פרופ' אמיר ירון על מחירי הדירות - "הריבית היא לא גורם השפעה עיקרי"; על הר הדולרים - "אם נצטרך להשתמש בדולרים אז נשתמש"
נתחיל עם חצי הכוס המלאה. מצבנו הכלכלי מצוין לעומת רוב מדינות העולם. ישראל עוברת את המשבר של 2022 עם מכות וחבלות בכנף ונקווה שנדע להתמודד עם הסערה בעולם בצורה טובה גם לקראת הכניסה ל-2023, וב-2023 עצמה שכלכלנים רבים חוששים ממנה. איך זה ייתכן? מה הסוד של ישראל שלמרות אי יציבות פוליטית, מצליחה כלכלית. יגידו לכם שזה ההייטק, יגידו לכם שזה רזרבות העבר, גם יגידו שזה לא בדיוק נכון כי יש מקומות עם משבר גדול ובעיקר בתחום הדיור. ועדיין, יחסית לעולם מצבנו טוב, בין היתר מכיוון שבנק ישראל בשטח. אפשר להגיד (ואנחנו אומרים) שיש מקומות מאוד חלשים בהתנהלות של בנק ישראל ויש טעויות, אפילו קשות. אבל, במבחן ההשוואתי לעולם - צריך להגיד: נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון מצליח להשיט ולשלוט בריבית, אינפלציה, שער הדולר ובעצם מייצר לנו סוג של יציבות כלכלית.
"ככל שמעלים את הריבית זה גם עוזר לצנן את שוק הדיור. האומדנים שלנו מראים שהתרומה של הריביות זה לא עניין שולי למחירי הדיור אבל זה לא העיקר, מדובר על השפעה שהיא בערך 20% על המחיר". כך אומר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בראיון לביזפורטל. המשמעות היא שיש 80% של גורמים אחרים שמשפיעים על מחירי הדירות, זה יכול להיות היצע הדירות, מחירי הדירות, הכנסה פנויה ועוד. אז כן, יש עוד גורמים נוספים וחשובים שמשפיעים על מחירי הדירות ואנחנו בטוחים שבנק ישראל יודע לעשות מחקרים, אבל אלמלא הריבית האפסית של השנים האחרונות, שגם גרמה למשקיעים לרכוש דירות להשקעה (כי חיפשו אלטרנטיבות להשקיע את הכסף) וגם חיממה את שוק המשכנתאות, ואילולא ביטול מגבלת הפריים בתזמון גרוע - מחירי הדיור לא היו מזנקים כך.
וגם כעת, במצב ההפוך, נראה שהפרמטר העיקרי שיכול לרסן איכשהו את מחירי הדירות ולצמצם את הביקושים הוא עליית הריבית שמייקרת את המשכנתא וגם מייצרת אלטרנטיבות השקעה טובות למשקיעים ומרחיקה-מוציאה אותם מהשוק.
אתמול העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.75% נוספים לריבית של 2.75%, מה שאומר שריבית הפריים עומדת כבר על 4.25% (כאשר היא הייתה 1.6% רק לפני חצי שנה-שנה). ההחזרים על המשכנתאות מתייקרים במאות שקלים ולצד עליית האינפלציה מדובר בעליית החזרים של מעל 1,000 שקל למשכנתא ממוצעת. הרבה כסף למשפחה ממוצעת. האם זה לא יגרום לרוכשים פוטנציאלים לעצור עם המשכנתאות?
נראה שכן, פרופ' ירון טוען שזה לא העניין המרכזי. הוא טוען שאי אפשר להטיל את האחריות על עליית מחירי הדיור רק על בנק ישראל ושולל את הטענה שבנק ישראל פספס את היכולת להשפיע על שוק הדיור, אחרי הטירוף של השנה האחרונה עם זינוק של קרוב ל-20%. לדבריו "יש ביקוש בריא, דמוגרפיה בריאה אבל כנגד זה עומד היצע שבדרך כלל קשיח. היו עוד סיבות לעליית המחירים: היציאה מהקורונה, אנשים שעמדו על הגדר מביטולו של מחיר למשתכן, המס על המשקיעים ירד ואז התחיל כל המומנטום. אגב, גם הקורונה עצמה הורידה היצעים, כך שמדובר במכלול של דבר שהשפיעו מעבר לדמוגרפיה של ישראל".
מה צריך לעשות כדי לעצור את השתוללות מחירי הדיור?
