הבנקים יאריכו את הקפאת החזרי המשכנתא

הבנקים מאריכים את הקפאת תשלומי/ החזרי המשכנתא. עם פרוץ הקורונה הבנקים הקפיאו את החזרי המשכנתא למי שביקש, והם מאריכים כעת את ההקפאה על רקע הגל השני. מדובר בהקלה תזרימית גדולה ללווים ומסתבר שחלק גדול מהציבור משתמש בה - על פי ההערכות קרוב ל-30% מהציבור בחר להקפיא את המשכנתא.

המשכנתא היא החוב הגדול ביותר של משקי הבית והיא גם ההוצאה התזרימית הגדולה ביותר מדי חודש. מנתוני בנק ישראל האחרונים עולה כי מתוך משכנתאות בהיקף של 394 מיליארד שקל הוקפאו משכנתאות בהיקף של כ-93 מיליארד שקל. מאז הנתונים עלו וכאמור ההערכות הן שמדובר על הקפאה של קרוב ל-30% מסך המשכנתאות. הנתון הזה מעיד על קושי תזרימי גדול מאוד של הציבור, וצריך לקחת בחשבון שלא מדובר בפתרון קסם. הדחייה הזו גורמת להגדלה של החוב וכאשר יחזרו לשלם את התשלומים השוטפים הם יהיו גבוהים יותר. זאת ועוד -  הקפאת המשכנתא נותנת אוויר לנשימה והציבור עשוי בטעות לחשוב שמצבו טוב. זאת כמובן אשליה.    

חשוב להדגיש - בבנקים לא הקפיאו משכנתא לכל מי שדרש. מדובר על משכנתאות שהתשלומים עליהם שולמו עד להקפאה באופן סדיר ולא היו ללווים בעיות עם החשבון. 

במערכת הבנקאית אומרים לביזפורטל כי כחלק מתוכנית כלכלית כוללת הם יהיו מוכנים להאריך לפרק זמן נוסף את הקפאת המשכנתאות מתוך אמונה שתוכנית כלכלית כוללת תימנע גלישה של לווים לחדלות פירעון. הבנקים מתייחסים ללווים שיכולים לעמוד בהתחייבויותיהם והטלטלה שעברה על הכלכלה המקומית בסגר הראשון שתחמיר עם כניסה של ישראל לגל שני של קורונה, גרמה להם לקושי נקודתי. אז כל הכבוד לבנקים רק נזכיר שמדובר גם על האינטרס שלהם - במקום להחמיר את מצב הלווים ולדרוש מהם החזרים עכשיו בזמן המשבר הם פשוט דוחים ונמנעים מדיפולטים רבים. כמו כן, זה כמובן מהלך "בחסות" בנק ישראל כך שמדובר בפתרון כולל שמגיע מהמערכת כולה. 

במקור הוקפאו המשכנתאות לשלושה חודשים וזמן קצר לאחר מכן הוארך פרק הזמן של ההקפאה ל-3 חודשים נוספים. במערכת הבנקאית שבעי רצון מתוצאות ההקפאה גם אם אין עדיין נתונים כמה משכנתאות לא נכנסו להליכי גבייה בגלל ההקפאה. חלק ניכר ממשקי הבית שהקפיאו את המשכנתאות נחלצו מהליכי גבייה ומימוש המשכנתא בשל המשבר הכלכלי.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל

מנקודת המבט של הבנקים הרי שכיום למערכת הבנקאית הישראלית אין בעיית נזילות וכדי לממן את פער התזרים שנובע בין התזרים שהיה אמור להתקבל מפירעון משכנתאות שהוקפאו לצורכי ההון של הבנק, ניתן בקלות לגשר באמצעות גיוסים בשוק ההון (שצמא לאגרות חוב בנקאיות) או לחילופין באמצעות היענות למכרזי ריפו של בנק ישראל.

באופן נדיר יחסית נפגשים הרצונות של המלווה והלווה - הנכונות של המערכת הבנקאית לפעול להארכת הקפאת המשכנתאות נפגשת עם הצורך של משקי הבית לצמצם הוצאות קבועות וכבדות.

ככלל, סיכון מקרו כלכלי הוא הסיכון המרכזי של המערכת הבנקאית. גלישה למיתון שפוגעת באופן ניכר ביכולת של הלווים לפרוע התחייבויות היא תסריט הבלהות של המערכת הבנקאית וכאן מפגש האינטרסים.

• האוצר ובנק ישראל נגד הלמ"ס - סבורים שהנתונים על מחירי הדירות שגויים
• "הגרלות זה הזוי. מחירי הדיור זינקו בגלל התוכניות הממשלתיות"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הקושי לגבות חובות של המערכת הבנקאית משמעותו עלייה בהפרשה לחובות מסופקים של המערכת מה שגורר הפסדי אשראי. אם לא יוקפאו המשכנתאות עלולה להיות הפרשה גדולה להפסדי אשראי. את זה הבנקים רוצים למנוע.

ההקלות שנתן בנק ישראל למערכת הבנקאית במקביל לאפשרות ההקפאה של ההחזרים  מאפשרות לה שלא לסווג חוב שנמצא בהקפאה כ"חוב פגום" וזה משמעותי מאוד למערכת שכאמור הקפיאה משכנתאות בהיקף של לפחות 93 מיליארד שקל.