הבלוף של דחיית החזרי המשכנתאות

הדחייה הוספת של החזרי הלוואות ומשכנתאות עד לסוף השנה הקלנדרית והאופציה להארכה נוספת, מזכירים לי את ה"בלוף" עתיק  היומין של כרטיסי אשראי. בשנות ה-80 של המאה הקודמת, כשהחל השימוש בהם במקום מזומן או המחאות. הסטטיסטיקה הוכיחה, כפי שקרה גם בעולם הרחב, שכרטיסי האשראי, מעבר לנוחיות שבהם שאין עליה עוררין, הגדילו משמעותית את הצריכה הפרטית בקרב הציבור הרחב. הסיבה לכך הייתה פשוטה בתכלית: כשאתם מוציאים מהארנק כסף במזומן, אתם מממשים את השטרות, חווים אותם, רואים אותם מול העיניים. אתם מבינים את גודל ה"נזק". בכרטיס אשראי, בין אם מדובר ב-10 שקלים, 100 שקלים או 1,000 שקלים, זה בסופו של יום שורה אחת במסוף/ מחשב. אתם לא מממשים את השטרות.

זה ה"בלוף" של דחיית החזר ההלוואות. התחושה של "נדמה לי" שאני מחזיר/ה פחות או שדוחים לי את רוע הגזירה ובמקודם או במאוחר הבעיה תיפתר באופן כזה או אחר, לא נכונה. לפרוטוקול: עד לכתיבת שורות אלה נדחו לא פחות מכ-750 אלף הלוואות ומשכנתאות, בסכום כולל של כ-10 מיליארדי שקלים בקירוב(!) כשמספרם רק עולה ועולה במהירות הבזק מיום ליום. בנק ישראל אף הצהיר מראש שאם יהיה צורך בכך, החזר המשכנתאות יידחה ב-31 בדצמבר עד למחצית 2021.

למחשבון משכנתא - ככה תוכלו לחשב את ההחזר אחרי הדחייה העובדה שבמהלך חודש יולי האחרון, למרות הקורונה ולמרות המשבר הכלכלי, נלקח שיא חדש של לא פחות מכ-6.5 מיליארדי שקלים משכנתאות, ממחיש  במדויק את  הטעות הגדולה של מקבלי ההחלטות, שבמקום להרגיע, מייצרים שלא מדעת לחץ הולך וגובר על שוק המשכנתאות. דווקא בעת הזאת. דחיית המשכנתאות לא רק שלא תסייע במיאום למאות אלפי בתי אב, גרוע מכך, היא מייצרת אשליה של פתרון שבסופו של דבר תתברר כ"פאטה מורגנה" כשאותם בתי אב ייאלצו להתחיל ולהחזיר את המשכנתאות, כשלעיתים קרובות הקושי הכלכלי שלהן לטווח הבינוני והארוך יהיה  אף גדול.  גדול יותר כתוצאה מה"פקק" המלאכותי לחלוטין שנוצר בעיתות הקורונה. אולם לא יוריד אף לא שקל לרפואה מההחזר שיצטרכו להחזיר. ההפך - הריבית דופקת גם בתקופת הדחייה.

טעות גורפת זו הינה המשך ישיר לטעות שעשה משרד האוצר ועשו כל מקבלי ההחלטות, כששמו במחצית השנה האחרונה של הקורונה דגש בעיקר על פיצוי נקודתי לשכירים ועצמאיים שנפגעו המשבר, כולל אופציה לקבל דמי אבטלה עד מחצית 2021. אולם לא שמו דגש על מנועי צמיחה שיחזירו מאות אלפי ישראלים מובטלים או בחל"ת אל מעגל העבודה ויאוששו מחדש את המשק הפגוע. עד כה מדובר בסכומי עתק שעלה למדינת ישראל 100 מיליארדי שקלים (כרבע בקירוב מתקציב המדינה השנתי בממוצע!) ושברובו הגדול הלכו מ"שומקום לשומקום".

• משכנתא במזרחי טפחות? תתכוננו לשלם יותר
• מי לוקח משכנתא במימון ישיר? מי שלא יכול לקחת בבנקים

ואם נחזור לנושא דחיית המשכנתאות. בתור מי שעוסק כבר עשרות שנים בנושא הנדל"ן, אני חייב לומר שהפתרון הזה הינו בבחינת כדור אספירין לחולה קשה שנזקק לאנטיביוטיקה או חלילה גם לניתוח. דווקא ימי משבר אלה היו הזדמנות בלתי רגילה למקבלי ההחלטות לקדם שורה של פתרונות עומק אסטרטגיים לחולי המתמשך של שוק הדיור. אם נביא, לדוגמא, את בעיית המשכנתאות, הרי שהצורך של רוב הישראלים לקחת מימון ענק לרכישת דירה, בממוצע כמיליון שקלים בקירוב, הינו העובדה שיש מעט מאוד היצע בשוק לעומת הביקוש הגובר. רק הגדלת ההיצע תביא בעתיד להתמתנות רמות המחירים, אולם איני רואה לצערי מישהו שמטפל בכך.

גם ברמה הטקטית, אפשר היה בנקל להקל על הרוכשים בהורדה בהוראת שעה של מיסוי דוגמת מיסי רכישה, הקטנת מס שבח היכן שאפשר ועוד כהנה וכהנה הורדת היטלים ומיסוי על חומרי בנייה. כנ"ל, במיוחד, היה צורך לקדם פתרון לבעיית מחירי הקרקע המאמירים ולכך שהמונופול של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) על המכרזים, תרמה במהלך השנים תרומה משמעותית ביותר לזינו ק מחירי הקרקע, ובדיעבד גם זינוק ברמות מחירי הדיור.

לסיכום, דחיית החזר המשכנתאות תביא מ"כלום לכלום", תגרום אולי למקבלי ההחלטות ולמקצת מהלוקחים תחושה טובה לזמן קצר, אולם תחושה זו תעלם עד מהרה, בדיוק כפי שהתחושה המתוקה של עוגת שוקולד נעלמת כלא הייתה כעבור שעה קלה....   *כותב המאמר ארז הן הינו שמאי ומשפטן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין

• מחירי הדירות בראש העין צונחים ב-20% - האם זו הזדמנות?
• באר שבע: המלצה על הקמת 450 דירות להשכרה בשכונה ג'
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

למחשבון משכנתא