ירון: "צריך רפורמות בוועדות, הפשרות, תשתיות, תמריצים לארנונה, הדברים האלה יגדילו את היקף הבניה לאורך זמן וזה מה שיוביל להקלה במחירי הדיור – ללא כאב. צינון השוק שמגיע באמצעות הריבית בא עם כאב לאלה שלקחו תשלומי משכנתא גבוהים יותר. אנחנו מודעים לכאב בהעלאת הריבית למשקי הבית, אבל אין ברירה זה חלק מתהליך הריסון. זה כואב היום כדי להימנע מכאב גדול יותר מחר אם נהיה חייבים להעלות את הריבית עוד יותר".
אתה מדבר על תמריצי ארנונה לא נכונים. איפה הבעיה שם?
ירון "צריך לשפר את הארנונה לעסקים (להוזיל אותה. נ"א) וזה צריך להיות מלווה בתמיכה של תשתיות. הבעיה היא התמריצים בעיקר לרשויות המקומיות החזקות. כל תושב נוסף הוא גירעוני (כלומר העירייה מפסידה עליו כסף. נ"א). זה תהליך לא קל ולכן זה צריך להיות מהלך מסונכרן. אנחנו צריכים לשפר את הביצוע לכל אורך פונקציית הייצור. אני מדבר עם קבלנים והם אומרים לי 'יש לי טופס סיום בניה אבל אין מי שיחתום לי'. צריך לשפר את זה".
"רואים בחודשים אחרונים שיפור בהיצע: גידול משמעותי בהתחלות והיתרי בניה אבל השאלה החשובה האם זה פיק או שזה יגדיל את היקף הבניה לאורך זמן".
הטענה של ירון נכונה. אפשר לשמוע אותה חוזרת אצל כלכלנים רבים. עירייה לא רוצה עוד תושבים. כל תושב חדש עולה לה יותר כסף, היא מפסידה על כל תושב חדש שמצטרף לעיר, ולכן כל ראש עיר של רשות מקומית חזקה עושה את המתמטיקה הפשוטה ולא רוצה תושבים חדשים. אלא רק עסקים. אז צריך להעלות את הארנונה לציבור. אבל האם יקום הפוליטיקאי שיעז לעשות זאת? כנראה שלא. הוא הרי רוצה להיבחר שוב.
אתם לא מתחרטים על כך שהסרתם דווקא בתזמון הגרוע ביותר את המגבלה על לקיחת משכנתא של עד שליש מהמשכנתא במסלול ריבית הפריים?
ירון: "מעבר לתזמון (של מתי לבטל את מגבלת הפריים. נ"א) אני אגיד שהרעיון שיהיו פה יותר דרגות חופש הוא בסדר. בפרספקטיבה של שוק הנדל"ן, המגבלות בישראל הן בין המחמירות, אולי המחמירות ביותר, מבין המדינות המתקדמות. בעולם אפשר לקחת אחוז מימון מערך הדירה (LTV) של 90%. בתחום שהוא הרבה יותר קריטי לבעיות פירעון של משכנתא - תשלום חודשי כאחוז מההכנסה (PTI) - אצלנו הוא מאוד מגביל יחסית לעולם. אז נכון, הייתה הרחבה (ביטול מגבלת הפריים. נ"א) אבל היא לא נוצלה עד הסוף על ידי הציבור בין השאר כי יש מגבלה מצד הבנקים. מעל 40% מההכנסה הם מגבילים. אז נכון שעקרונית אפשר להגיע ל-66% אבל במכלול מי שנמצא במשכנתאות אז זה עלה משליש ל-40%. זה לא שינוי דרקוני. היינו בנקודה מחמירה מאוד אז גם אם בקצה יש גידול בזנב הסיכוני זה לא מגדיל את הסיכון, לא ברמת הפרט ולא במערכת הבנקאית.
ירון מבקר בעדינות את הבנקים ואומר כי בגלל כל מסלולי המשכנתאות קשה לציבור להבין על מה הם חותמים בכלל, ואולי גם לא הבינו עד כמה העלאת הריבית תייקר להם את המשכנתאות (התייקרות של מעל 1,000 שקלים מאז החלו העלאות הריבית) - "אני כן רוצה לומר שרפורמת השקיפות שהובלתי היא גיים צ'יינגר. בעולם של הצרכנים הישראלים מאוד קשה להבין את האפשרויות במשכנתאות עם מנעד כזה רחב. אני מקווה שהידע יוביל לשקיפות ולהבנת הסיכונים טוב יותר".
