בתל אביב נקבע שהיטל ההשבחה חל על בעלי הדירות; בירושלים - לא! בעלי הדירות פטורות מהיטל ההשבחה?

בתל אביב נקבע שהיטל ההשבחה על בעלי הדירות; בירושלים בעלי הדירות פטורות מהיטל ההשבחה - הכיצד? בתל אביב נקבע על ידי ועדת ערר כי היטל ההשבחה ישולם על ידי בעלי הדירות. החלטת הערר החליטה זאת לגבי רובע 3 ולמרות שנראה שיהיה ערעור על ההחלטה, בינתיים זו ההחלטה הקובעת. מנגד, בירושלים נקבע אחרת.

ועדת הערר לתכנון ולבנייה ירושלים קבעה כי לא יוטלו היטלי השבחה במתאר לשכונת רחביה. הסיבה - לא ניתן להוכיח עליית שווי של הדירות בשכונה.

על פי הועדה אין אפשרות מובהקת להוכיח כי תוכנית המתאר (תוכנית מספר 9988) לשכונת רחביה שהיא מהשכונות יוקרה של ירושלים, תתרום לערך הנכסים. האמת שזה נשמע תמוהה, אחרי הכל, ניתן לקבוע שהיטל ההשבחה הוא בתנאי שתהיה השבחה, שנית – הגדלת אפשרות בנייה היא בהגדרה תוספת ערך לבעלי הבתים-דירות.

תוכנית רחביה  מתייחסת לשטח של כ-650 דונם בעיקר בשכונת רחביה ובטלביה שהיא היקרה בעיר. כן מתייחסת התוכנית גם לאזורים בקריית שמואל ושערי חסד. עיריית ירושלים יזמה את התוכנית כדי לשמר את המבנים ההיסטוריים ובמקביל אפשרה  להגדיל את כמות האנשים באזור באופן משמעותי. כלומר, האזור יהיה צפוף יותר דרך בנייה חדשה של פרויקטים בהתחדשות עירונית. פרויקטים כאלו משביחים את הנכס, אז לא ברור איך נקבע שלא תהיה השבחה על ידי ועדת הערר.

בשלב הראשון, עיריית ירושלים דרשה השבחה מהדיירים, אלא שאז כ-50 מבעלי הדירות, ביניהם אגב, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, ערערו על החלטתה בפני ועדת הערר המחוזית ואז זו בחנה את ההשבחה הצפויה ובהתאם למצב התכנוני, קיבלה החלטה שהתוכנית לא משביחה את ערך הנכסים ועל כן גם לא ניתן לגבות היטלי השבחה מכוחה.

שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין אומרת בתגובה: "מדובר בהחלטה אמיצה וחשובה של ועדת הערר בראשות עו"ד בני זלמנוביץ' ואני מברכת על כך. מבחן ההשבחה צריך להיות מבוסס על מבחנים שמאיים, על ההשפעה האמיתית שיש לתוכניות השונות על שווי השוק בפועל, ולא על פי הגדרות משפטיות תיאורטיות שמביאות לתוצאות לא סבירות כדוגמת זו של ועדת הערר בת"א. אני מקווה שגישתו של עו"ד זלמנוביץ תהיה המובילה בסופו של תהליך כי היא מציגה הבנה של המהות השמאית בקביעת היטלי ההשבחה ובעשיית צדק עם הנישומים."