשנו את המשקיעים אז אין שוק שכירות. כוחות השוק הם שייקבעו וברגע שיפקחו ייגרם נזק גדול יותר. התשואה היום סבירה ביחס לעולם המערבי".

שנת 2019 בנדל"ן מסתמנת כשנת כישלונות; "צריך שר שיכון מקצועי"
"ענף הנדל"ן מצוי בשנים האחרונות בהאטה, הנובעת, בין השאר, מרמה גבוהה של חוסר וודאות בנושאים מהותיים. מציאות מורכבת זו הביאה לעליה ברמת הסיכון בכל המקטעים – קבלני ביצוע, קבלני תשתיות ויזמים. אנו רואים עליה של מעל 15% במספר החברות בענף שנקלעו לכשל פיננסי, וזאת בהשוואה לנתוני השנה שעברה", אמרה אפרת שגב סמנכ"ל, מנהלת אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט.

בהתייחס לשאלה כיצד ניתן למנוע את המשך התדרדרות הענף אמר רוני מזרחי כי "המדינה צריכה לחבק את הענף ולתמרץ התחדשות בפריפריה. היא צריכה ללכת איתנו יד ביד ולא נגדנו – אנחנו לא חזירי נדלן". לדבריו, "שנת 2019 היתה שנת כישלונות – בתמ"א היה זגזוג ולא הבנו מה קורה, אין סיבה בכלל להתחיל לתכנן. גם עשו יותר מדיי במסגרת מחיר למשתכן - המדינה מסבכת את הענף. 1,000 חברות עומדות לפשוט את הרגל, זה מצער ואני מקווה שבזה סיימנו. שרת הבינוי ושר האוצר בטוחים שהם המציאו את הגלגל".

עוד נידונה שאלת היקף הבניה הנדרש נוכח גידול האוכלוסיה שצפויה להכפיל את עצמה עד שנת 2048, כאשר קצב התחלת הבניה הנדרש הוא כ-60 אלף דירות בשנה. על כך אמר מזרחי: "אנחנו יודעים לבנות גם 100 אלף דירות, רק צריך לצמצם ביורוקרטיה. אנו צריכים לבנות ב-30 שנה את מה שבנינו ב-70 שנה. צריך לקבל החלטה אחת ברורה – בין אם לגבי שבס כחלון, תמ"א וכו'. צריך שר שיכון מקצועי".

בהקשר זה הוסיף דן פרנס ואמר כי "לוקח זמן לשנות את הכיוון של הספינה וחסר תכנון ארוך ואפקטיבי. זה לא רק דירות – צריך לטפל בתנועה, מקומות עבודה – כל אלה משפיעים על היכולת שלנו לבנות דירות. המדינה מחפשת פתרונות קצרי טווח ומתערבת בדברים שהיא לא צריכה. צריך לתת לשוק לעבוד".

לדבריו של אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים, "המחסור בדירות בישראל הוא אחד מהנושאים החמורים והכואבים במדינתנו המשליך על הפערים החברתיים והכלכליים ומשמר אותם. על מנת לפתור את משבר הדיור בישראל הממשלה צריכה לשנות את תמהיל שיווק הקרקעות ולשווק את רוב הקרקעות לשוק החופשי ולא יותר מ-30% לטובת פרויקטים של מחיר למשתכן ולא לשווקן באזורי הביקוש כמו מרכז הארץ והשרון".

"בגלל המחסור בקרקעות לבניה בערים, הדרך היחידה להגדיל את היצע יחידות הדיור באזורי הביקוש ובמרכזי הערים היא באמצעות התחדשות עירונית ולכן גם תוכניות של פינוי בינוי צריכות לקבל קדימות בוועדות. לא יתכן שהיום על מנת להוציא לפועל תוכנית לוקח כעשור, תוכניות אלו צריכות להיות בראש סדר העדיפויות בוועדות המקומיות והמחוזיות כמו גם בותמ"ל ולהיות מקודמות תוך 3 שנים. כמו כן, על הממשלה לקחת מראשי הרשויות המקומיות את הסמכויות והיכולת לשנות את המדיניות כל פעם מחדש על מנת לספק לתושבים וליזמים וודאות תכנונית".