בוא נעבור לדבר על הריבית - באם התחזית לירידה באינפלציה לא תתרחש (יש הרי סיכון גדול על רקע מה שקורה בעולם), האם לא כדאי לכם מראש להכין מרווח ביטחון, כלומר להעלות יותר את הריבית?
ירון: "מצד אחד אתה יכולת להגיד למה לא ישר עושים את הכל במכה אחת. למה ארה"ב לא מעלה מאפס ל-3% בפעם אחת. אבל כשאנחנו באים לדיון אנחנו משקללים המון נתונים ומסתכלים על מנעד רחב של נתונים. ולא פחות חשוב - מה שאנחנו שמעריכים בכל נקודת זמן שיש יכולת קיבולת של השוק. אני חושב שמילות המפתח פה הן מינון והאיזון הנכון. לוקח זמן עד שרואים את ההשפעה של הריבית, היא משפיעה עם פיגור זמן מסוים. אנחנו מעריכים שהמשק יכול לספוג את העלייה הזו בריבית.
"מצד אחד, המשק הישראלי עם צמיחה גבוהה, שוק העבודה הדוק, שיא בשיעור התעסוקה. מנגד - אמנם האינפלציה יותר נמוכה מהעולם אבל בניכוי אנרגיה זה יותר קרוב לרמות שלהם. בכל מקרה, המפתח הוא לא מדד זה או אחר אלא שהעובדה שהאינפלציה מתפרשת על מנעד רחב של סעיפים, ועל פני זמן יותר ויותר מהם מזוהה עם ביקושים (כלומר האינפלציה לא מתרכזת בתחום אחד מתוך מדד המחירים לצרכן. נ"א) ואנחנו לא רוצים להגיע למחוזות האינפלציה של העולם.
אתם מתקרבים ליעד של ריסון האינפלציה?
"הריבית כרגע היא בטווח שמתחיל לרסן את האינפלציה. להערכתנו הריבית צריכה להיות בהמשך יותר בסביבה של 3% פלוס כדי שהאינפלציה תחזור גם למרכז היעד. זה בדיוק האיזון הנכון בין לעשות העלאה מהירה, תוך הקדמה והאצה שאמורות למנוע את הצורך בהמשך בהעלאות ריבית גבוהות יותר מסביבת ה-3% פלוס. להעלות עכשיו יותר כדי למנוע את הנזק בעתיד? לא. אנחנו מעריכים כעת שנכנסים לנקודת הריסון האינפלציוני. וצריך גם לזכור שיש אי ודאות עצומה בעולם מה יקרה מהגיאו-פוליטיקה, יש הרבה שאלות: מלחמת רוסיה אוקראינה, כמה עמוק יהיה משבר האנרגיה באירופה, מה יהיה סדר הגודל של הנחיתה בארה"ב. התחזיות שלנו מתכללות תרחיש בסיס אבל כמו שהאינפלציה יכולה להיות גבוהה יותר ועקשנית, יכולים גם להיות אירועים שיביאו להתמתנות מהירה יותר שלה ולכן אנחנו עושים את המינון והאיזון הנכון".
אתה מרגיש שהתחלתם לפעול בזמן?
ירון: "אנחנו כבר זיהינו את חום המשק בשלהי מאי 2021 וסגרנו חלק מנושאי המט"ח. את ההלוואות המיוחדות לבנקים ותקופה לא ארוכה לאחר מכן התחלנו את צמצום האג"ח הממשלתי. בהקשר הזה היינו הרבה לפני הפד' והבנק האירופאי, ולאחר מכן התחלנו להעלות את הריבית. אפשר לראות אצלנו תצפיות ליעדי הבנקים בעולם, ואת האינפלציה במדינות השונות וגם באיזה שלב ביחס לאינפלציה וביחס ליציאה מהאינפלציה הבנק המרכזי החלו את פעולתם. מהבחינה הזו בנק ישראל התחיל לזוז ברמת אינפלציה יחסית מוקדם.
מהי בעיניכם הריבית הנכונה למשק לטווח הארוך? הרי מציאות של ריבית אפס היא לא נורמלית
ירון: "זו שאלה מצוינת מהי בעצם הריבית הנייטראלית הנכונה שצריכה להיות במשק. יש על זה הרבה מחקרים והרבה דיונים בעולם וכל מיני גישות. ההערכה שלנו היא שבישראל מדובר על טווח של בין חצי אחוז לאחוז של ריבית ריאלית. לכן גם דיברתי על ריבית של 3% פלוס, כדי שהאינפלציה תתרסן בחזרה לכיוון מרכז היעד".
