מי ישלם פיצוי לנפגעי המטרו?

מספר עצום של ישראלים ייפגעו, במישרין ובעקיפין, כתוצאה מהקמת המטרו המתוכנן בגוש דן, שלושת קווי המטרו ישתרעו לאורך כ-140 קילומטרים ויחצו 22 עיריות ורשויות מקומיות, מכפר סבא בצפון ועד לרחובות בדרום, כך שאין זה בלתי סביר שאלפי, אולי אף רבבות תושבים, המתגוררים בסמיכות לתחנות רכבת התחתית ויסבלו ממטרדי רעש וכיו"ב, ירצו לתבוע פיצויים בגין המטרדים וכן בגין הפקעה ו/או ירידת ערך הכנס שבבעלותם.

השם "תיקון 197" אולי איננו אומר דבר לחלק נכבד מהקוראים, אולם מדובר בהחלטה המאפשרת לבעל נכס לתבוע פיצוי על ירידת ערך, גם אם מדובר במטרד שאיננו עובר בתוך שטח הנכס עצמו, אלא גובל בסמיכות אליו ותורם לירידת הערך. תיקון זה יאפשר באופן מעשי להרבה מאוד בעלי נכסים המתגוררים בקרבת קווי המטרו לתבוע על ירידת ערך נכס, גם עם עבודות המטרו  לא יגרמו לנזק ישיר לאותו נכס.

המטרו - טוב או רע לבעלי הדירות? ערך הנכס עשוי לעלות בזכות הקירבה למטרו
מדובר, אם כן, בתביעות העשויות להגיע לסכומי עתק, אולי אף מיליארדים, מול העיריות והרשויות המקומיות, שספק רב עם יוכלו לעמוד בכך, שלא לדבר על הכאוס הציבורי שבעצם התביעות והיחסים בין העיריות לבין התושבים. כמו כן אין ספק שבתוך כל הבוקה והמבוקה הזאת יהיו מעורבים אינספור עורכי דין וכמובן שמאי מקרקעין שיצטרכו לאמוד כל מקרה ומקרה לגופו של עניין, בכמה תהיה ירידת ערך נכס זה או אחר.

לאחרונה, למשל, עלו שלא לפרוטוקול הצעות שונות ומשונות לעדכן את תיקון 197, כך שיחול אך ורק לגבי מי שהמפגע, קרי המטרו, יעבור בתוך הנכס שלו. לטעמי, כשמאי מקרקעין עשרות בשנים וכיו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר, אם חלילה עדכון זה יחול, יהיה מדובר בשערורייה של ממש ופגיעה בזכויות הקניין. שהרי אין זה סוד שלגבי רוב רובם של הישראלים, ערך ביתם מהווה עבורם משענת כלכלית מרכזית ביותר.

על כן, לעניות דעתי, מדובר בנושא כאוב שומה על כל מקבלי ההחלטות, ובראש וראשונה ממשלת ישראל, לתת עליו את הדעת, שהרי לא ניתן להפקיר, מחד גיסא, אלפי ואולי רבבות תושבים שייפגעו כתוצאה מהקמת המטרו, ומאידך גיסא גם אין מקום להכניס שורה ארוכה של עיריות ורשויות מקומיות אל תוך בור תקציבי שלא לדבר על הנזק הציבורי והחברתי העצום שיווצר כתוצאה מגל התביעות שיהיה ללא התחלה וללא סוף.

מדובר, אזכיר, לא רק בפרויקט תחבורתי גרידא, אלא בפרויקט לאומי מוביל, שווה ערך לפרויקט מוביל המים הארצי בשנות ה-60 של המאה הקודמת ואם תרצו, משמעותי לא פחות מכביש "חוצה ישראל", אף הוא פרויקט לאומי המתבצע במהלך שנות דור ויותר. מעבר לתכנון ותקצוב הפרויקט, קיימת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה שעוד בטרם הקמתו, יתחילו צלילים צורמים שיעבירו ללא ספק על חשיבותו שעליה אין עוררין.

לכן לדעתי שעוד בטרם התחלת העבודות על המטרו, ועל מנת למנוע, חלילה, את העיכובים הצפויים עקב התביעות הרבות(!), תגלם הממשלה את הערכת סכומי התביעות בתקציב הפרויקט שממילא, ועל פי הערכות זהירות, צפוי לחצות את ה-150 מיליארד שקלים, ותשמור תקציב זה לעיריות ולרשויות המקומיות הרלוונטיות. אם מהלך זה לא יתבצע מראש, אנחנו צפויים במהלך השנים הקרובות לדחיות חוזרות ונשנות של קידום תכנית המטרו, ובמקום רכבת תחתית לתפארת מדינת ישראל, נקבל תכתובת משפטית ועיכובים אינסופיים. 

*כותב המאמר ארז כהן הינו שמאי ומשפטן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין