מחיר למשתכן מסיימת את דרכה - הצלחה או כישלון?

מחיר למשתכן עלתה לציבור 7 מיליארד שקל. התוכנית מתבססת על הענקת קרקעות בחינם לקבלנים שבנו על הקרקע וסיפקו הנחה לזכאים שזכו בדירה. במילים פשוטות – אנחנו, מימנו את ההנחה לקבוצה מסוימת של זכאים שהמדינה החליטה שמגיע לה דירה. כבר מיומה הראשון של התוכנית היו מתנגדים לא מעטים כשמעבר למטרה העיקרית לפתור את בעיית הדיור לקבוצה גדולה של אנשים לרבות זוגות צעירים, היא אמורה היתה להוריד את מחירי הדירות. זה לא קרה, ובכלל – לקראת קבורתה הסופית של התוכנית במתכונת המקורית, ואולי לקראת תוכנית חדשה, עולה השאלה – האם תוכנית מחיר למשתכן היא כישלון או הצלחה?  

ובכן, על אף עלותה הגבוהה למשק, תוכנית מחיר למשתכן תיחשב כהצלחה עבור כ-75,000 משפחות בישראל אשר ניצלו את ההנחה הנדיבה שהעניקה המדינה בסך מאות אלפי שקלים, כמו גם את האפשרות לקחת מינוף גבוה במיוחד של 90% משכנתא ורכשו בשנים האחרונות דירה בתוכנית מחיר למשתכן. זה לא עניין של מה בכך. אפשר לבקר את שר האוצר דאז, משה כחלון שהימר על התוכנית, נכשל ויצא מהמסלול הפוליטי. אבל אי אפשר לקחת ממנו את ההצלחה להביא בשורה לעשרות אלפי משפחות.

יותר מ-5 שנים אחרי השקת התוכנית, ניתן לקבוע כי רוב הזכאים שנרשמו לתוכנית אכן השיג דירה בהנחה. מתוך 126 אלף זכאים זכו כ-72.2 אלף משפחות – שיעור של 57.2% (מדובר על כ-15 אלף זוכים בשנה). לא רע. בנוסף נפתחה התוכנית גם למשפרי דיור (במקומות מסוימים ותחת תנאים מסוימים) ושם זכו 2.7 אלף משפחות. בסה"כ ניגשו להגרלות 136 אלף משפחות וזכו 74.9 אלף – שיעור זכייה של 55%.

רכישת דירה במחיר למשתכן היא אומנם תהליך ארוך, אפילו מייגע, כשבדרך מסתבר שבמקרים רבים מתגלה שהדירה היא לא מה שהרוכשים ציפו, שיש עיכובים ותקלות שונות, ועדיין – הרוכשים קיבלו דירה בהנחה ממוצעת של 20%. זה הרבה כסף, הם חסכו מאות אלפי שקלים, וקיצרו את משך הזמן שהם מגיעים לדירה.  

• מחיר למשתכן - האם זה סוף התוכנית?
• מחיר למשתכן - אלו השינויים הצפויים בתוכנית

לאותם רוכשים התוכנית היא סיפור הצלחה, השאלה, אם זה נכון למשק? התוכנית נכשלה במטרה עיקרית שלה - הורדת המחירים בארץ. מול הכישלון הזה אין הסברים ותירוצים, אבל כשמודדים בצורה ספציפית את העלות-תועלת של מחיר למשתכן, כנראה שהיא היתה כלכלית.7 מיליארד שקל של עלות מתורגמים לפחות מ-90-100 אלף שקל הנחה לכל דירה שנמכרת לזכאים. בפועל, ההנחה היתה בממוצע גדולה יותר - המדינה בעצם גרמה למחירים להיות נמוכים מעבר להנחה המעין ישירה שהיא סיפקה. זו הצלחה, אבל בלי להוריד את מחירי הדירות, כל הצלחה בקרב היא לא משמעותית במערכה הכוללת. 

דירות ללא דרישה מנתוני משרד הבינוי והשיכון עולה כי עד כה, הוגרלו 78,218 דירות, כאשר מדי חודש במהלך החמש-שש שנים האחרונות נרשמו בממוצע במשרד הבינוי והשיכון כ-2,200 זכאים חדשים. יצוין כי ההגרלות ל- 3,288 דירות הסתיימו ללא זוכה וחלק מהן כבר נמכר בשוק החופשי, אולי לשמחתם של הקבלנים.   מבין הזכאים שביקשו לנסות את מזלם, 93% מהם חסרי דירה שרצו להגיע לדירה ראשונה, ו7% משפרי דיור.   כ-30% מהזכאים הם צעירים לפני גיל 30 עוד עולה מהנתונים כי 73% מבין הזכאים הם זוגות נשואים, 9.3% גרושים ו-17.1% רווקים. בחלוקה לגילאים מתברר כי 28.5% מזכאי תוכנית מחיר למשתכן הם צעירים עד גיל 30, 43.6% מהזכאים הם בגילאי 31-40, 20% בגילאי 41-50, ו28% הם בכלל אנשים מעל גיל 50.

  מחיר למשתכן – בעיקר באזור המרכז, אבל מעט בתל אביב מתחו בעבר ביקורת על כך שמחיר למשתכן לא פונה לאזורי הביקוש. זה נכון חלקית. היא אומנם כמעט ולא נמצאת בתל אביב, אם כי היא כן נוכחת בערי הלווין - ראשון לציון, באר יעקב, ראש העין ועוד. מעבר לכך, היא נוכחת מאוד בירושלים וחיפה והקריות. לאורך השנים הוגרלו בירושלים 7,060 דירות, בתל אביב 4,754 דירות, בראשון לציון 3,908 דירות. באופן מפתיע, העיר הרביעית במספר היא אשקלון. בסך הכל, כאשר מסתכלים על 25 הערים הגדולות, 58% מהדירות הוגרלו באזור המרכז ותל אביב; כ-21% באזור ירושלים וכ-17% באזור הדרום. המשמעות היא שבשנים הקרובות יצטרפו עוד עשרות אלפי תושבים לאזור המרכז, מה שיוביל להחרפת גודש התנועה הכבד ממילא בכניסה לערים הגדולות ותל אביב בפרט.

• שוק הנדל"ן משתנה: בלי סבסוד, בלי מבצעי מימון – ועם פחות הייטקיסטים; מה יקרה למחייר הדירות?
• האוצר ובנק ישראל נגד הלמ"ס - סבורים שהנתונים על מחירי הדירות שגויים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"