עליית מחירי הבטון והברזל תייקר את מחירי הדיור ב-2%-3%

מאז נכנס לתפקידו שר השיכון הבינוי זאב אלקין עם קינון הממשלה החדשה מבטיח האחרון כי יוריד את מחירי הדיור. מכתב שהתקבל אצל קבלני הבנייה מטעם יצרני הבטון מציג תמונה שונה, מחירי הסחורות עלו בכ-12%. כמו חומרי גלם רבים, גם הבטון, ובייחוד הבטון המוכן - הינו מרכיש חשוב בבניה, והעלאת מחירו צפויה להקפיץ את מדד תשומות הבניה בכמעט 1%. 

מחיר הבטון מרכיב כ-8.8% ממשקל מדד התשומות, והעלאת מחירי הסחורה צפויה להעלות באופן ניכר את המדד. מדד זה ועלייתו, משפיע באופן ישיר על כל רוכשי הדירות שאינן מוכנות עדיין. במילים אחרות, מדובר בכאלו שרכשו דירה שעדיין נמצאת בבניה מקבלן, וכתוצאה מכך טרם שילמו מחיר מלא עבורה. ברוב המוחלט של המקרים יתרת התשלום עבורה מוצמדת למדד התשומות, ובמידה וזה עולה, גם מחיר הדירה עולה, לפעמים בעשרות אלפי שקלים ואף יותר. 

בפועל שוק הבטון הוא שוק ריכוזי מאוד ונשלט בעיקר על ידי הספקיות הגדולות, רדימיקס, שפיר והנסון, דבר שפוגע בתחרות ומאפשר לאותן חברות לא פעם להעלות את המחירים. גורמים בשוק מעריכים כעת כי עליית מחירי הבטון צפוייה להוביל לגידול של 2%-3% במחירי הדיור. 

הבטון אינון המשאב היחיד שבו נרשמה התייקרות מהותית בחודשים האחרונים, כאשר גם מחירי הברזל (שעלה בכ-35% בשנה החולפת), המלט המיובא והמוצרים הסניטריים עלו בתקופה האחרונה. המדד מתפרסם אחת לחודש ופרסומו הקרוב ביותר, אמצע חודש הבא - צפוי לגלם בתוכו את עליית המחירים המדוברת.

בשנה החולפת עלה מדד התשומות בכ-5.6%, וזאת לאחר כמה שנים שהיה יציב פחות או יותר. עיקר הגורמים לעליות המחירים הן עלויות הסחר הימי שהחלו לגדול בעקבות הפגיעה בשרשראות האספקה לקראת אמצע השנה החולפת, שגררו איתן עליות מחירים על פני כל סקטור הסחורות המיובאות. בין השאר תרמו לעליות המחירים גם העלייה במחירי החשמל ואנרגיה, שהשפיעה בעיקר על מחירי המלט וכן גם עליית מחירי מוצרי החשמל עצמם המשמשים לבניה, לצד צמצום היצע המוצרים כתוצאה מהפגיעה המוזכרת בשרשראות האספקה. 

בהתייחסות להעלאת המחירים אמר רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים כי "זהו קרטל של שפיר הנדסה, רדימיקס והנסון שהודיעו בו זמנית על העלאת מחירי הבטון ב-12 אחוזים. מדוע ראש הממשלה, שר האוצר ושר השיכון לא התייחסו לכך כלל כשהודיעו, כביכול, על הוזלת יוקר המחיה והאם הם מתכוונים בעצמם לספוג את עליית המחירים במקומנו ולהזיל דמעות שליש?!"

כעת עומל שר השיכון על יוזמה הצפויה להוציא את מרכיב הקרקע מחישוב ההצמדה למדד, מה שצפוי להוביל להוזלה בעלויות הדירות. גם ביוזמה זו, כמו ביוזמות רבות שנועדו להקל על יוקר המחיה, בלמו הלוביסטים את ההחלטה מכיוון שזו צפויה לפגוע בהכנסה שלהם. המהלך כמובן דורש חקיקה מיוחדת בכנסת, אם כי עד כה לא הובא שום נוסח לדיון רשמי מטעם משרדו של השר אלקין. 

אתמול הודיע שר האוצר, ראש הממשלה ושרת הכלכלה על סדרה של צעדים שצפויים להוזיל את יוקר המחיה. נושא עליית מחירי המשאבים הקריטיים לבניה לא עלה בהכרזת הממשלה, ולא בכדי. אייל בהרי, מנכ"ל צים בהרי התייחס לסוגיה וציין כי "העובדה שנושא יוקר הדיור נעדר לחלוטין ממסיבת העיתונאים אתמול, לא הייתה מקרית. לממשלה אין כיום את הכלים הראויים לבלום את התייקרות חומרי הגלם ובדיעבד התייקרות הדירות."

אך גם במידה וההחלטה אכן תגיע לבסוף למליאה, והחקיקה אכן תעבור, לא מדובר פה בלפתור את הבעיה מהשורש. הגורם העיקרי לעליית המחירים הוא מדיניות הממשלה, שכן היא זו שממשיכה לעלות את התמלוגים שמשלמים היזמים עבור רכישת הזיכיונות להפעלת המחצבות מטעם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). עוד מסבירים גורמים רבים מהסקטור כי סיבה נוספת לעליית מחירי הבטון הינה דווקא העליה במוצרי החציבה, דוגמת חצץ. 

אחד מהדרכים היעילות ביותר להורדת מחירים הינה הגברת התחרות, תופעה שמצטמצמת בשנים האחרונות בסקטור. כמות הפרוייקטים המיועדים לתשתיות, כמו כבישים ומחלפים, נמלים ומסילות רכבת גדלה, ומנגד - ההיצע מצומצם. המדינה מתקשה למצוא מחצבים חדשים בעוד שהרוב המוחלט של המכרזים לזיכיונות הקיימים מיודעים דווקא להפעלת המחצבות המוכרות.