רולטת המשכנתאות מתחילה להסתובב

החודש התחילה החגיגה שעל פי ההערכות בנק ישראל והבנקים המסחריים תקיף מאות אלפי נוטלי משכנתאות ובסכום כולל בלתי נתפס של כ-50 מיליארדי שקלים, שינצלו את התקנה החדשה של בנק ישראל המאפשרת נטילת שני שלישים מהמשכנתא בריבית פריים ומכיוון שריבית הפריים כיום הינה נמוכה ביותר, יעוט הציבור על ההזדמנות.   לכאורה, רק לכאורה, מדובר בהזדמנות יוצאת מן הכלל לנוטלי המשכנתאות, חלקם הגדול זוגות צעירים ומשפרי דיור שחוו שנה לא פשוטה, רבים מהם מובטלים או בחל"ת, למחזר את המשכנתא, ולחסוך עד מאות שקלים מתוך ההחזר החודשי הנכבד, ובמיוחד כשרק לאחרונה פורסם כי המשכנתאות זינקו בממוצע לכ-900 אלף שקלים בקירוב, 44 אחוזים יותר מאשר ב-2019. אולם, וזה אולם גדול, מדובר לטעמי בחרב פיפיות, זאת משום שברגע שהריבית במשק תתחיל לעלות, אזי כל החסכון הזה יהפוך לווירטואלי, ילך לטמיון, וייתכן אף מצב בו סכום ההחזרים החודשי אף יעלה.   ומה יקרה בעוד מספר חודשים כשאותם מאות אלפי ישראלים שמקבלים מהמדינה סיוע בעקבות מגיפת הקורונה, יפסיקו לקבל אותו כשבד בבד התרחיש של עליית הריבית יתממש, ובמיוחד כשכולנו שומעים בעולם הרחב הדים ראשונים אודות תחילתה של אינפלציה, מה שייאלץ  מן הסתם את אותו בנק ישראל שהעניק שני שלישים פריים ביד רחבה להמוני בית ישראל ביד אחת, להעלות ביד השנייה את הריבית במשק ואיתה גם את ריבית הפריים? בתרחיש שכזה, שהינו בהחלט ריאלי ואפשרי, יימצאו את עצמם אתם מאות אלפים בין הפטיש לסדן ואיתם יחד המשק הישראלי כולו.   השילוב האימתני של רמות מחירי דיור מתודלקות שממשיכות לעלות, המוני רוכשים שמתפתים לרכוש דירות במחירים שאינם יכולים לעמוד בהם, מה שמאלץ אותם לקחת מימון לדירה בסכומי עתק, לעיתים קרובות אף יותר ממיליון שקלים, יחד עם ריבית תופחת ועולה, דומה לטעמי לרולטה בקזינו המסתובבת לה בנחת, מפתה את האורח לרגע להניח על הגלגל השחור-אדום את מיטב כספו, כשבסופו של דבר הוא יוצא בסוף אותו ערב מהקזינו ללא ז'טונים וללא כסף, לא באזקנו ולא בכיסיו.   לכאורה, רק לכאורה, התרחיש של משבר משכנתאות, שלא קרה מעולם אצלנו, הינו בלתי אפשרי לאור הרגולציה שמגבילה את סכומי המשכנתא ולאור זהירות כזו או אחרת בה נוקטים הבנקים המסחריים כלפי הלווים. אולם עדיין, ולמרות הכל, הסיכון הולך ועולה ומדובר, לפרוטוקול, לא רק בסיכון שאותו נוטלים הלווים, אלא גם למערכת הבנקאית כולה, ובמיוחד לאור סכומי העתק שלהם מדובר, עשרות מיליארדים רבים.   לפלא בעיני כיצד בנק ישראל וכיצד מקבלי ההחלטות בכלל, לא לקחו בחשבון את הסיכון הזה כשהחליטו לפני חודשים אחדים לצ'פר את הלווים באמצעות הגדלת מרכיב הפריים, דווקא בעיצומו של משבר כלכלי ובריאותי עמוק ובד בבד ירידה משמעותית בהיצע התחלות הבנייה, כשהכתובת של תדלוק רמות המחירים בשוק הדיור הייתה מהבהבת על הקיר. האם לא הבינו שהם עלולים לשפוך דלק על הבית שהינו ממילא בוער? והאם לא השכילו לחזות את תסמונת העדר שיפותה גם לרכוש דירות במחירים הולכים ועולים וגם להגדיל עוד ועוד את נתח המשכנתא?   אינני רוצה להיות נביא זעם, אבל כל אחד מאיתנו יודע בדיוק איך זה להיכנס לקזינו בראשית הערב, מחויט ומבושם, אולם לצאת ממנו באישון לילה על ארבע, ועם כיסים ריקים, זה כבר סיפור אחר לגמרי. והמבין יבין...   *כותב המאמר ארז כהן הוא שמאי ומשפטן , לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין