בנק ישראל: "מחירי הדירות עולים; הממשלה החדשה צריכה להתערב"

"לאחרונה השתנתה המגמה ומחירי הדירות התחילו לעלות במתינות", כך אמר היום פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, בסקירת ההתפתחויות האחרונות בשוק הדיור.

"לראשונה מאז החל המאמץ הממשלתי להגדלת היצע הדיור, ב-2018 נרשמה ירידה של 0.75 אחוז במחירי הדירות. לאור הסימנים לעלייה מחודשת במחירים, חשוב שהממשלה החדשה תחדש את המאמצים להגדלת ההיצע תוך חזרה למגמות החיוביות בהפשרת קרקעות, היתרי בנייה והתחלות בנייה ששררו עד שנת 2017", הוסיף.

הדברים נאמרים יממה לאחר שראש הממשלה מיהר להכריז על התיישרות במחירי הדירות, כשגם לפי נתוני הלמ"ס בשנת 2019 התחדשו עליות המחירים, וזאת לאחר התמתנות בקצב עליית המחירים ביחס לתחילת העשור עד כדי ירידות מחירים בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2018. בין החודשים אוגוסט-ספטמבר מדובר בעלייה של 0.6% במחירים.

בהתייחס לעלייה במחירי הדיור, חיים מסילתי, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין, טוען כי "אי הוודאות הקיימת כיום באשר להמשך תכניות הממשלה או ביטולן, גורמת לחלק מהאנשים שישבו על הגדר לחזור לשוק הרוכשים. החשש הגדול הוא שעד לכינון ממשלה ומינוי שר שיכון שיקבל לידיו את המושכות, תמשיך אי הוודאות לכרסם ביציבות שאפיינה את השוק בשנתיים האחרונות. לעת עתה נכון יהיה להיזהר מההחלטות קיצוניות בעלות פוטנציאל השפעה רחב היקף, זאת עד לגיבוש מדיניות ממשלתית אחידה אשר לאורה יפעלו הגורמים בשוק".

בגלל הבחירות: הממשלה תצטרך לבצע התאמות בתקציב
בכנס השנתי של הגופים המוסדיים דיבר סטרבצ'ינסקי גם על הפעילות הכלכלית במגזר העסקי. לדבריו, "למרות האירועים הביטחוניים בנובמבר ואי-הודאות הפוליטית על רקע ההחלטה על מערכת בחירות שלישית – פעילות זו נותרה איתנה, תוך המשך צמיחה ביצוא השירותים ובתוצר. 

"על פי מדד הסנטימנט של סקר המגמות לחודש נובמבר המשיך המשק לצמוח בקצב דומה לזה של התוצר הפוטנציאלי – הנאמד בכ-3 אחוזים. אמנם קצב זה נמוך מהנתון שהיה בספטמבר, אך אינדיקטור נוסף מסקר המגמות, מדד התוצר - מראה שהתוצר העסקי בנובמבר עלה מ-3.1 ל-3.5 אחוזים". 

סטרבצ'ינסקי הזכיר שבתחזית שפרסמה חטיבת המחקר באוקטובר הופחתה תחזית הצמיחה ל-2020 בעיקר כתוצאה מהפחתת התחזית לצמיחה העולמית, ומהצפי לכך שהממשלה תצטרך לבצע התאמות בתקציב. בתחילת ינואר תפרסם החטיבה תחזית מעודכנת שמפנימה את האירועים האחרונים בתחומים אלה.

"לאור העובדה שהבחירות יתקיימו בתחילת חודש מרץ, במחצית הראשונה של 2020 יתקיים תקציב המשכי שמשמעותו ריסון בהוצאה הממשלתית. ריסון זה עקבי עם ההנחה של התאמות תקציביות כפי שנכללה בתחזית חטיבת המחקר מאוקטובר.

"בחודשים האחרונים ניכר כי בביצוע ההוצאה של משרדי הממשלה כבר החל מהלך של כינוס ההוצאה למסגרת התקציב השנתית; בחודשים יוני עד נובמבר 2019 סך ההוצאה של משרדי הממשלה (יחסית לתוואי העונתי הרב-שנתי) ירד או נשאר באותה רמה בכול קבוצות משרדי הממשלה – מנהלתיים, חברתיים, כלכליים, ביטחון והוצאות שונות.

"קבוצת המשרדים הבולטת ביותר מבחינת כינוס ההוצאה היא המשרדים הכלכליים – הכוללים את משרדי החקלאות, האנרגיה והמים, הכלכלה, התיירות, התקשורת והתחבורה. המשמעות היא שהנטייה להוציא בחודשים האחרונים נמוכה ממה שהיה נהוג בחודשים המקבילים בשנים קודמות, דבר שיאפשר להימנע מחריגה גדולה יותר מיעד הגירעון בסוף השנה יחסית למצב הנוכחי. כזכור, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר עומד על 3.7 אחוזי תוצר, הגבוה מיעד הגירעון של 2.9 אחוזי תוצר".