כמה ניתן לסמוך על התחזיות שלכם? צפיתם ריבית של 2.75% רק באמצע השנה הבאה והנה היא כאן. הציפיות שלכם לא קצת נמוכות מדי?
"לשוק ההון יש את היכולת שהוא משנה את ההערכות שלו כל הזמן באופן רציף. אנחנו נותנים תחזית פעם ברבעון. אז זה הבדל מהותי. אבל כאמור, אני חושב שבכל התהליך היינו בין אלה שצמצמו מוניטרית ראשונים והתחילו עם העלאות הריבית.
"הנושא של אוקראינה רוסיה היווה שמן דלק מרכזי למדורת האינפלציה ואיך שזה הופיע אנחנו רואים שזה השפיע על התחזיות גם שלנו וגם בחו"ל ובסוף זה גם השפיע על ההתנהגות שלנו, כולל תהליכי הריבית. בסופו של דבר אנחנו מתייחסים ומשנים את הפעולות וההערכות בהתאם לנתונים החדשים שנכנסים".
שער הדולר מזנק, יש לכם 200 מיליארד דולר, אחרי הרכישות הגדולות בשנה שעברה. ניסיתם ללא הצלחה להשפיע על שוק הדולר בשנה שעברה והנה מה שכן משפיע יותר מהכל אלה הירידות בשווקים, העלאת הריבית של הפד' והאינפלציה. אז שיחק לכם המזל וניצלתם. האם לא כדאי לממש את הדולרים?
ירון: "מתחילת השנה הזו הדולר מתחזק בכל העולם. זו תופעה עולמית שלא מתרחשת רק אצלנו. השער מאוד תנודתי. כדי להמחיש: היינו ב-3.2 שקל לדולר, עלינו ל-3.4 וגם ל-3.5 ואז ירדנו ל-3.2 ועכשיו שוב 3.6 שקלים לדולר. שער הדולר משופע מאוד לא בגלל פערי הריבית אלא בגלל מה שרמזת בשאלתך - ואולי בעצם אמרת במפורש - ההידוק המוניטרי בארה"ב ומזה נגזר מה עושים הגופים המוסדיים אצלנו, וכמובן ברגע שהם מתחילים לנוע אז גם כל קרנות הגידור.
"לכן לפני שאנחנו עושים אקט כשלהו צריך לזכור שאנחנו בעיצומה של סערה בשווקים ולכן ראוי לראות לאן הדבר הזה הולך. צריך לזכור שכנגד זה יש אספקטים שדוחפים לכיוונים אחרים. יש השקעות של זרים בישראל, השפעה של ההייטק וכאמור המוסדיים. לכן אני חושב שצריך לתת לעסק לראות לאן הוא הולך. כרגע אנחנו לא מזהים סטייה משמעותית מהכוחות הבסיסיים. אם נבחין בכך נפעל".
אני שואל הפוך – למה לא להיפטר עכשיו מהדולרים, כשהשער גבוה ולכסות את ההפסדים הגדולים שלכם משנה שעברה?
ירון: "יש לנו דולרים. ההתערבות במט"ח היא כלי מוניטרי אבל כרגע הכלי העיקרי שאנחנו משתמשים בו הוא כלי הריבית. אם נצטרך נשתמש. הוכחנו בעבר שאנחנו יודעים".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
41.פרופסור מפוזר (ל"ת)בוריס 12/10/2022 09:40הגב לתגובה זו2 0סגור
-
40.אי אפשר למנוע את השוקכדורי 11/10/2022 12:09הגב לתגובה זו0 1הנגיד צודק הוא גם למעשה איש פוליטי מובהק יודע שהכל שיש בחירות כל 3 חודשים הממשלה תישפוך כסף לשוק ואז הכל מתיקרסגור
-
39.יגיע היום שאנשים ימכרו את הגומי של התחתונים...קונילמל 10/10/2022 22:38הגב לתגובה זו1 0מה שהיה בארה"ב קטן על הקטסטרופה שתתרחש כאן. שם יכלו להחזיר דירות לבנק כאן ימותו ברעב...סגור
-
38.ריביתרוסלן 09/10/2022 21:12הגב לתגובה זו4 1אם נגיד בנק ישראל אומר שריבית במשכאנטה לא מרכיב העיקרי למחירי דירות??? אין כבר צורך לקרוא את המאמר!!! פרופסור לכלכלה - לא מקצועי ולא רציני....סגור
-
37.משבר הנדל"ן בישראל יהיה גדול יותר מ2008וורן באפט 09/10/2022 11:59הגב לתגובה זו8 0לא מבין מלכתחילה למה בכלל הורידו את הריבית ל-0.1, שהכלכלה שלנו היתה יציבה מאוד,ב2008 משבר הסאב פריים פגש ריבית של 5.5%,מה שגרם להורדת הריבית ולהקלה. בישראל המצב גרוע,שיא הנדל"ן ,בריבית 0%,מישהו יצטרך לתת את הדין,למשבר שהולך להיות כאןסגור
- טען עוד
-
36.אז למה עליית הריבית מורידה מחירים בכל העולם? (ל"ת)משש 06/10/2022 16:30הגב לתגובה זו8 0סגור
-
35.נגיד פחדןדני 06/10/2022 05:54הגב לתגובה זו2 6היה צריך להוביל ולהעלות רק 0.25 המצב שלנו טוב יותר מאשר בארצות הברית לא צריך לפגוע ברמה כזו בכל משקי הבית הרי לכולם יש הלוואות הנגיד טוען שיהיה קשה לא נראה לי שלו באופן אישי יהיה קשה.... הפגיע היא באזרחים שאין להם פחדןסגור
-
34.תפסיקו להרוג את הצעירים אתם ביחד עם הבנקיםיונתן 05/10/2022 22:55הגב לתגובה זו0 2חוצפה הורגים את הזוגות צעירים אתם יד ביד עם הבנקים בסוף הכול פה יקרוס מכה 1 אני מקווה שהערים יפסיקו לשלם לבנקים משכנתאות ונראה מה יקרה הכול קורססגור
-
33.מצבנו מצויין?? אוי ואבויהעם הנבער 05/10/2022 22:10הגב לתגובה זו12 0משק ריכוזי ולא תחרותי, יוקר מחייה הזוי לחלוטין, חוסר יציבות פוליטי ושחיתות חסרת תקדים, היקף אשראי וחובות משקי בית בשמיים, מערכת בנקאית רקובה עד היסוד ולא תחרותית. תגידו, האיש הזה אמיתי?סגור
-
צודקמתן 08/10/2022 01:37הגב לתגובה זו3 0ולכן היה צריך לעלות ריבית בלי קשר כבר לפני כמה שנים כדי לצנן את היקף ההלוואות. במקום זאת, לא עשה דבר, אנשים פה חיים על הלוואות בכל דבר (רכב, בתים, חופשות..) ואפילו שחרר את מגבלת הפריים שהייתה, כך שאנשים אפילו לקחו עוד יותר צמודי מדד. מי שמפחד להתערב בשוק, בסוף הכל יחזור לציבור.סגור
-
32.לזה קוראים נגיד בנק ישראל ??אחד העם 05/10/2022 20:39הגב לתגובה זו13 0הריבית זה הגורם מספר אחת, by far.... לזה קוראים נגיד בנק ישראל ?? כל הבועה קשורה למשבר הפיננסי הגדול של 2008 שבעקבותיו הורידו הריבית לאזור האפס למשך הרבה מאוד שנים, זה תדלק את הבועה וכעת לאף אחד מגורמי השוק המובילים אין אינטרס להעלות את הריבית יותר מדי, כדי לא להפיל את שוק הנדלן ובעקבותיו את הבנקים... מאוד פשוט.סגור
-
אתה לא הבנתאזרח מודאג 11/10/2022 16:18הגב לתגובה זו0 3אם אין דירות זה לא משנה אם הריבית היא 0% או 100% כי אין דירות המחיר עולה כי אנשים צריכים לגור איפשהו. ההיצע הקשיח הוא שמשפיע על המחיר יותר מהריבית.סגור
-
בדיוקנגיד שהוא נגיד 06/10/2022 15:55הגב לתגובה זו1 0איך זה לא קשור אם זה התחיל בדיוק אז?סגור
-
31.שקרן, ריבית פימפמה הכל! מורה לכיתה א נוסעת על רכב של200יובל 05/10/2022 20:25הגב לתגובה זו6 0מורה נוסעת על רכב של 200 אלף, הייטקיסט נוסע על רכב של 30 וחוסך. זה צריך להיות הפוך. הכל בגלל הונאת הריבית ואנשים שיש להם גישה למימון זול. הריבית הנמוכה קילקלה את הכלכלה. ריבית נמוכה היא האויב של השכר שאתם מרוויחים בזיעת אפיכם. רק ריבית גבוהה גורמת לשעות העבודה שלכם לייצר ערך אמיתי ולשמור את המעמד שלכם. מי שרוכש וחי על כסף בהלוואה בלי להתייחס למעמד שהוא יצר לעצמו או לערך שהוא מביא לחברה. מעוות את הכלכלה.סגור
-
30.הריבית לא קשורה למשכנתא, היא כן משפיעה על ההלוואות...הדירה שלך לא מעניינת 05/10/2022 16:35הגב לתגובה זו4 0בגלל הדירה שלך, כולנו נשלם יותר? לא נראה ליסגור
-
29.להגיד שהשפעת הריבית היא רק 20 אחוזפישר 05/10/2022 14:53הגב לתגובה זו22 0זה ממש פשע העדר אלטרנטיבה להשקעה ומיסוי אגרסיבי על הבורסה של 25 אחוז הן הסיבות לתדלוק הבועה הריבית צריכה לעלות לאזור ה6 אחוז ואז נראה אם זה רק 20 אחוז ממש מביש אמרה כזאת לפרופסור בכלכלהסגור
-
מה רצית שיגיד...?שובני 06/10/2022 00:02הגב לתגובה זו5 0שהריבית אחראית על 80% ממחירי הדירות,?שהרי הוא אחראי על שיעור הריבית...סגור
-
28.שוב מאשימים את המשקיעים על רצ ף מחדלים ממשלתייםשוב? 05/10/2022 09:36הגב לתגובה זו5 1מעל 12 שנים? עודף מיסוי, עודף ביורוקרטיה וטימטום וכרגיל המשקיעים אשמים. לפי המצב, אדיוט מי שלא משקיע בנדלן, כי רצף המחדלים רק מתגבר.סגור
-
27.ריביתדבורה מור 04/10/2022 19:17הגב לתגובה זו10 0מי שקרא את כ ל הכתבה שיקום ב. למה צריכים לקנות דירות? בכל העולם שוכרים על הממשלה לבנות דירות לא יקרות להשכרה.סגור
-
26.בורח מפחד מנפח72 04/10/2022 17:52הגב לתגובה זו7 0בורח ממציאות שיצר ביחד עם תואבי בצע ותשקורת וניפוח בועה אימתנית. בורח ממציאות של קיפאון שבאה כתוצאה מרעלי העשור האחרון שיצרו הוא ורעיו תואבי נבצע המינוף ריבחת אפס מלאכותית הדפסות כסף ודחיית משכמתאות. הכל על מנת שמחירי הדירות יעלו. בורח מבומרנג שחוזר בהתאם בימים אלו ומביא קיפאון וירודות עד סוף השנה ירידות ובהמשך כריסה של מחירים חזרה ל 2011 .סגור
-
25.הקורונה לא פגעה בהיצע!תיקון לנתנאל 04/10/2022 15:14הגב לתגובה זו5 1ההיצע לא נפגש קבלנים המשיכו לבנות ולמכור. מקסימום דחייה של חודש בקבלת טופס 4סגור
-
24.קשקוש אחד גדולאמת 04/10/2022 14:38הגב לתגובה זו18 070 אחוז בערך מעליית הנדלן בעשור האחרון היר נטו ריבית האפס המלאכותית שיצרו הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, הנגיד יודע זאת ומשקר במצח נחושה.סגור
-
23.שצריך לפמפםהוא יודע הנגיד 04/10/2022 13:27הגב לתגובה זו2 0אופטימיות,גם אם זה לא בדיוק ככהסגור
-
22.הוא רוצה כמו באמריקה. אבל באמריקה יש זיכוי מס על משכנתה (ל"ת)אני 04/10/2022 13:09הגב לתגובה זו7 0סגור
-
גם במדינהצודק 04/10/2022 13:28הגב לתגובה זו1 0סקנדינבית בה עבדתיסגור
-
21.איך להוריד את מחירי הדיור ? (פשוט מאוד)אבי 04/10/2022 12:48הגב לתגובה זו30 1תבטלו את המס על רווחים בבורסה כמו שהיה עד 2003 ותראו לבד איך "פתאום" יש מלא דירות להשכרה ומכירהסגור
-
מספיק שיורידו מס על דיבידנד (ל"ת)עתיד ורוד 05/10/2022 19:10הגב לתגובה זו3 0סגור
-
20.מזה עשורים אני מגחך בקשר למדדמיקו 04/10/2022 12:32הגב לתגובה זו5 1הנגיד מאשר בכתבה שיש לו בנק של סעיפים לחישוב מדד לדיוק 200 ויותר כולל סעיף תחתונים יוצא מכך שניתן לחפש את המספר הזוכהסגור
-
19.הנגיד לא קובע כלום …נגרר אחרי ארה״ב ודואג לבנקים בלבדהנגיד דואג אך ורק לבנקים הציבור לא מעניין אותו שיה 04/10/2022 11:39הגב לתגובה זו33 1הנגיד דואג אך ורק לבנקים הציבור לא מעניין אותו שיהיה לכולם בהצלחה עם המילים היפות העטופות יפה שלא מספרים את האמת לציבורסגור
-
זו הגדרת התפקיד שלו (לדאוג לבנקים)אזרח מודאג 11/10/2022 16:22הגב לתגובה זו0 0ואתה דואג לציבור?סגור
-
נכוןכל כך 04/10/2022 13:32הגב לתגובה זו1 0!!!!!!סגור
-
18.לבדוק את הכסף השחור (ל"ת)שלי 04/10/2022 11:02הגב לתגובה זו1 0סגור
-
הכסף השחור??שלך? 04/10/2022 13:32הגב לתגובה זו0 0לבדוק???שלי שלי אויסגור
-
17.המצב בישראל גרועדן ההייטקיסט 04/10/2022 10:45הגב לתגובה זו7 0המצב בישראל גרוע, מוצרי הבסיס ״כאילו זולים״ אבל הדיור כל גתיקר שגורם למשפחות להשתעבד, עבדות מודרניתסגור
-
16.פשוטציקי 04/10/2022 10:38הגב לתגובה זו25 2תחזירו את המס על הבורסה ל 15% והכל ישתפר מאוד מהר , אין לאף אחד בממשלה אינטרס להוריד מיסים ברור .סגור
-
15.איש יקר הנגיד שלנוקובי 04/10/2022 10:22הגב לתגובה זו7 20אדם יקר ומבין גדול הנגיד שלנו אשרינו זכינו בו חתימה טובה ושנה נפלאה עם ישראלסגור
-
בהחלט איש יקר. עולה לנו הרבה כסף...שובני 06/10/2022 00:07הגב לתגובה זו3 0...סגור
-
14.נכון...הביקוש עלה על היצע בגלל איכות האוויר .... (ל"ת)יוסי לבנון 04/10/2022 10:21הגב לתגובה זו11 0סגור
-
13.עירית תל אביב דורשת היטל השבחה ממכירת דירה חירבה מיליון (ל"ת)שאין השבחה 04/10/2022 10:14הגב לתגובה זו3 0סגור
-
למה אתה לא מספר על גובה ההשבחה של הנכס שלך?ישראלי 05/10/2022 15:44הגב לתגובה זו0 2אם אין רווח אין מיסים. הרווחת? תשלם ואל תתבכיין. גם אנחנו משלמים מיסים על ההשקעות הפיננסיות שלנו, ואתה לא רואה אותנו מתבכיינים כמוך.סגור
-
12.לפיד היה שר האוצר בטל תפטור ממס שבח אחת לארבע שנים (ל"ת)לפיד רק נזק 04/10/2022 10:13הגב לתגובה זו3 1סגור
-
11.נגידמורג 04/10/2022 09:59הגב לתגובה זו14 3ממש לא משכנע הגיב לאינפלציה מאוחר מאד והצרכן הפרטי לא עומד בראש מעייניו רק הבנקים. מדינת עולם שלישיסגור
-
10.היה פרופסור בכיר באוניברסיטה בארה"ב ועכשיו קשה לואדי 04/10/2022 09:27הגב לתגובה זו39 1למדתי תואר ראשון בכלכלה בעברית ואני אנליסט בכיר היום, ארשום את דעתי ואני מניח שפרופסור ירון לא יכול לומר את האמת כמו שאני ארשום. לריבית יש השפעה עצומה על המשק ופרט על מחירי הדיור. נכון לנקודת זמן הזו, אכן המחירים יעלו בצורה מתונה או יתייצבו, אבל כאשר הקבלנים לא יכניסו כסף או שיהיה קשה למכור דירות, נראה ירידה ואם הריבית תעלה עוד, לא ישתלם להשקיע בנדל"ן, כי התשואה על הכסף שישב בבנק תיהיה הרבה יותר גבוהה ואז הבנקים לא יכנסו ללחצים כיוון שיש משכנתאות גבוהות שעלולות לעלות על מחירי הנכסים (דומה לסאב פריים בארה"ב) המשקיעים לא יכנסו לשוק שהתשואה שלו אינה משתלמת ולכן כדי להכניס אנשים לשוק הדיור יהיו חייבים להוריד מחירים (מאיפה יש לזוג 2.5 מליון ל-4 חדרים באיזור גוש דן?). זה פחד ענק לבנקים שהמחירים ירדו, אז פרופסור ירון החליט לתת כותרת יפה כדי שלא יהיה כאן אטרף, כי לדעתי הולך להיות אטרף.סגור
-
9.ריבית ועוד איך משפיע על שוק הנדל"ן. הבחור בורח מאחריות (ל"ת)י 04/10/2022 09:18הגב לתגובה זו24 1סגור
-
8.ההסבר היחיד ליציבות הישראלית -8 04/10/2022 09:15הגב לתגובה זו6 2ריסון פיסקאלי. בניגוד לשאר העולם, הגירעון הממשלתי מרוסן. אנשים חושבים שהגירעון באירופה וארה״ב הוא עניין שולי, אך למעשה הוא לב הבעיה.סגור
-
7.הוא כנראה מוכר קצת דולרים רק לא יאמר לך (ל"ת)קרנית פ. 04/10/2022 08:58הגב לתגובה זו5 0סגור
-
6.200 מיליארד $ לא מייספים את השקל לאורך זמןלילי 04/10/2022 08:51הגב לתגובה זו1 0מכירת דולרים לשעת חירום אינה תחליף למדיניות כלכלית . אפשר להתערב נקודתית בסכומים קטנים .סגור
-
5.אף אחד לא יאמין כאשר ה-$ יחזור ל-5 ש"חקשקש 04/10/2022 08:45הגב לתגובה זו7 3עכשיו הציבור צריך להבין למה משרד האוצר כל כך רגוע .בנק ישראל אסף 220 מיליארד $ במשך 20 שנה כי הוא מאמין ש-$ יחזור ל-5 ש"ח והרווח לקופת המדינה יהיה בערך 30%+ בממוצע הרב שנתי שזה בערך 70 מיליארד $סגור
-
צודק, פשע לא להחזיק אגחים דולריים בתיקמשקיע 05/10/2022 15:48הגב לתגובה זו2 0לי יש בין השאר את בזן ט', שמשלם לי כיום 7% דולרי שנתי. חלום, פשוט חלום :-) ואם הדולר יוסיף ויעלה ל 5 כפי שאתה רושם? די, למה מגיע לנו כל הפינוק הזה? :-)סגור
-
4.איזה כתבה מפנקת ! (ל"ת)רון 04/10/2022 08:43הגב לתגובה זו3 0סגור
-
3.הרפורמה בשוק המשכנתאות היא כישלון !!מאיר - יועץ משכנתאות 04/10/2022 08:25הגב לתגובה זו14 4הביתה !! הנגיד צריך לבקש סליחה מאלפי משפחות שלקחו משכנתאות בפריים וצריכים למחזר בריביות מטורפות כדי לאזן את ההחזר החודשי . עוד שנה יהיה כאן צונאמי של פשיטות רגל ומכירות של דירות של אלפי לווים שלא יעמדו בהחזר החודשי אישור עקרוני אחרי הרפורמה= 28 עמודים של מלל חסר היגיון בשפה בנקאית שרק אנשי מקצוע יודעים לקרוא לך הביתה!סגור
-
ריביתטל 04/10/2022 12:47הגב לתגובה זו7 2האם יועץ משכנתאות כמוך לא ידע שריבית יכולה גם לעלות האשמה היא רק על הציבור שהחליט למנף עצמו לדעת אתם חלק מהאשמה של עליית מחירי הנדלןסגור
-
2.כולם חיים על הלוואותאנונימי 04/10/2022 08:23הגב לתגובה זו17 2המגדל יקרוס בניגוד לתחזיות שלהם. חילקו כסף בארץ הקודש כמו שלא חילקו בשום מקום בעולם. מכאן גם ה"צמיחה". הגמילה תהיה ארוכהסגור
-
1.הבנקים והממשלות מכתיבים ריבית ריאלית שלילית בהגדרהלילי 04/10/2022 08:21הגב לתגובה זו7 0הגדרת המדיניות הכלכלית בכל העולם - אינפלציה 1-3% בשנה . גירעון של 3% בתקציב הממשלתי . לפעמים זה יצא משליטה ומנסים לרסן .סגור